ציפור הנפש – על הפרעות נפשיות, הדרכים לאבחן אותן והכלים להתמודד עימן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים

המונח "מחלת נפש" משמש לעתים כדי להתייחס להפרעות נפשיות או הפרעות פסיכיאטריות.

הפרעות נפשיות הן דפוסים של תסמינים התנהגותיים או פסיכולוגיים המשפיעים על תחומי חיים רבים.

הפרעות פסיכולוגיות יכולות לגרום לשיבושים בתפקוד היומיומי, בזוגיות, בעבודה, בבית הספר ובתחומים חשובים אחרים.

למרות שהפרעות אלה יוצרות מצוקה עבור האדם שחווה אותן, בעזרת אבחון וטיפול מתאימים, אנשים יכולים למצוא הקלה בתסמינים שלהם ולגלות דרכים להתמודד ביעילות עם נוכחותה של ההפרעה הנפשית בחייהם.

במקום לחיות בצילה של ההפרעה הנפשית ניתן ללמוד כיצד אפשר לחיות איתה בשלום ואף להיות בשליטה על המצב.

במדריך זה נסקור את סוגי ההפרעות הנפשיות השכיחות, הסימפטומים האופייניים להפרעות הללו, את אפשרויות האבחון הזמינות כיום, והכלים שיאפשרו לכם להתמודד עימן בהצלחה.

 

מהם סוגי ההפרעות הנפשיות השכיחים בחברה המערבית?

אף כי זוהי אינה רשימה מקיפה של כל הפרעה נפשית, הרשימה הבאה כוללת כמה מהקטגוריות העיקריות של הפרעות המתוארות במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM).

המהדורה האחרונה של מדריך האבחון היא DSM – 5 והיא אחד המדריכים המקצועיים הכי נפוצים בשימוש לצורכי סיווג של הפרעות נפשיות על פי קריטריוני אבחון

סטנדרטיים:

 

הפרעות דו קוטביות

הפרעות דו קוטבית מייצגות קטגוריה עיקרית של הפרעות פסיכולוגיות.

הפרעה דו קוטבית מאופיינת בשינויים במצב הרוח כמו גם בשינויים בפעילות וברמות האנרגיה.

ההפרעה כרוכה לרוב במעבר קיצוני בין מצבי רוח של "היי" ואופוריה לאפיזודות של דיכאון.

למצבים הללו מתייחסים בתור "מאניה" או "היפומאניה".

מאניה מאופיינת בתקופה מובהקת של מצב רוח מרומם, או רגזני המלווה בהגברת הפעילות והאנרגיה.

תקופות של מאניה מאופיינות לפעמים בתחושות של הסחת דעת, עצבנות וביטחון יתר.

אנשים שחווים מאניה נוטים גם לעסוק בפעילויות שעלולות להיות להשלכות שליליות לטווח הארוך כמו הימורים וקניות.

אפיזודות דיכאוניות מאופיינות בתחושות של מצב רוח מדוכא או עצב יחד עם חוסר עניין בפעילויות שגרתיות.

זה עשוי לכלול גם רגשות אשם, עייפות ועצבנות.

במהלך תקופה דיכאונית, אנשים עם הפרעה דו קוטבית עשויים לאבד עניין בפעילויות שהם נהנו מהן קודם לכן, לחוות קשיי שינה ואפילו לחשוב על התאבדות.

פרקים מאניים וגם דיכאוניים יכולים להיות מפחידים עבור האדם החווה תסמינים אלה, כמו גם משפחה, חברים ואהובים אחרים הצופים בהתנהגויות אלה ובשינויי מצב הרוח.

למרבה המזל, טיפולים מתאימים ויעילים, הכוללים לעתים קרובות גם תרופות וגם פסיכותרפיה, יכולים לעזור לאנשים עם הפרעה דו קוטבית לנהל בהצלחה את הסימפטומים שלהם.

 

הפרעות חרדה

הפרעות חרדה הן סוג של הפרעה נפשית.

הפרעות חרדה מאופיינות בפחד מופרז ומתמשך, דאגה, חששות והפרעות התנהגותיות נוספות שנובעות מכל אלו.



ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה:

 

הפרעת חרדה כללית (GAD)

מאופיינת בדאגה מוגזמת לאירועים יומיומיים.

