המושג בריאות הנפש מתייחס לרווחתם הרגשית והפסיכולוגית של בני אדם בהיבטים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים
והרגשיים.
הכל קשור לאופן בו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים.
בריאות נפשית טובה מסייעת לך לנהל חיים מאושרים ובריאים.
זה עוזר לך להפגין חוסן ויכולת התמודדות עם אתגרי החיים.
בריאות הנפש יכולה להשפיע על חיי היומיום, מערכות היחסים ועל הבריאות הגופנית של כל אדם, והיא יכולה להיות
מושפעת ממגוון גורמים, כולל אירועים שונים שחווית בחייך או אפילו מהגנטיקה שלך.
עם זאת, זה עובד גם בכיוון השני – גורמים בחייהם של אנשים, קשרים בין אישיים וגורמים גופניים יכולים כולם לתרום
לשיבושים בבריאות הנפש.
הטיפול בבריאות הנפש יכול לשמר את יכולתו של האדם ליהנות מהחיים.
מצבים כמו לחץ, דיכאון וחרדה יכולים כולם להשפיע על בריאות הנפש ולהפריע לשגרה של האדם.
למרות שהמושג "בריאות נפשית" נמצא בשימוש נפוץ, מצבים רבים שרופאים מכירים כהפרעות פסיכולוגיות הם בעלי
שורשים גופניים.
במאמר זה נדון בנושאים שכיחים שאנשים דנים בהם ומתמודדים עמם בהקשרים של בריאות הנפש והפרעות נפשיות.
נתאר את הסוגים השכיחים ביותר של הפרעות נפשיות, כולל הסימנים המקדימים להופעתן, סימפטומים שכיחים
שמאפיינים אותן, ואופן הטיפול המומלץ בהן.
מה היא בריאות הנפש ומדוע היא כה חשובה לנו?
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO): "בריאות הנפש היא מצב של רווחה, בו האדם מבין את יכולותיו שלו, יכול להתמודד
עם הלחץ הרגיל של החיים, יכול לעבוד באופן פרודוקטיבי ומסוגל לתרום לקהילה שלו".
ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי בריאות הנפש היא "יותר מרק היעדר הפרעות או מוגבלות נפשית".
בריאות הנפש האופטימלית נגזרת לא רק מהמנעות פעילה ממשברים נפשיים אלא גם מיכולתו של אדם לדאוג לבריאות
ולתחושת רווחה מתמשכת בחייו.
הם מדגישים כי השמירה על בריאות הנפש היא חיונית לא רק לשימור הרווחה האישית של בני האדם, אלא גם לשיפור
מצבה של הקהילה והחברה האנושית בכללה.
מהי הפרעה נפשית?
הפרעות נפשיות או בשמן העממי "מחלות נפש" הן קטגוריה רחבה המקיפה מגוון רחב של בעיות נפשיות המשפיעות על
צורת ההרגשה וחשיבה של הסובל מהן.
זה יכול גם להשפיע על היכולת שלך לצלוח את החיים היומיומיים.
הפרעה נפשית או מחלות נפש הם מונחים המשמשים גם לזיהוי דפוס פסיכולוגי המופיע אצל אדם ומקושרים בדרך כלל
למצוקה או לקות שאינם צפויים כחלק מהתפתחות או תרבות תקינים.
הפרעות נפשיות יכולות להיות מושפעות מכמה גורמים שונים, כולל:
- גנטיקה
- סביבה
- הרגלים יומיומיים
- ביולוגיה
הסימנים והתסמינים של מחלת נפש יכולים להשתנות, בהתאם להפרעה, לנסיבות ולגורמים אחרים.
תסמיני מחלות נפש יכולים להשפיע על רגשות, מחשבות והתנהגויות.
דוגמאות לסממני אזהרה ותסמינים של הפרעות נפשיות כוללות:
- תחושת דכדוך
- חשיבה מבולבלת או יכולת ריכוז מופחתת
- פחדים או דאגות מוגזמים
- רגשות אשם קיצוניים
- שינויי מצב רוח קיצוניים של עליות ושפל
- נסיגה ממפגשים חברתיים ופעילויות
- עייפות משמעותית, אנרגיה נמוכה או בעיות שינה
- ניתוק מהמציאות, פרנויה או הזיות
- חוסר יכולת להתמודד עם בעיות או מתח יומיומי
- בעיות בהבנה והתייחסות למצבים ולאנשים
- בעיות של שימוש מופרז באלכוהול או בסמים
- שינויים גדולים בהרגלי האכילה
- שינויים בחשק המיני
- כעס מוגזם, עוינות או אלימות
- חשיבה אובדנית
לעיתים מופיעים תסמינים של הפרעה בבריאות הנפש כבעיות גופניות, כמו כאבי בטן, כאבי גב, כאבי ראש או כאבים
מפושטים אחרים שאין להם הסבר.
מה גורם להפרעות נפשיות?
ככל הנראה, מחלות נפשיות נגרמות על ידי מגוון גורמים גנטיים וסביבתיים שהמרכזיים שבהם הם:
תכונות בירושה
מחלות נפש שכיחות יותר בקרב אנשים שקרובי משפחתם סובלים גם הם ממחלת נפש.
גנים מסוימים עשויים להעלות את הסיכון לפתח הפרעה נפשית, ומצבים בחייך עלולים לעורר ("להטריג") אותה.
השפעות סביבתיות לפני הלידה
חשיפה ללחצים סביבתיים, מצבים דלקתיים, רעלים, אלכוהול או סמים בזמן ההריון יכולה לפעמים להיות קשורה להגדלת
הפוטנציאל להתפתחות של הפרעות נפשיות אצל התינוק.
הכימיה של המוח
נוירוטרנסמיטרים הם חומרים כימיים הפעילים במערכת העצבים אשר נושאים איתותים לחלקים אחרים במוח ובגופך.
כאשר הרשתות העצביות המערבות את המוליכים העצביים אלה נפגעות, תהליכים טבעיים במערכת העצבים משתבשים,
מה שמוביל לדיכאון והפרעות רגשיות אחרות.
פעילותם של נוירוטרנסמיטורים מקושרת להפרעות נפשיות רבות: סכיזופרניה, למשל, מקושרת לעודף דופאמין והפרעות
מצב רוח שונות מקושרות לויסות לקוי בפעילותם של נוירוטרנסמיטורים כסרוטונין ונוראפינפרין.
מה עושים אם נראה לי שיש לי הפרעה נפשית?
"מחלות נפש", המכונות בשפה המקצועית הפרעות נפשיות, מתייחסות למגוון רחב של מצבים בתחום בריאות הנפש –
הפרעות המשפיעות על מצב הרוח, החשיבה וההתנהגות שלך.
דוגמאות למחלות נפש כוללות דיכאון, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, הפרעות אכילה והתנהגויות ממכרות.
לאנשים רבים יש מדי פעם דאגות לגבי הבריאות הנפשית שלהם.
אך חשש לבריאות הנפש הופכת למחלה נפשית כאשר סימנים ותסמינים מתמשכים גורמים ללחץ תכוף ומשפיעים על יכולת
התפקוד שלך.
הפרעה נפשית יכולה לאמלל אותך ועלולה לגרום לבעיות בחיי היומיום שלך, כמו למשל בבית הספר או בעבודה או בזוגיות.
ברוב המקרים, ניתן לנהל תסמינים בשילוב של תרופות וטיפול בשיחות (פסיכותרפיה).
אם הינך סבור כי יש לך תסמינים של הפרעה נפשית, פנה לרופא המשפחה שלך או איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.
מרבית המשברים הנפשיים אינם חולפים מעצמם, ואם אינם מטופלים, אף עלולים להחמיר עם הזמן ולגרום לבעיות חמורות
יותר.
איך ניתן לעזור לאדם אהוב שיתכן וסובל מהפרעות נפשיות?
אם אדם שיקר לליבכם מראה סימנים של התמודדות עם משבר רגשי, קושי נפשי, או הפרעות נפשיות יש לנהל איתו דיון
פתוח וכנה לגבי הדאגות שלכם לגביו.
יתכן שלא תוכלו להכריח מישהו לקבל טיפול מקצועי, אך בהחלט תוכלו להציע עידוד, אוזן קשבת ותמיכה.
אתם יכולים גם לעזור לאנשים היקרים לכם למצוא איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש ולקבוע פגישה להתייעצות.
במידה ויש חשש מוחשי לכך שאותו אדם יזיק לעצמו, קחו אותו לבית החולים או התקשרו לקבלת עזרה מיידית ממוקד
100.
גורמי סיכון שמאיימים על בריאות הנפש
לכל אדם יש סיכון מסוים לפתח הפרעה נפשית, ללא קשר לגיל, מין, מצב סוציו אקונומי או מוצא אתני.
עם זאת, נסיבות חברתיות וכלכליות, גורמים ביולוגיים ואורח חיים יכולים בהחלט להשפיע על בריאותו הנפשית של האדם:
גורמים ביולוגיים:
מצבים של בריאות הנפש כמו לחץ, דיכאון וחרדה עשויים להתפתח כתוצאה מבעיות בריאות גופניות בסיסיות ומשנות חיים,
כמו סרטן, סוכרת וכאבים כרוניים.
גם גורמים ביולוגיים כמו גנטיקה משפחתית יכולים להגדיל את הסיכוי להפרעות נפשיות, שכן נוכחות של גנים מסוגים
מסוימים במטען הגנטי, מעמידים את האדם בסיכון גבוה יותר ללקות בנפשו.
עם זאת, ישנם גורמים רבים אחרים אשר תורמים להתפתחותן של הפרעות אלה.
כלומר, קיום גן הקשור להפרעה בבריאות הנפש, כמו דיכאון או סכיזופרניה, אינו מבטיח כי בהכרח יתפתח מצב של הפרעה
כזו אצל האדם הנושא את הגן.
באופן דומה, אנשים ללא גנים קשורים או היסטוריה משפחתית של הפרעות נפש עדיין יכולים לסבול מבעיות נפשיות
הנוצרות תחת נסיבות מסוימות בחייהם.
גורמים סביבתיים:
חשוב לציין שבריאות נפשית טובה תלויה במאזן גורמים עדין וכי כמה מרכיבים בחייו של אדם עשויים, כשילוב, לתרום
להתהוות של הפרעות נפשיות ולהחמרתן.
החוקרים הסבירו את ההבדל בזמינות ובאיכות הטיפול בבריאות הנפש בקבוצות מסוימות, בהיבטים של גורמים הניתנים
לשינוי, כלומר נסיבות שיכולות להשתנות לאורך זמן,
וגורמים בלתי ניתנים לשינוי, שהם קבועים.
גורמים הניתנים לשינוי בהקשר של הפרעות נפשיות כוללים: תנאים סוציו-אקונומיים, כמו עבודה זמינה בסביבת המחיה של
אדם, כיבוש, רמת המעורבות החברתית של האדם, חינוך, איכות דיור ועוד.
גורמים בלתי ניתנים לשינוי כוללים: מין, גיל, מוצא אתני וכדומה.
בין הגורמים העשויים לתרום לשיבושים בבריאות הנפש ישנם:
- מצוקה כלכלית
- קשיים משפחתיים מתמשכים
- לחץ חברתי
- השתייכות לקבוצת מיעוטים או מיעוט נרדף
כל אלו יכולים להגדיל את הסיכון להפרעות נפשיות.
למשל, מחקר משנת 2015 שנערך על 903 משפחות באיראן, זיהה
מספר גורמים סוציו אקונומיים שפעלו כזרזים להיווצרות הפרעות נפשיות, כולל עוני ומגורים בפאתי עיר גדולה.
סוגים שונים של הפרעות נפשיות
המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, המהדורה החמישית (DSM – 5) מסייע לאנשי מקצוע בתחום בריאות
הנפש לאבחן הפרעות נפשיות.
ישנם סוגים רבים של הפרעות נפשיות.
למעשה, כמעט 300 הפרעות נפשיות שונות מופיעות ב – DSM – 5.
להלן כמה מן ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר הפוגעות באנשים בחברה המערבית:
הפרעה דו קוטבית
הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית כרונית המאופיינת באפיזודות של שיאים אנרגטיים, מאניים, וירידות קיצוניות במצב
הרוח, לעיתים אף עד למצב של דיכאון ממשי.
אלה יכולים להשפיע על רמת האנרגיה של האדם ועל יכולתו לחשוב בצורה סבירה.
תנודות במצב הרוח הנגרמות מהפרעה דו קוטבית חמורות בהרבה מהעליות והמורדות הקטנים שרוב האנשים חווים ביום
יום.
הפרעת דיכאון מתמשכת
הפרעת דיכאון מתמשכת או "הפרעת דכאון מינורית" היא סוג של דיכאון כרוני.
זה ידוע גם בשם דיסתימיה (dysthymia).
אמנם דיכאון דיסטימי אינו אינטנסיבי, אך הוא יכול להפריע מאוד לחיי היומיום של הסובל מן ההפרעה.
אנשים הסובלים ממצב זה חווים תסמינים במשך שנתיים לפחות.
הפרעת חרדה כללית
הפרעת חרדה כללית (GAD) היא מעבר לחרדה היומיומית שאנשים רבים חווים, כמו התחושה הטבעית של עצבנות קלה
לפני שמציגים לבוס פרזנטציה חשובה.
הפרעת חרדה כללית גורמת לאדם לדאוג מאוד בנושאים רבים, אפילו כשאין סיבה ממשית לדאגה.
הסובלים מ – GAD עשויים לחוש עצבנות רבה לקראת ההתמודדות עם שגרת יומם.
הם עשויים לחשוב שדברים לא יעבדו לטובתם ואף ישתבשו באופן נוראי.
לפעמים החרדה הזו יכולה למנוע מאנשים עם GAD לבצע משימות ומטלות יומיומיות.
הפרעה דכאונית מז'ורית
הפרעה דכאונית מז'ורית (MDD) גורמת לתחושות עצב קיצוניות או חוסר תקווה שנמשכות שבועיים לפחות.
מצב זה נקרא גם נקרא דיכאון קליני.
אנשים עם MDD עלולים להיות כה מתוסכלים ועצובים מחייהם שהם שוקלים התאבדות.
חלק מהסובלים מדכאון קליני אף מנסים להתאבד.
הפרעה טורדנית כפייתית – OCD
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) גורמת למחשבות בלתי פוסקות וחוזרות על עצמן, או אובססיות.
מחשבות אלו מגיעות עם רצונות מיותרים ובלתי סבירים לבצע התנהגויות, או כפיות (קומפלסיות).
אנשים רבים שיש להם או.סי.די מבינים שהמחשבות והמעשים שלהם אינם הגיוניים, ובכל זאת הם לא יכולים לעצור אותם.
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית המופעלת לאחר חוויה טראומטית או עדות לאירוע טראומטי.
חוויות העלולות לגרום ל – PTSD יכולות לנוע בין אירועים קיצוניים, כמו מלחמה, תאונה, אסון אישי או אסונות לאומיים,
וכלה בהתעללות מילולית או פיזית שאדם חווה.
תסמינים של PTSD עשויים לכלול פלאשבקים או נטיה להיבהל בקלות.
סכיזופרניה
סכיזופרניה פוגעת בתפיסת האדם את המציאות ואת העולם הסובב אותו.
הסכיזופרניה מפריעה לקשר של הסובלים ממנה לאנשים אחרים.
זהו מצב חמור שמחייב טיפול.
סכיזופרנים עלולים לחוות הזיות, לשגות באשליות ולשמוע קולות.
אלה עלולים להציב אותם במצב מסוכן ואף מסכן חיים אם הם לא מטופלים.
הפרעת חרדה חברתית
הפרעת חרדה חברתית, המכונה לעיתים פוביה חברתית, גורמת לפחד קיצוני ממצבים חברתיים.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להרגיש עצבניים מאוד בסביבת אנשים אחרים.
הם עשויים להרגיש כאילו הם נשפטים ולא מובנים.
חרדה חברתית יכולה מאוד להקשות על הסובל ממנה להפגש עם אנשים חדשים ולקחת חלק במפגשים חברתיים.