אף שלחץ ודאגה ברמה מסוימת הם חלק נורמלי ואף נפוץ בחיים, הפרעה חרדה כללית כרוכה בדאגה שהיא כה חמורה עד שהיא מפריעה לרווחתו של אדם ותפקודו.

 

אגורפוביה

מאופיינת בפחד בולט ממגוון של מקומות ציבוריים וסיטואציות המוניות.

אנשים שחווים הפרעה זו חוששים לעתים קרובות כי הם יסבלו מהתקף חרדה במצב בו הבריחה עשויה להיות קשה.

בגלל הפחד הזה, אנשים עם אגורפוביה לרוב נמנעים ממצבים שעלולים לעורר התקף חרדה.

במקרים מסוימים, התנהגות הימנעותית זו יכולה להגיע לנקודה בה האדם אינו מסוגל אפילו לעזוב את ביתו שלו.

 

הפרעת חרדה חברתית

הינה הפרעה פסיכולוגית שכיחה למדי, הכרוכה בפחד לא רציונלי מביקורת או שיפוט של הזולת.

החרדה הנגרמת מהפרעה זו יכולה להשפיע באופן משמעותי על חייו של האדם ולהקשות על התפקוד בבית הספר, בעבודה ובמסגרות חברתיות אחרות.


פוביות ספציפיות

כרוכות בפחד קיצוני מאובייקט או מצב מסוים בסביבה.

כמה דוגמאות לפוביות ספציפיות נפוצות כוללות: פחד מעכבישים (ארכנופוביה), פחד גבהים, או פחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה).

ארבעת הסוגים העיקריים של פוביות ספציפיות כוללים פוביות מאיתני הטבע (פחד מרעמים, ברקים, סופות וכיו"ב), פוביה רפואית (פחד מפרוצדורות רפואיות, טיפולי שיניים,

ציוד רפואי וכן הלאה), פוביה מבעלי חיים (כלבים, נחשים, חרקים וכד') ופוביות הקשורות למצבים (חללים קטנים, יציאה מהבית, נהיגה, עמידה מול קהל ועוד). כאשר הם מתמודדים עם אובייקט או מצב פובי, אנשים עלולים לחוות בחילה, רעידה, קצב לב מהיר ואפילו פחד למות.

 

הפרעת פאניקה

היא הפרעה פסיכיאטרית המתאפיינת בהתקפי חרדה שלעתים קרובות נראים כי הם מופיעים ללא כל סיבה.

בגלל זה, אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה חווים לעתים קרובות חרדה והתעסקות יתר באפשרות להתקף חרדה נוסף.

אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה עשויים להתחיל להימנע ממצבים ומקומות בהם התרחשו התקפים בעבר או להשליך את החרדה על מקומות אחרים שבהם הם חוזים שההתקפים עשויים להתרחש בעתיד.

זה יכול ליצור ליקויים משמעותיים בתחומים רבים בחיי היומיום ולהקשות על שימור של תפקוד תקין.

 

הפרעת חרדת נטישה או היפרדות

היא סוג של הפרעת חרדה הכוללת מידה מופרזת של פחד או חרדה הקשורים לחשש מאובדן דמויות דומיננטיות בחייו של האדם (הורים / אופוטרופסים / בני זוג).

אנשים מכירים לעיתים קרובות את הרעיון של חרדת נטישה משום שהוא נוגע לפחד של ילדים צעירים להיות נפרדים מהוריהם, אך ילדים ומבוגרים גדולים יותר יכולים לחוות זאת גם כן.

כאשר התסמינים הופכים חמורים עד כדי כך שהם מפריעים לתפקוד תקין, האדם עלול להיות מאובחן עם הפרעת חרדת נטישה.

התסמינים כרוכים בפחד קיצוני להתרחק מהמטפל או מדמות שאליה פיתח האדם התקשרות.

האדם הסובל מתסמינים אלה עשוי להימנע מהתרחקות מהבית, יציאה למסגרות חינוכיות / תעסוקתיות ואף נישואין, וכל אלו כדי להישאר בסמיכות לדמות הדומיננטית או לסמכות המטפלת בחייו או חייה.

 

הפרעות דחק

הפרעות הקשורות לטראומה ומתח נובעות לרוב מן החשיפה לאירוע מלחיץ או טראומטי.

הפרעות אלה היו מסווגות בעבר בתור הפרעות חרדה אך כיום הן נחשבות לקטגוריה שונה של הפרעות.

 

הפרעות הכלולות בקטגוריה זו כוללות:

 

הפרעת דחק אקוטית

המאופיינת בהופעת חרדה קשה עד לתקופה של חודש לאחר חשיפה לאירוע טראומטי כמו אסונות טבע, מלחמה, תאונות או עדות למוות.

כתוצאה מכך, האדם עלול לחוות תסמינים דיסוציאטיביים כמו תחושת מציאות משתנה, חוסר יכולת לזכור היבטים חשובים באירוע ופלאשבקים עזים כאילו האירוע מתרחש מחדש. תסמינים אחרים יכולים לכלול היענות רגשית מופחתת, זיכרונות מציקים מהטראומה וקושי לחוות רגשות חיוביים.

 

הפרעת הסתגלות

יכולה להופיע כתגובה לשינוי פתאומי כמו גירושין, פיטורין מעבודה, סיום קשר קרוב, מעבר או אובדן או אכזבה מסוגים אחרים.

הפרעה פסיכולוגית מסוג זה יכולה להשפיע על ילדים ומבוגרים כאחד ומתאפיינת בסימפטומים כמו חרדה, עצבנות, מצב רוח מדוכא, דאגה, כעס, חוסר תקווה ותחושת בידוד.

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)

יכולה להתפתח לאחר שאדם חווה חשיפה למוות ממשי או סכנת מוות, פציעה קשה או אלימות מינית.

תסמינים של PTSD כוללים אפיזודות של חוויה מחדש של האירוע, הימנעות מדברים שמזכירים לאדם את האירוע, ומחשבות שליליות.

סיוטים, פלאשבקים, פרצי כעס, קשיי ריכוז, תגובה מופרזת מוגזמת וקושי בזיכרון היבטים של האירוע, הם רק כמה תסמינים אפשריים שאנשים עם PTSD עשויים לחוות.

 

הפרעת התקשרות תגובתית

עלולה להיווצר כאשר ילדים אינם יוצרים קשרים תקינים עם מטפלים בוגרים במהלך השנים הראשונות של ילדותם.

תסמינים של ההפרעה כוללים נסיגה מדמויות מטפלות בוגרות והפרעות חברתיות ורגשיות הנובעות מדפוסים של טיפול והזנחה לא מספקים.

 

הפרעות דיסוציאטיביות

הפרעות דיסוציאטיביות הן הפרעות פסיכולוגיות הכרוכות בניתוק או הפרעה בהיבטי התודעה, כולל זהות וזיכרון.



הפרעות דיסוציאטיביות כוללות:

 

אמנזיה דיסוציאטיבית

כוללת אובדן זיכרון זמני כתוצאה מניתוק.

במקרים רבים, אובדן זיכרון זה, שעלול להימשך תקופה קצרה בלבד או שנים רבות, הוא תוצאה של סוג טראומה פסיכולוגי כלשהו.

אמנזיה דיסוציאטיבית היא הרבה יותר משכחה פשוטה.

מי שחווה הפרעה זו עשוי לזכור פרטים מסוימים על אירועים אך ייתכן שלא יזכר בפרטים אחרים סביב פרק ​​זמן מוגדר.

 

הפרעת זהות דיסוציאטיבית

המכונה בעבר הפרעת אישיות מרובה, כוללת נוכחות של שתי זהויות או אישיות שונות או יותר.

לכל אחד מהאישיות האלה יש דרך משלו לתפוס את הסביבה ולהתקשר איתם.

אנשים הסובלים מהפרעה זו חווים שינויים בהתנהגות, זיכרון, תפיסה, תגובה רגשית ותודעה.

 

הפרעת דה פרסונליזציה

מאופיינת בחוויה של תחושת הימצאות מחוץ לגוף של עצמך (דה פרסונליזציה) והתנתקות מהמציאות (derealization).

אנשים הסובלים מהפרעה זו חשים לעיתים קרובות תחושת חוסר מציאות והתנתקות בלתי רצונית מהזיכרונות, הרגשות והתודעה שלהם עצמם.

 

הפרעת סומטיזציה

הפרעות סומטיזציה הן סוג של הפרעות נפשיות הכוללות תסמינים גופניים בולטים שאולי אין להם מקור פיזי שניתן לאבחן.

בניגוד לדרכים קודמות להמשגת הפרעות אלה בהתבסס על היעדר הסבר רפואי לתסמינים הגופניים, האבחנה הנוכחית מדגישה את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות החריגות שמתרחשות כתגובה לתסמינים אלה.