פוביות
ישנם סוגים שונים של הפרעות פוביה (פחדים), למשל:
פוביות פשוטות:
אלה עשויות להיות כרוכות בפחד לא פרופורציונלי מחפצים, תרחישים או בעלי חיים ספציפיים.
פחד מעכבישים הוא דוגמא נפוצה.
פוביה חברתית:
ידועה לפעמים כחרדה חברתית, זהו פחד להיות כפוף לשיפוטם של אחרים.
אנשים עם פוביה חברתית מגבילים לעתים קרובות את חשיפתם לסיטואציות חברתיות.
אגורפוביה:
מונח זה מתייחס לפחד ממקומות פתוחים או הומי אדם (כמו אמצעי תחבורה ציבורית, שווקים וכד').
אדם החי עם הפרעת אגורפוביה סובל מתחושה של פחד מצמית במקומות בהם הוא חושש שילכד או לא יוכל לקבל עזרה
בעת חירום.
תסמינים שכיחים של הפרעות נפשיות
כל סוג של הפרעה נפשית גורם לתסמינים משלו.
אך רבים חולקים כמה מאפיינים משותפים.
בין הסימנים השכיחים שמשותפים למספר הפרעות נפשיות ניתן לכלול:
- נטיה לא לאכול מספיק או לא לאכול יותר מדי
- נדודי שינה או שינה מופרזת
- נטיה להתרחק מחברת אנשים אחרים ופעילויות אהובות
- תחושה של עייפות אפילו לאחר שינה מספקת
- חוסר תחושה, אדישות או חוסר אמפתיה
- כאבים גופניים בלתי מוסברים
- תחושה של יאוש, חוסר אונים או בלבול
- עישון, שתייה מופרזת או שימוש בסמים בתדירות גדולה
- תחושות של בלבול, שכחה, עצבנות, כעס, חרדה, עצב או פחד
- לוחמנות או ווכחנות כלפי חברים ובני משפחה
- תנודות קיצוניות במצב הרוח הגורמות לבעיות בזוגיות וביחסים הבין אישיים
- פלשבקים בלתי פוסקים או מחשבות טורדניות
- נטיה לשמוע קולות בראש שלא ניתן להפסיק
- מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה באנשים אחרים
- אי יכולת לבצע פעולות יומיומיות ומטלות
מתח ותקופות של מצוקה רגשית יכולים להוביל לאפיזודה של הפרעה נפשית.
מצבים כאלו עשויים להקשות עליכם לשמור על התנהגות מקובלת חברתית ועל אורח חיים תקין.
תקופה זו נקראת לעיתים "התמוטטות עצבים" או קריסה נפשית.
האם יש דרך להתמודד עם הפרעות נפשיות?
הסימפטומים של הפרעות נפשיות רבות עלולים להחמיר אם הם לא מטופלים.
לכן חשוב מאוד לפנות לעזרה פסיכולוגית אם אתה או מישהו שאתה מכיר עלול לסבול מהפרעה נפשית.
אם אינך בטוח איפה להתחיל, בקר אצל רופא המשפחה שלך.
רופאי משפחה יכולים לעזור באבחון הראשוני ולספק הפניה לפסיכיאטר או לפסיכולוג במידת הצורך.
חשוב לדעת שאתה עדיין יכול לחיות חיים מלאים, מספקים ומאושרים עם הפרעה נפשית.
עבודה עם מטפל מתחום בריאות הנפש יכולה לעזור לך ללמוד דרכים בריאות להתמודדות עם הקשיים שאתה חווה.
כיצד ניתן לאבחן את קיומה של הפרעה נפשית?
אבחון של הפרעה נפשית הוא תהליך רב שלבי.
במהלך הפגישה הראשונה עם גורם מטפל, כמו רופא משפחה, הרופא שלך עשוי לבצע בדיקה גופנית כדי לחפש סימנים
לבעיות גופניות שיכולות לתרום לתסמינים שלך.
חלק מהרופאים עשויים להפנות את המטופל לביצוע סדרה של בדיקות מעבדה כדי לשלול סיבות אפשריות שכיחות או
פחות נפוצות לתסמינים של הפרעות התנהגות ונפש.
בנוסף, הרופא שלך עשוי לבקש ממך למלא שאלון של בריאות הנפש.
ייתכן שתעבור גם הערכה פסיכולוגית.
יתכן שלא תהיה לך אבחנה מיידית לאחר הפגישה הראשונה שלך.
זו אינה סיבה לדאגה, מן הסתם.
הרופא שלך עשוי להפנות אותך למומחה מתחום בריאות הנפש.
מכיוון שבריאות הנפש היא דבר מורכב והתסמינים עשויים להשתנות מאדם לאדם, יתכן שיעברו כמה פגישות לפני שתוכל
לקבל אבחנה מלאה מאיש המקצוע שמטפל בך.
איזה סוג של שאלות שואלים כדי לאבחן את קיומה של הפרעה נפשית?
כשאתה מדבר עם הרופא או המטפל שלך על בריאותך הנפשית, הם עשויים לבצע מולך סדרת בדיקות על מנת להגיע לאבחון.
צעדים אלה, כאמור, יכולים לכלול בדיקה גופנית, בדיקות דם או מעבדה ושאלון לבריאות הנפש.
סדרת השאלות במבדק עוזרת לאיש המקצוע להבין את המחשבות והתגובות שלך כלפי אירועים ותרחישים שונים שאתה
עשוי להתקל בהם בחיי היומיום שלך.
בעוד שבדיקה זו לא תחזיר תוצאות מיידיות, היא תעזור לרופא שלך להבין טוב יותר את מה שאתה חווה.
בהקשר זה, אנו ממליצים לך הימנע מביצוע בדיקות בריאות הנפש באינטרנט.
למרות שהשאלונים הזמינים אונליין עשויים לספק לך תובנות מסוימות לגבי גורמים לתסמינים שאתה חווה, הם אינם
מנוהלים על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
ייתכן שהשאלות ואפשרויות התשובה אינן ספציפיות כפי שהיו עשויים להיות בסביבת בדיקה אישית מטעם רופא או מטפל
שעובד ישירות מולכם.
האם ניתן למנוע מראש התפרצות של הפרעות נפשיות?
אין דרך בטוחה למנוע הפרעות נפשיות או "מחלות" נפש.
עם זאת, אם אתם סובלים מהפרעה נפשית, נקיטת צעדים לשליטה במצבי לחץ, הגברת חוסן וחיזוק הערכה עצמית נמוכה
עשויים כולם לעזור לשמור על הסימפטומים שלכם בשליטה.
כדי שההפרעה הנפשית שלכם תהיה מנוהלת על ידכם במקום לנהל אתכם, חשוב לבצע את הצעדים הבאים:
שימו לב לתמרורי אזהרה:
חשוב מאוד לעבוד עם הרופא או המטפל שלך כדי ללמוד מה עלול לעורר את הסימפטומים שלך.
ערוך תוכנית כדי שתדע מה לעשות אם הסימפטומים חוזרים.
צור קשר עם הרופא או המטפל שלך אם אתה מבחין בשינויים בתסמינים או בהרגשתך:
שקול לערב את בני המשפחה או החברים כדי לצפות בסימני אזהרה.
קבל טיפול רפואי שגרתי:
אל תזניח בדיקות ואל תדלג על ביקורים אצל הרופא המטפל שלך, במיוחד אם אתה לא מרגיש טוב.
יתכן שיש לך בעיה בריאותית חדשה שיש לטפל בה, או שתיתקל בתופעות לוואי של תרופות.
דאג לקבל עזרה כשאתה זקוק לה:
קשה יותר לטפל במצבים של בריאות הנפש אם אתה מחכה עד שהתסמינים יחלו.
טיפולי תחזוקה לטווח הארוך עשויים גם לסייע במניעת הישנות של הסימפטומים.
שמור על עצמך:
בהקשר לשמירה על תפקוד רגשי ונפשי תקין נודעת חשיבות רבה לשינה מספקת, אכילה בריאה ופעילות גופנית קבועה.
נסה לשמור על לוח זמנים קבוע.
זה עוזר! שוחח עם נותן הטיפול העיקרי שלך אם אתה מתקשה לישון או אם יש לך שאלות לגבי דיאטה ופעילות גופנית.
אסטרטגיות לביסוס חוסן נפשי ושמירה על בריאות נפשית
ישנן אסטרטגיות רבות שיכולות לעזור לך לבסס ולשמור על בריאות נפשית טובה. אלו יכולות לכלול:
- שמירה על גישה חיובית
- הקפדה על שגרה של פעילות גופנית
- הענקת סיוע ותמיכה לאנשים אחרים
- לישון מספיק
- הקפדה על תזונה בריאה
- בקשת עזרה מקצועית מאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש
- בילוי משותף עם אנשים שאתה נהנה מחברתם
- שימוש בכלים אפקטיביים להתמודדות עם הבעיות שלך
אילו טיפולים מסייעים בהתמודדות עם בעיות נפשיות?
טיפול בהפרעות נפשיות אינו מגיע בתצורה אחידה המתאימה לכל מקרה, ולצערנו, לא קיימים פתרונות קסם.
תחת זאת, הטיפול נועד להפחית את הסימפטומים, לטפל בסיבות הבסיסיות שהובילו להתדרדרות המצב הנפשי, ולהפוך
את המצב לבר ניהול ברמה היומיומית.
אתה והרופא שלך תעבדו יחד כדי למצוא תוכנית טיפול שתתאים למצבך ולצרכיך.
יתכן וזה יהיה שילוב של טיפולים מסוגים שונים, מכיוון שיש אנשים שנהנים מתוצאות טובות יותר בגישה רב ערוצית.
להלן טיפולי בריאות הנפש הנפוצים ביותר:
תרופות
ארבע הקטגוריות העיקריות של התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות נפשיות הן תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד
חרדה, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות מייצבות מצב רוח.
התשובה לשאלה איזה סוג של תרופה הוא הטוב ביותר עבורך יהיה תלוי בתסמינים שאתה חווה ובבעיות בריאות אחרות
שאתה עלול להתמודד איתן.
אנשים עשויים לנסות כמה תרופות במינונים שונים לפני שהם ימצאו משהו שמתאים להם.
פסיכותרפיה
טיפול נפשי באמצעות קשב, דיבור ופרשנות, הוא הזדמנות עבורך לשוחח עם מטפל מתחום בריאות הנפש על החוויות,
הרגשות, המחשבות והרעיונות שלך.
המטפלים משמשים בעיקר כגורם מתווך ניטרלי, שנועד להקשיב לתחושותיכם ולשקף לכם אותן, ומסייעים לך ללמוד
טכניקות התמודדות ואסטרטגיות לניהול תסמינים.
טיפול בבית חולים או אשפוז במוסד טיפולי
אנשים מסוימים עשויים להזדקק לתקופות קצרות של טיפול אינטנסיבי בבתי חולים או במתקני טיפול למגורים.
תוכניות אלה מאפשרות שהות ממושכת לטובת טיפול מעמיק.
ישנן גם תוכניות טיפול שמכוונות לשעות היום, בהן אנשים יכולים להשתתף בתקופות טיפול קצרות יותר.
בכל מקרה, אם קיבלתם טיפול כלשהו בבית חולים, וחוויתם רשלנות רפואית – צרו קשר עם עורך דין רשלנות רפואית מטעם הנבחרת המשפטית.
טיפולי בריאות הנפש
המונח "טיפול" מתייחס למספר סגנונות של תרפיה באמצעות שיחות עם מטפל מתחום בריאות הנפש (טיפול קוגניטיבי
התנהגותי, טיפול פסיכו דינאמי, ועוד) .
ניתן להשתמש בטיפול לסיוע בהתמודדות עם מגוון של הפרעות נפשיות, כולל הפרעות פאניקה, חרדה, דיכאון, אוסידי,
בעיות של ניהול כעסים, הפרעה דו קוטבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית ועוד.
הטיפול מסייע לאנשים לזהות בעיות מתחום בריאות הנפש והתנהגויות או דפוסי חשיבה לא בריאים.
במהלך הפגישות אתה והמטפל שלך יכולים לעבוד על שינוי מחשבות והתנהגויות אלה.
ברוב המקרים, מטפלים מתמקדים בסוגיות אקטואליות, בדברים המשפיעים על חיי היומיום שלך ועוזרים לך למצוא
פתרונות למה שאתה חווה בזמן אמת, אך הגישה של כל מטפל שונה.
ליווי תזונתי ובריאותי
ניתן להשתמש בטיפולים אלטרנטיביים בנוסף לטיפולים המיינסטרים כתכניות מלוות.
אף שפתרונות מסוג זה לא יפתרו אתכם מבעיות נפשיות לחלוטין, הם בהחלט יכולים להועיל ולספק מצע תומך להתמודדות
עמן.
הם כוללים תמיכה להימנעות מאלכוהול וסמים ואימוץ אורח חיים בריא המשלב אוכל שעשוי להועיל לאיזון הכימי בגופו ומוחו
של המטופל.
עזרה עצמית בעזרת תרגילי בריאות הנפש
לפעילות גופנית סדירה יש תרומה נהדרת לגופך ולנפשך.
ריקודים, שחייה, הליכה וריצות מגבירים את בריאות וכוח הלב.
הם גם נהדרים למוחכם וטובים מאוד לשיפור המצב הנפשי והפחתה במתחים היומיומיים.
מחקרים מראים שהם יכולים לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה.
עם זאת, ישנם גם "תרגילים" שאתה יכול לעשות למוח שלך. אלו כוללים:
עמידה בתנוחת כוח
אנשים המשתמשים ב"תנוחות כוח" (הידיים על המותניים) עשויים לראות ירידה זמנית בתחושות החרדה החברתית.
האזנה למוזיקה מרגיעה
מחקר משנת 2013 גילה כי אנשים שמאזינים למוזיקה מרגיעה מתאוששים מהר יותר מלחץ מאשר אנשים שנרגעים אך
אינם מאזינים למוזיקה.
תרגול הרפיה מתקדמת של שרירים
תהליך זה כולל כיווץ ואז שחרור איטי ומבוקר של קבוצות שרירים שונות.
ניתן לשלב זאת בטכניקות אחרות כמו האזנה למוזיקה מרגיעה או תרגילי נשימה.
תרגול יוגה
מחקר שנערך בשנת 2017 הראה שמספיקות שתי דקות של תרגול תנוחות יוגה על מנת להעלות את תחושת הערך
העצמית ולסייע בהגברת האנרגיה הגופנית.
התמודדות עם הפרעה נפשית – יש אור בקצה המנהרה
מרבית האנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מצליחים למצוא טיפולים שמסייעים להם להתמודד עם הקשיים שהם חווים.
זה אומר שגם המצב שלך יכול להשתפר.
עם זאת, חלק מהבעיות בבריאות הנפש הן כרוניות ומתמשכות, אך אפילו על בעיות כאלו ניתן להשתלט בהצלחה בעזרת
טיפול והתערבות נאותים.
החלמה ממשברים נפשיים או הפרעות נפשיות מצריכה התייחסות מתמדת לבריאות הנפשית והכללית שלך, כמו גם
הקפדה על יישום יום יומי של כל טכניקות הטיפול התנהגותי שהועברו למטופל על ידי המטפל שלו.
במקרים מסוימים יתכן שיהיה צורך בטיפולים תומכים כמו טיפול תרופתי שיש ליטול באופן שוטף.
בחלק מן המקרים התרופות משמשות רק כ"גלגלי עזר" זמניים שנועדו לתמוך בתחילתו של התהליך הטיפולי, ומטופלים
יכולים להפסיק להשתמש בהן בשלב מסוים של הטיפול – בכפוף להנחיות של הפסיכיאטר או הפסיכופרמקולוג.
תהליך ההחלמה הוא כמובן שונה מאדם אחד למשנהו.
בריאות הנפש בקרב בני נוער
אחוז ניכר מבני הנוער בגילאי 13 – 18 חווים הפרעה נפשית שמקשה על חייהם באופן ניכר, כאשר מחציתם מפתחים את
ההפרעה לפני גיל 14.
מספר לא מבוטל של בני נוער מושפעים מדיכאון במיוחד.