 

הפרעות הכלולות בקטגוריה זו:

 

הפרעה סומאטית

כרוכה בעיסוק בתסמינים גופניים המקשים על תפקוד תקין.

העיסוק הזה בתסמינים מביא למצוקה רגשית וקושי להתמודד עם חיי היומיום.

בהפרעה הסומאטית (הידועה גם בשם "תסמונת בריקט"), הסובלים מההפרעה מתלוננים על בעיות גופניות כגון: כאבי ראש, כאבי שרירים, רמת אנרגיה נמוכה, בחילות וכאבי בטן. לתלונות אלו אין קשר למחלה גופנית ידועה או הסבר פיזי כלשהו, ולכן ההנחה היא שהבסיס הוא נפשי.

ההפרעה מלווה בדרך-כלל בחרדה ובדיכאון.

חשוב לציין כי תסמינים סומטיים אינם מעידים על כך שהאדם מזייף את כאביו, עייפותו או תסמינים אחרים.

אולם במצב זה, זה לא התסמינים הגופניים שמשבשים את חייו של האדם אלא התגובה הקיצונית שלו והתנהגויות הנובעות מכך.

 

חרדת חולי (היפוכונדריה)

מאופיינת בדאגה מוגזמת למצב רפואי לא מאובחן.

מי שחווה הפרעה פסיכולוגית זו חושש יתר על המידה מתפקודי הגוף ותחושותיו והסובלים ממנה משוכנעים כי הם חולים או יחלו במחלה קשה, ואינם נרגעים כאשר בדיקות רפואיות חוזרות תקינות. העיסוק הזה במחלה גורם לחרדה ומצוקה משמעותית.

זה גם מוביל לשינויים בהתנהגות כמו חיפוש בדיקות / טיפולים רפואיים והימנעות ממצבים שעלולים להוות סיכון בריאותי.

 

הפרעות אכילה

הפרעות אכילה מאופיינות בדאגות אובססיביות למשקל ודפוסי אכילה משבשים המשפיעים לרעה על בריאותם הפיזית והמנטלית של הסובלים מהפרעות אלו.

 

בין הסוגים השכיחים של הפרעות אכילה ניתן למצוא:

 

אנורקסיה נרבוזה

מאופיינת בצריכת מזון מוגבלת המובילה לירידה במשקל ומשקל גוף נמוך מאוד.

לאנשים החווים הפרעה זו יש גם עיסוק יתר וחשש לעלות במשקל וכן מבט מעוות על המראה וההתנהגות שלהם.

 

בולימיה נרבוזה

כוללת אפיזודות של בולומוסי אכילה שבעקבותיהם ננקטים צעדים קיצוניים לפיצוי על המצבים האלה.

התנהגויות מפצות אלה עשויות לכלול הקאות יזומות, שימוש בחומרים משלשלים או משתנים, ופעילות גופנית מופרזת.

 

הפרעת אכילה כפייתית

הפרעת אכילה אשר מתאפיינת באפיזודות של אכילה בולמוסית בה הפרט צורך כמות גדולה באופן יוצא דופן של מזון, במשך מספר שעות.

לא רק שאנשים הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית אוכלים יותר מדי, הם גם מרגישים כאילו אין להם שליטה על אכילתם.

אפיזודות של זלילה מופעלות לעתים על ידי רגשות מסוימים כמו הרגשת אושר או חרדה, עקב שעמום או בעקבות אירועים מלחיצים.

 

הפרעות בקרת דחפים

הפרעות בקרת דחפים הן כאלה הכרוכות באי יכולת לשלוט ברגשות והתנהגויות, וכתוצאה מכך נזק של הסובל מהן לעצמו או לאחרים.

בעיות אלה עם ויסות רגשי והתנהגותי מאופיינות בפעולות המפרות את הזכויות של אחרים כגון השמדת רכוש או תוקפנות פיזית ו / או כאלה המתנגשות עם נורמות חברתיות, גורמי סמכות וחוקים.

 

שני סוגים מוכרים של הפרעות בקרת דחפים הם:

 

קלפטומניה

כרוכה באי יכולת לשלוט בדחף לגנוב.

אנשים שיש להם קלפטומניה לרוב יגנבו דברים שהם לא באמת צריכים או שאין להם ערך כספי אמיתי עבורם.