על פי נתוני המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), כ – 13 אחוז מהאמריקאים בני 12-17 עברו לפחות אפיזודה דיכאונית
משמעותית אחת בשנת 2017.
הסימנים המקדימים והתסמינים של מחלת נפש בקרב בני נוער עשויים להיות מסווגים בטעות בתור חרדה טיפוסית לשנות
העשרה הסוערות.
עם זאת, אלה עשויים להיות המנבאים המוקדמים ביותר להפרעות נפשיות או בעיות הדורשות טיפול מקצועי.
הסימנים להפרעות נפשיות בקרב בני נוער כוללים
- אובדן הערכה עצמית
- שינה מוגזמת
- אובדן עניין בפעילויות או תחביבים אהובים
- ירידה פתאומית ובלתי צפויה בהישגים הלימודיים
- ירידה במשקל או שינויים בתיאבון
- שינויים אישיותיים פתאומיים, כמו כעס או תוקפנות
סוגים של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש – אנשי מקצוע שיכולים לעזור לך
אין ספק כי בקשת עזרה בנושאים נפשיים, רגשיים, רוחניים או זוגיים יכולה להיות קשה.
עם זאת, מציאת איש המקצוע הנכון מתחום בריאות הנפש יכול לעזור לך להשתלט על כל נושא בחייך.
לכן דאגנו לרכז כאן עבורכם את המידע הבסיסי הדרוש בכדי ללמוד על סוגים שונים של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
המשך לקרוא כדי ללמוד מי יכול לעזור לך:
פסיכולוג
הדימוי הראשון שעולה בראשם של אנשים רבים כשהם חושבים על פסיכולוג הוא אדם ששוכב על ספת עור ומספר למטפל שלהם על רגשותיו.
זה קורה לפעמים – אבל בפועל, פסיכולוגים עושים הרבה יותר מאשר לשאול אותך איך אתה מרגיש.
פסיכולוגים מתמחים במדעי ההתנהגות, רגשות ומחשבות.
הם עובדים במקומות כמו קליניקות פרטיות, בתי חולים או בתי ספר.
פסיכולוגים מטפלים במגוון סוגיות, החל מבעיות בזוגיות ועד הפרעות נפשיות, דרך ייעוץ.
רבים מן הפסיכולוגים הם בעלי תואר דוקטור, כמו דוקטורט.
אולם היות וזהו לא תואר של דוקטור לרפואה, פסיכולוגים אינם יכולים לרשום תרופות למטופלים (ברוב המדינות).
פסיכיאטר
פסיכיאטרים בעיקר מאבחנים, מטפלים ועוזרים במניעת הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות.
הם משתמשים ברפואה פסיכיאטרית, מבדקים גופניים ובדיקות מעבדה.
פסיכיאטר הוא רופא עם תואר דוקטור לרפואה (MD) או רופא ברפואה אוסטאופתית (DO).
רופאים כלליים יכולים גם הם לרשום תרופות שיעזרו לבעיות נפשיות ורגשיות.
אבל אנשים רבים מעדיפים ללכת לפסיכיאטר כשמדובר בהפרעות מורכבות יותר.
ההתמחות בפסיכיאטריה יכולה לכלול:
- ילדים ומתבגרים
- פסיכיאטריה משפטית
- לקויות למידה
פסיכואנליטיקאי
פסיכואנליטיקאי עוקב אחר תיאוריות ממשנתו של זיגמונד פרויד בכך שהוא עוזר למטופלים לחקור את הדחפים המודחקים
או הלא מודעים שלהם,
חרדותיהם וקונפליקטים פנימיים. הדבר נעשה באמצעות טכניקות כמו: אסוציאיות חופשיות, ניתוח חלומות, ניתוח
התנגדויות והעברה, ועוד. לפסיכואנליזה יש מבקרים רבים שיש להם השגות כנגד השיטה.
אולם אנשים רבים מגלים שזה עוזר להם לחקור הפרעות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות שעלולות ליצור דפוסי התנהגות רעה
מבלי שהם יבינו את מקורם.
פסיכותרפיסט
"פסיכותרפיסט" הוא מונח כללי להרבה סוגים של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
זה יכול לכלול פסיכולוגים ומטפלים מסוגים אחרים.
אנשי מקצוע אלו מספקים פסיכותרפיה.
פסיכותרפיה היא סוג של "טיפול בדיבור" אשר נועד לשפר את בריאותך הנפשית ואת רווחתך הכללית.
ישנם סגנונות טיפוליים רבים שמיושמים במסגרץ פסיכותרפיה – הם יכולים לכלול שיחות טיפוליות, טיפול קבוצתי, טיפול
אקספרסיבי ועוד.
הסוג הפופולרי ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
אתה יכול להשתמש ב- CBT כדי ללמוד כיצד לשנות התנהגויות רעות, דפוסי חשיבה או רגשות מעכבים.
יועצת לבריאות הנפש
"יועץ לבריאות הנפש" הוא מונח רחב המשמש לתיאור מישהו המספק ייעוץ.
הכותרות שלהם עשויות לכלול גם את המונחים "מורשים" או "מקצוענים".
חשוב לשאול לגבי השכלתו של יועץ, ניסיון, וסוגי השירותים שמעורבים מאחר והמונח מעורפל.
מדריכים לבריאות הנפש יכולים להתמחות בתחומים כמו:
- לחץ בעבודה
- התמכרויות
- נישואין
- חיי משפחה
- לחץ כללי
יועצת משפחה ונישואין
יועץ משפחה ונישואין מתמחה בבעיות שכיחות שעלולות להתעורר במשפחות ובזוגות נשואים, ולגרום לוויכוחים, עימותים
וריבים של ממש.
אורך הטיפול הוא בדרך כלל קצר. המפגשים ממוקדים בדרך כלל בנושאים ספציפיים ומגיעים בהם להחלטות מהירות.
סוג זה של טיפול משמש גם על בסיס של אחד על אחד.
ניתן להשתמש בפגישות בקבוצות לפעמים אם הבעיה של אדם אחד משפיעה על האנשים הקרובים אליו.
למשל, ייעוץ למצבים כמו הפרעות אכילה או התמכרות.
יועצי גמילה
יועצי גמילה או קבוצות לטיפול בהתמכרויות, כשמם כן הם – מסגרות שנועדו לסייע לאנשים עם התמכרויות.
למרות שבדרך כלל מדובר בשימוש בסמים או בבעיות בהימורים, זה יכול לכלול גם התמכרויות פחות נפוצות כמו
התמכרויות מיניות או אגרנות כפייתית.
ייעוץ להתמכרויות נעשה לרוב במסגרת קבוצתית.
זה דומה לשיטות בהן משתמשים אלכוהוליסטים אנונימיים.
זה יכול להיות גם ייעוץ שניתן במסגרת פרטית או מסגרת משפחתית, הכוללת את יקיריהם של המכורים, המושפעים
בעקיפין מההתמכרות שלהם.
מטפלים באומנות
מטפל באומנות עוסק או עוסקת בסוג מאוד ספציפי של טיפול.
שיטה זו כוללת שימוש ביצירתיות בדרכים כמו ציור, פיסול וכתיבה כדי לחקור ולעזור בדיכאון, הפרעות רפואיות, אירועים
טראומטיים בעבר והתמכרות.
אנשים המאמינים בסוג זה של טיפול חושבים שזה יכול לעזור להם להביע מחשבות ורגשות בסיסיים שטיפול פסיכותרפיה
מסורתי עשוי שלא לחשוף.
עובד סוציאלי
עובדים סוציאליים הם קבוצה של עובדי ציבור שתפקידם לעזור לאנשים להתמודד ולפתור סוגיות בחייהם.
אלו יכולות לכלול בעיות אישיות ומוגבלויות.
הם עשויים גם לטפל בבעיות חברתיות כמו שימוש בסמים, דיור ואבטלה.
עובדים סוציאליים מעורבים לרוב בסכסוכים משפחתיים הכרוכים באלימות במשפחה או התעללות בילדים.
ישנן התמחויות מסוגים שונים בעבודה סוציאלית, ביניהן:
- עבודה סוציאלית עם התמחות בנוער וילדים
- עבודה סוציאלית עם התמחות בבריאות ציבורית
- עבודה סוציאלית עם התמחות במשפחות
- עבודה סוציאלית עם התמחות בשיקום, בריאות נפשית ושימוש בסמים
אילו הסמכות צריכות להיות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בישראל?
ההכשרה של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש תלויה בתחום הספציפי שבו הוא עוסק, כמו גם במסגרת שבה הם עובדים.
פסיכולוגים קליניים לעתים קרובות יהיו בעלי תואר שני ומעלה בפסיכולוגיה, ואילו פסיכיאטרים זקוקים לתארים רפואיים.
כמעט כל מדינה מחייבת את כל סוגי היועצים בתחום בריאות הנפש לקבל תואר אקדמי עם התמחות מיוחדת (ולאחריה
פת סטאז').
כמה דברים שחשוב לחפש ברקע של מומחה לבריאות הנפש כוללים:
1. רישיון לעסוק בתחום הטיפול של המטפל
2. תארים מתקדמים: תואר שני או דוקטורט
3. ניסיון קליני
4. המלצות ממטופלים קודמים
כיצד בוחרים את המטפל הנכון בתחום בריאות הנפש?
אם אתה מתחיל לחוות תסמינים של מצב נפשי, אל תחכה שהם יחמירו.
במקום זאת, פנה לעזרה.
כדי להתחיל, קבע פגישה עם רופא המשפחה שלך והוא כבר ידע להפנות אותך למומחה מתחום בריאות הנפש.
חשוב כמובן לבחור את האדם הנכון שיעזור לך להתגבר על כל בעיה רגשית או נפשית עמה אתה מתמודד.
זכור לברר את הנושאים שלהלן בבואך לבחור מישהו שיסייע לך מקצועית:
1. מה תחום ההתמחות של המטפל?
2. באילו קבוצות גיל מתמחה המטפל הזה? (ילדים, מבוגרים, קשישים וכד')
3. באילו גישות טיפוליות איש המקצוע מטפל?
4. מה לוח הזמנים שהמטפל עובד בו? באילו ימים ושעות הוא מקבל מטופלים?
5. מה רמת הזמינות של המטפל? האם ניתן להתחיל מולו טיפול באופן מיידי? באיזו תדירות ניתן להגיע לפגישות מולו? והאם הוא זמין למטופלים גם טלפונית מעבר לשעות הקבלה בקליניקה?
6. היכן המטפל מקבל מטופלים? האם זה נגיש לי? האם זוהי סביבה ומסגרת נוחה עבורי לקבלת היעוץ?
7. האם המטפל מורשה לרשום טיפול תרופתי?
8. האם המטפל עובד בהסדר מול קופות החולים ו / או ביטוחים פרטיים?
זכרו: הצעד ראשון בדרך לקבלת עזרה יכול להיות מאתגר.
הידיעה עם איזה איש מקצוע לבריאות הנפש אתה רוצה לדבר יכולה לעזור בתהליך.
עליך לקחת בחשבון שלעתים יכול להיות מאתגר למצוא את המטפל שיענה על הצרכים שלך.
יתכן שתצטרך ליצור קשר עם יותר ממטפל אחד לפני שתמצא את ההתאמה הנכונה.
מתי כדאי לקבל עזרה?
התסמינים הבאים עשויים להיות סימנים למצב נפשי שמחייב התייחסות מקצועית:
- מחשבות לפגוע בעצמך או באחרים
- תחושות תכופות או מתמשכות של עצב, כעס, פחד, דאגה או חרדה
- התפרצויות רגשיות תכופות או שינויי מצב רוח
- בלבול או אובדן זיכרון לא מוסבר
- הזיות או אשליות
- פחד או חרדה עזים מעלייה במשקל
- שינויים דרמטיים בהרגלי האכילה או השינה
- שינויים בלתי מוסברים בביצועים בבית הספר או העבודה
- חוסר יכולת להתמודד עם פעילויות או אתגרים יומיומיים
- נסיגה מפעילויות או מערכות יחסים חברתיות
- התנערות מסמכות, אלימות, גניבה או וונדליזם
- שימוש בסמים, אלכוהוליזם
- הפרעות גופניות לא מוסברות
אם אתה חושב לפגוע בעצמך או במישהו אחר, קבל מיד עזרה.
גש למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים או התקשר למוקד 100.
אם יש לך תסמינים אחרים ברשימה זו, קבע פגישה עם רופא המשפחה שלך.
לאחר שיפסול בסיס פיזי לתסמינים שלך, הרופא שלך עשוי להפנות אותך למומחה לבריאות הנפש ולגורמים מסייעים
אחרים.
מה הם מצבי חירום נפשיים?
מצבי חירום נפשיים הם מצבים אשר דורשים תגובה באופן מיידי.
כאשר אדם שרוי במצוקה נפשית קשה והוא לא משתף פעולה, חובה ליזום התערבות על מנת למנוע מצב של סכנת חיים.
להלן דוגמאות למצבי חירום נפשיים אשר דורשים התערבות מיידית ללא דיחוי:
- אדם ששרוי במצוקה נפשית מתמשכת, מגלה תקופנות ומאיים לפגוע בקרובים לו כשמדברים עמו על טיפול.
- אדם הסובל מדכאון, נמנע מלאכול ומזניח את עצמו, באופן שמסכן את בריאותו – ואינו מוכן לגשת לקבלת סיוע מקצועי.
- אדם שמאיים לפגוע בעצמו ו / או פוצע את עצמו בכוונה באופן חזרתי, אך מסרב לקבל עזרה מקצועית.
- אשה הסובלת מתסמיני דיכאון לאחר הלידה ואינה מסוגלת לטפל בעצמה ובתינוקה.
- אדם שמפסיק ליטול את הטיפול התרופתי שנרשם לו על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, מסתגר ואינו משתף פעולה עם הקרובים לו.
להלן מצבי חירום נפשיים אשר מאפשרים ביצוע בדיקה פסיכיאטרית דחופה באופן כפוי, תחת התנאים שלהלן:
אדם שעלול לסכן את עצמו או את זולתו באופן פיזי.
אדם שכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו או הכושר לביקורת המציאות שובש במידה משמעותית.
אדם שמסרב להיבדק בידי פסיכיאטר.
חשוב להדגיש: דיווחים טלפוניים אינם מאפשרים במרבית המקרים, לפסיכיאטר במיון לפעול להבאת המטופל לחדר המיון
בכפייה.
החוק מחייב בדיקה ראשונית של איש מקצוע מתחום הטיפול (רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי) לפני שניתן להוציא הוראה
לבדיקה או אשפוז בכפייה.
איך ניתן לקבל עזרה ראשונה במצבי חירום נפשיים?
פנייה למשטרה
כאשר קיימת סכנה לאלימות או הפרעה לסביבה (אדם שמתפשט בפומבי או מפריע לתנועת הנהגים), יש לצלצל למוקד
100 כדי לערב את משטרת ישראל.
המשטרה רשאית לעצור את האדם או להביאו לבדיקה פסיכיאטרית, בגין הפרעה או סיכון הציבור ו / או עצמו.
אפשרות זו היא חיונית במצבים שבהם "זמן הוא חיים" – זמן התגובה של המשטרה הוא הקצר ביותר במצבים אלו, וגם
היכולת שלה להשתלט על סיטואציה שמעורבת בה אלימות או התנהגות תוקפנית.
אף שפנייה למשטרה, במיוחד כשהיא נעשית מטעם בני משפחה, כרוכה בקשיים רגשיים ברורים מאליהם, ישנם מצבים
שבהם היא יכולה להציל חיים.
לכן, אסור להסס במצבים כאלו ויש לפנות בהקדם.
פנייה ללשכת הפסיכיאטר המחוזי
כאשר האיום איננו מיידי, אך עדיין יש צורך באשפוז והחולה איננו משתף פעולה, עליכם לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי.
ניתן לעשות זאת דרך רופא משפחה, התערבות של עובד סוציאלי או בצורה ישירה באמצעות קרובי משפחה.