הסובלים ממצב זה חווים הסלמת מתח לפני ביצוע גניבה וחשים הקלה וסיפוק לאחר מכן.

 

פירומניה

כרוכה במשיכה לאש המביאה לפעולות של הצתה מכוונת המסכנות את העצמי ואחרים.

 

הפרעות דיכאון

הפרעות דיכאון הן סוג של הפרעת מצב רוח הכוללות מספר מצבים.

כולם מאופיינים בנוכחות מצבי רוח של עצבות, תחושות של ריקנות או דכדוך המלווים בתסמינים גופניים וקוגניטיביים.

הפרעות הדיכאון השונות נבדלות זה מזה מבחינת משך, תזמון או אטיולוגיה.

 

בין הסוגים המוכרים של הפרעות דיכאון ישנן:

 

הפרעת דיכאון מז'ורית

או בשמה השכיח: דיכאון קליני.

מצב המאופיין באובדן עניין בפעילויות ומצב רוח דיכאוני המוביל לפגמים משמעותיים באופן בו אדם מסוגל לתפקד.

 

הפרעת דיכאון מתמשכת (דיסתימיה)

זהו סוג של דיכאון מתמשך, כרוני, המאופיין בסימפטומים "קלים" יותר של דיכאון לעומת הדיכאון הקליני, שלמרות שהם לעתים פחות חמורים, נוטים להמשך זמן רב יותר.

אנשים שסולים מהפרעת דיכאון מתמשכת חווים מצב רוח מדוכדך ברוב הימים לתקופה של שנתיים לפחות.

 

הפרעת דיכאון סמויה

אבחנה זו מיועדת למקרים בהם התסמינים אינם עומדים בקריטריונים לאבחון הפרעה דיכאונית אחרת, אך הם עדיין יוצרים בעיות בחייו של האדם ובתפקודו.

 

הפרעת דיכאון עונתית

אפיזודה של דיכאון קליני שנוטה להופיע בעונת החורף בדרך כלל.

דיכאון חורף שייך לקבוצת הפרעות מצב רוח ובדומה לדיכאונות מסוגים אחרים, מאופיין בסימפטומים של מצב רוח ירוד, פסימיות, ירידה או עלייה בתיאבון, פגיעה באיכות השינה, חוסר עניין בפעילויות שהיו מהנות בעבר ולעיתים אף מחשבות אובדניות ונסיונות התאבדות.

המצב הרגשי שבין התקפי הדיכאון העונתיים משתנה מאדם לאדם.

 

הפרעת דיכאון כתוצאה ממצב רפואי אחר

מצב זה מאובחן כאשר ההיסטוריה הרפואית של אדם מרמזת שתסמיני הדיכאון שלהם עשויים להיות תוצאה של מצב רפואי.

מצבים רפואיים העלולים לתרום או לגרום לדיכאון כוללים סוכרת, שבץ מוחי, מחלת פרקינסון, מצבים אוטואימוניים, מצבי כאב כרוניים, סרטן, זיהומים ואיידס (HIV).

הפרעות הדיכאון מאופיינות כולן בתחושות עצב ומצב רוח ירוד המתמיד וחמור מספיק כדי להשפיע על אופן תפקודו של אדם.

תסמינים שכיחים המשותפים להפרעות אלה כוללים קושי להרגיש עניין ומוטיבציה, חוסר עניין בפעילויות שכבר נהנו מהן בעבר, הפרעות שינה וריכוז לקוי.

קריטריוני האבחון משתנים לכל מצב ספציפי.

על מנת לאבחן במטופל הפרעת דיכאון קלינית, עליו להתנסות בחמישה או יותר מהתסמינים הבאים במהלך תקופה של שבועיים.

אחד התסמינים הללו חייב לכלול מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה מפעילויות בעבר האדם נהנה מהן.

התסמינים יכולים לכלול: מצב רוח מדוכדך במשך רוב שעות היום או כולו, ירידה או חוסר עניין בפעילויות שהאדם נהנה לעשות קודם לכן, ירידה משמעותית במשקל או עליה, או ירידה או הגברת התיאבון, הפרעות שינה (נדודי שינה או שינה מופרזת), האטה בתגובות או אי שקט, חוסר אנרגיה או עייפות הנמשכים רוב או כל היום, רגשות אשם או חוסר ערך, קושי לחשוב או להתרכז, עיסוק במוות או במחשבות על התאבדות.