קרובי המשפחה מתבקשים לגבות את פנייתם הטלפונית גם בפקס המפרט את פרטי המקרה ומנמק את בקשתם לבדיקה
פסיכיאטרית כפויה.
יש לציין בפנייה לפסיכיאטר המחוזי את פרטי המטופל (שם, מספר תעודת זהות), הרקע הפסיכיאטרי שלו או שלה במידה
וקיים (אשפוזי עבר, אבחנה רפואית), כתובת המטופל, וגם את פרטיו של הפונה.
לשכת הפסיכיאטר המחוזי – מחוז מרכז: טלפון: 08-9788617 / פקס: 08-9788619
לשכת הפסיכיאטר המחוזי – מחוז תל אביב (כולל הרצליה): טלפון: 03-5634810 / פקס: 03-5620567
בקשה לביקור בית
במצב בו קרוב משפחה שרוי במצוקה נפשית קשה ואינו מסכים לפנות לקבלת סיוע מקצועי, ניתן לפנות לרופא המשפחה או
לעובד סוציאלי בשירותי הבריאות והרווחה הקהילתיים ולבקש ביקור בית.
בסמכות רופא המשפחה / העובד הסוציאלי לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולדרוש בדיקה פסיכיאטרית כפויה.
במידה והפסיכיאטר המחוזי מאשר את הבדיקה, הוא יוציא צוות מאשפז על מנת להביא את החולה לבדיקה פסיכיאטרית
כפויה.
ניתן גם להזמין ביקור בית של פסיכיאטר פרטי (עלול להיות כרוך בעלות כספית משמעותית).
פנייה לבית חולים כללי
ניתן לנסות לשכנע אדם שמסרב להתפנות לבית חולים פסיכיאטרי, להגיע לבית חולים כללי לבדיקה.
בבית חולים כללי נמצא רופא פסיכיאטר שיוכל להעריך את מצבו ובהתאם לצורך יפעל לאשפזו בכפייה, או ימליץ על מסגרת
או אמצעים חלופיים למתן טיפול.
פנייה למרכז לבריאות הנפש "שלוותה"
חדר המיון בבית חולים שלוותה פועל 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, ומאויש באופן קבוע ע"י רופאים וצוות סיעודי.
כאשר אין מענה טלפוני במקומות אחרים, ניתן לצלצל ישירות לחדר המיון בשלוותא לקבלת ייעוץ בטלפון: 09-7478554.
איך אדע אם המטפל שבחרתי באמת מתאים לי?
לאחר שנפגשת עם מטפל מתחום בריאות הנפש, הגיע הזמן לשקול האם הוא באמת יכול לסייע לך בבעיה עמה אתה
מתמודד.
להלן כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון:
- כמה השכלה וניסיון מקצועי יש למטפל? האם הוא או היא עבדו עם אנשים אחרים שעברו חוויות דומות או התמודדו עם אבחנה דומה? עליהם להיות מוסמכים לספק את השירותים שהם מציעים. לרוב הספקים שנדונו בעבר צריכים להיות לפחות תואר שני, או במקרה של פסיכיאטרים, תואר דוקטור לרפואה (MD).
- האם אתה מרגיש איתם בנוח? איזה וייב אתה מקבל מהם? השאלות האישיות שהמטפל שלך שואל אותך עשויות לגרום לך לאי נוחות לפעמים, אך אותו אדם לא אמור לגרום לך להרגיש לא בנוח. אתה צריך להרגיש כאילו הם לצידך.
- האם הם מבינים ומכבדים את הרקע התרבותי שלך ומזדהים? האם הם מוכנים ללמוד יותר על הרקע והאמונות שלך?
- אילו תהליכים מצפה המטפל שתבצע כדי לקבוע יעדים לשיפור מצבך הנפשי ולהעריך את התקדמותך? איזה שיפורים אתה יכול לצפות לראות? האם יתכן שיהיה לך נוח יותר בגישה טיפולית מסוימת שמציע מטפל אחר?
- באיזו תדירות תפגשו? כמה קשה לקבוע פגישה? האם אתה יכול לפנות למטפל בטלפון או בדוא"ל בין פגישות? אם אינך יכול לראות או לדבר איתם בתדירות הנדרשת, נותן שירות אחר עשוי להתאים לך יותר.
- האם אתה יכול להרשות לעצמך את שירותיו של המטפל הזה? אם אתה חושש מאי היכולת שלך לשלם עבור פגישות או לעמוד בתנאי הביטוח או ההשתתפות העצמית שלך, העלה זאת מול המטפל שלך כשאתה פוגש אותו או אותה לראשונה. שאל אם קיימת אפשרות למחיר מוזל או הסדר נוח יותר לפריסת התשלום. רופאים ומטפלים מעדיפים לעתים קרובות להתכונן לאתגרים פיננסיים פוטנציאליים מראש מכיוון שחשוב להמשיך בטיפול ללא הפרעה.
אם אתה מרגיש לא בנוח עם המטפל הראשון שאתה מבקר, המשך למטפל הבא.
לא מספיק שהמטפל שבחרת יהיה איש מקצוע מוסמך.
אתם צריכים לעבוד טוב ביחד.
פיתוח של יחסי אמון הוא קריטי למילוי הצרכים הטיפוליים שלך לטווח הארוך.
מניעת התאבדות – מידע שמציל חיים
מאות מקרי התאבדות נרשמים במדינת ישראל מדי שנה בשנה, אולם חשוב לזכור כי התאבדות ניתנת למניעה! גורמי
הסיכון העיקריים להתאבדות הם: דיכאון והפרעות נפשיות אחרות.
הסיכוי לנסיונות התאבדות גדל כאשר כבר בוצע בעבר ניסיון התאבדות קודם.
חשוב להבין כי בנפשו של האדם האובדני ישנו מרכיב רגשי של כאב משתק יחד עם מרכיב של צמצום קוגניטיבי וראייה
צרה.
לעתים קרובות האדם האובדני פשוט מרגיש חסר תקווה ורוצה שהכאב שלו יפסק בכל מחיר, כשבראשו מתנהל קונפליקט
בין הדחף לחיות לדחף להפסקת החיים.
לרוב מדובר בכאב בר טיפול שיכול לחלוף אם רק יוצע לאותו האדם יחס ראוי וטיפול מתאים.
היכולת לקבל מענה טלפוני אנונימי, זמין ומידי מאפשר ביטוי, ללא חשש מתיוג או משיפוטיות.
הוא מזַמן אפשרות נדירה להתערבות מסייעת ותומכת ברגעים קשים מנשוא שבהם אדם נמצא בנקודת שפל בחייו והוא
מתקשה בגיוס כוחות נפשיים להתמודדות.
אין להשאיר אדם שנראה אובדני לבד.
הוא זקוק לטיפול נפשי מידי.
במקרה של סיכון מיידי יש לפנות למשטרה או להפנות בליווי לחדר מיון.
מה אני עושה אם מישהו שאני מכיר מאיים לפגוע בעצמו?
אם אתה מכיר מישהו אשר נמצא בסיכון מיידי לפגיעה עצמית, התאבדות או פגיעה באדם אחר, לפעמים אין ברירה אלא
לשאול את השאלה הקשה: "אתה שוקל להתאבד?".
חשוב ביותר להאזין לאדם הסובל ללא שיפוט.
במידה וקיימת סכנה מיידית לכך שהאדם ישלח יד בנפשו, חובה להתקשר באופן מיידי למוקד 100 ולהישאר עם האדם עד
שתגיע עזרה מקצועית.
יש לנסות להרחיק כלי נשק, תרופות או חפצים אחרים שעלולים להזיק.
אם אתה או מישהו שאתה מכיר עוסק במחשבות על התאבדות, קו חם למניעת אובדנות יכול לעזור.
להלן נציג מספרים של קווים חמים ומרכזי סיוע לנפגעי נפש.
האם יש מרכזי סיוע שיכולים לעזור במשברים ומצבים נפשיים באופן מיידי?
בין אם אתה או אדם אחר בחייך מתאבל על אובדן של אדם אהוב או מתמודד עם משברים או הפרעות נפש, ארגונים רבים
בישראל מציעים מענה מיידי ותמיכה.
שקול ליצור קשר עם אחד הארגונים המפורטים להלן.
או ערוך חיפוש מקוון כדי למצוא ארגון באזורך:
ער"ן – עזרה ראשונית נפשית
ארגון המציע עזרה נפשית בטלפון, 24 שעות ביממה.
העזרה ניתנת ע"י מאות מתנדבים הפרושים במרכזים ברחבי הארץ.
טלפון: 1201 מכל איזור חיוג.
בהקשת הספרה 9 בתפריט, ניתן לקבל מידע על שירותי בריאות הנפש בכל איזור בארץ.
קו לילדים ונוער: 03-6961113, 03-5461111 בשעות 14:00-22:00
- ויצ"ו – קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה – קו חירום לנשים מוכות וקרוביהן, ולילדים בסיכון. הקו מאויש בימים א'-ו', בין השעות 8:00 ועד 22:00.
טלפון: 1-800-39-39-04 - ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית – קו חירום הפועל 24 שעות ביממה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
טלפון: 1202 מכל איזור חיוג.
קו לגברים נפגעי תקיפה מינית: 03-5179179
מרכז סיוע לנשים דתיות: 02-6730002
http://www.1202.org.il - עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון 03-7686666
באתר ניתן למצוא מידע ותמיכה לצעירים המתמודדים עם מצבים שונים. - עמך – תמיכה נפשית לניצולי שואה ובני משפחותיהם : 1800-27-66-55 http://www.amcha.org
- נט"ל – סיוע נפשי וחברתי לנפגעי טראומה על רקע לאומי
א'-ה' 21:00 – 9:30
1-800-363-363
03-51737186
http://www.natal.org.il - יש עם מי לדבר – קו סיוע, ייעוץ ותמיכה של אגודת ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.
הקו פועל בימים א-ה בין השעות 19:30-22:30
טל: 03-6205591
יתכן שתוכלו למצוא ארגונים מקומיים נוספים המספקים תמיכה לבריאות הנפש באזורכם.
בקשו מהרופא או המטפל שלכם מידע על שירותים מקומיים.
ניתן גם לבדוק את לוחות המודעות במרפאות, בתי חולים, ספריות, מרכזים קהילתיים ואתרים אחרים.
לעתים קרובות הם מספקים מידע על ארגונים מקומיים, תוכניות ואירועים שמספקים תמיכה נפשית וסיוע למתמודדים עם
קשיים נפשיים.
מי מפחד מהפרעות נפשיות? על הסטיגמה לעומת המציאות
בריאות הנפש היא הבסיס לרגשות, חשיבה, תקשורת, למידה, חוסן והערכה עצמית.
בריאות הנפש היא גם המפתח למערכות יחסים, רווחה אישית ורגשית ותרומה לקהילה או לחברה.
המושג "מחלת נפש" כאמור, מתייחס באופן קולקטיבי לכל ההפרעות הנפשיות המאובחנות והמצבים הבריאותיים הנגזרים
מהן, כמו: שינויים משמעותיים בחשיבה, ברגש ו / או בהתנהגות, מצוקה ו / או בעיות בתפקוד בפעילות חברתית, בעבודה
או ביחסים עם המשפחה.
אולם קיימת בעייתיות בעצם התיוג של משברים נפשיים בתור מחלה.
מפאת הסטיגמה החברתית המשויכת מזה דורות לאנשים הסובלים מקשים נפשיים, רבים המתמודדים עם הפרעה נפשית
לא רוצים להודות בכך או לדבר על זה עם אחרים.
אולם הפרעות נפשיות הן לא דבר שיש להתבייש בו.
זהו מצב רפואי לכל דבר ועניין, ממש כמו מחלות לב או סוכרת
כיום, המציאות מוכיחה שוב ושוב כי "חריג" הוא הנורמלי החדש – לפחות בתחום בריאות הנפש.
רק חלק קטן מהאוכלוסייה נשאר "בריא" נפשית על פי הפרמטרים המקובלים בחברה, בין הגילאים 11 עד 38.
כל אחד אחר חווה קשיים רגשיים, משברים נפשיים או אנומליה התנהגותית בשלב כזה או אחר במהלך חייו, כך עולה
ממחקר חדש.
עבור רבים אפיזודה של הפרעה נפשית הוא כמו שפעת, ברונכיטיס, אבנים בכליות, עצם שבורה או מצבים
רפואיים אחרים שבאים והולכים.
הסובלים מהפרעות נפשיות חווים תפקוד לקוי לפרק זמן מסוים בחייהם.
רבים מבקשים טיפול רפואי, והרוב מחלימים לאחר קבלת הסיוע.
כיום, השיח על מורכבות הנפש האנושית הולך ומתרחב וניתן לטפל במכאובים של הנפש בכלים רבים ומגוונים.
אנו מרחיבים ללא הרף את הבנתנו כיצד פועל המוח האנושי, וטיפולים זמינים כדי לעזור לאנשים לנהל בהצלחה מצבים של
הפרעות נפשיות ומשברים רגשיים.
הפרעות נפשיות אינן פוסחות על איש.
הן יכולות להופיע ללא אזהרה מוקדמת בחייו של כל אחד ואחת מאיתנו, ולהשפיע על כל אדם ללא קשר לגיל, מין,
גאוגרפיה, הכנסה, מצב חברתי, גזע / אתניות, דת / רוחניות, נטייה מינית, רקע או היבט אחר של זהות תרבותית.
פגיעות נפשיות לובשות צורות רבות.
חלקן קלות או זמניות ומפריעות רק בדרכים מוגבלות לחיי היומיום, כמו פוביות מסוימות (פחדים לא תקינים).
מצבים אחרים מתחום בריאות הנפש חמורים עד כדי כך שאדם עשוי להזדקק לטיפול בבית חולים.
המפתח להתמודדות עם קשיים רגשיים אם כן, אינו להדחיק אותם או להסתירם, אלא להכיר בקיומם ולתת להם את המקום
הראוי בחיינו.
הדרך הנאותה לעשות זאת, היא לבקש עזרה כשאתם זקוקים לה.
אין בכך כל פגם.
מודעות לבריאות הנפש – זו לא בושה לבקש עזרה או להציע אותה
משברים נפשיים והפרעות נפשיות אינם דבר חריג בחברה בה אנו חיים.
אנשים רבים חווים צורה כלשהי של הפרעות נפשיות מדי שנה, אך למרות זאת – לא כל המקרים מאובחנים בצורה נכונה או
בזמן.
רוב האנשים מכירים את הסימנים והתסמינים של הפרעות גופניות, כמו התקף לב או שבץ מוחי.
עם זאת, יתכן שהם לא יוכלו להצביע על ההשפעות הגופניות של חרדה, PTSD או פאניקה.
קמפיינים למודעות להפרעות נפשיות ומאמרים כמו המאמר שלפניכם, נועדו לעזור לאנשים להכיר ולזהות את הסימנים
והתסמינים הנפוצים הללו.
הידיעה שהם לא לבד עשויה לעזור לאותם אנשים לפנות לקבלת עזרה מקצועית אצל איש
מקצוע. הטיפול הוא המפתח להקלה מתסמינים ולשמירה על חיים פעילים ובריאים.
במידה ואתם נתקלים במישהו אשר מציג את אחד מן התסמינים שעשויים להעיד על התמודדות עם הפרעה נפשית – חשוב
להציע לאותו אדם אוזן קשבת ולהפנותו לקבלת סיוע מקצועי באופן מיידי.
הפרעות נפשיות אינן דבר חריג ואין סיבה
להתבייש בצורך לקבל עזרה. תמיכה נפשית יכולה לשנות את החיים לטובה ואף להציל חיים.
קשה להתמודד עם אתגרים בתחום בריאות הנפש.
אך ניתן למצוא תמיכה במקומות רבים, ותוכנית הטיפול שלך היא כזו המיוחדת לך ולמסע שלך לבריאות הנפש.
חשוב שתרגיש בנוח עם תוכנית הטיפול שלך ותחפש משאבים שיסייעו להתאוששותך.
הדבר החשוב ביותר הוא לעשות את הצעד הראשון כדי לקבל עזרה, ואז להישאר פעילים בתוכנית הטיפול שלך.