אם אתה סובל ממחשבות אובדניות או מכיר מישהו שסובל מהן, פנה לקו הסיוע של עמותת ער"ן בטלפון: 1201.

אם אתה או אדם אהוב נמצאים בסכנה מיידית, התקשר למוקד 100.

טיפולים בהפרעות דיכאון כרוכים לעתים קרובות בשילוב של פסיכותרפיה ותרופות.

 

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מצב פסיכיאטרי כרוני המשפיע על חשיבתו, תחושתו והתנהגותו של האדם.

זהו מצב מורכב וארוך טווח.

קריטריוני האבחון של DSM – 5 מציינים ששני תסמינים או יותר של סכיזופרניה חייבים להיות קיימים למשך חודש לפחות על מנת שניתן יהיה לאבחן אדם כסובל מהפרעה נפשית של סכיזופרניה.

 

סימפטום אחד חייב להיות אחד מהבאים:

 

אשליות

אמונות המתנגשות עם המציאות.

 

הזיות

האדם רואה או שומע דברים שאינם באמת שם.

 

דיבור לא מאורגן

האדם משתמש במילים שלא לפי כללי השפה וייתכן שאי אפשר להבין את משמעות דבריו.

 

הסימפטום השני עשוי להיות אחד מהבאים:

  • התנהגות לא מאורגנת או קטטונית לחלוטין (חשיבה מבולבלת, התנהגות או תנועות ביזאריות).
  • תסמינים שליליים (חוסר היכולת ליזום תכניות, לדבר, להביע רגשות או לחוש הנאה).
  • אבחון מחייב גם ליקויים משמעותיים בתפקוד החברתי או התעסוקתי לתקופה של שישה חודשים לפחות.

 

הופעת סכיזופרניה היא בדרך כלל בשלהי שנות העשרה המאוחרות או תחילת שנות העשרים לחייו של אדם, כאשר גברים בדרך כלל מראים תסמינים מוקדמים יותר מאשר נשים.

סימנים קודמים למצב העלולים להופיע לפני האבחון כוללים מוטיבציה לקויה, מערכות יחסים קשות וביצועים גרועים בבית הספר.

המכון הלאומי לבריאות הנפש טוען כי גורמים מרובים עשויים למלא תפקיד בגרימת סכיזופרניה כולל גנטיקה, כימיה מוחית, גורמים סביבתיים ושימוש בחומרים משכרים ונרקוטיים.

אמנם אין תרופה לסכיזופרניה, אך ישנם טיפולים זמינים המאפשרים לנהל את תסמיני המצב.

טיפולים אלו כוללים על פי רוב תרופות אנטי – פסיכוטיות, פסיכותרפיה, אסטרטגיות לניהול עצמי, חינוך ותמיכה חברתית.

 

הפרעות טורדניות כפייתיות

הפרעות טורדניות כפייתיות היא קטגוריה של מצבים פסיכיאטריים הכוללים:

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת גוף דיסמורפית, הפרעת אגרנות, טריכוטילומניה (הפרעת משיכת שיער), הפרעת חיטוט בעור, הפרעה אובססיבית כפייתית כתוצאה משימוש בסמים או תרופות, הפרעה טורדנית כפייתית הנובעת ממצב רפואי אחר ועוד.

לכל תנאי בסיווג זה יש קריטריונים אבחוניים משלו.

 

בין הסוגים המוכרים של הפרעות טורדניות כפייתיות ישנן:

 

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

הקריטריונים האבחוניים ב DSM – 5 מפרטים שכדי לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית, על האדם לחוות אובססיות, קומפולסיות (כפיות) או שניהם.

אובססיות מוגדרות כמחשבות חוזרות, מתמשכות ודחפים המובילים למצוקה או חרדה.

כפיות הן התנהגויות חוזרות ונשנות שהאדם חש שעליו לבצע. פעולות אלה מבוצעות על מנת להפחית את החרדה או כדי למנוע תוצאה איומה כלשהי.

על מנת שניתן יהיה לאבחן אדם ככזה אשר סובל מהפרעה טורדנית כפייתית (או סי די) האובססיות והכפיות חייבות להמשך זמן רב (לוקח שעה או יותר ליום) או לגרום למצוקה משמעותית או לקות תפקודית, כאלו שלא ניתן לייחס למצב רפואי אחר או לשימוש בחומרים משכרים או נרקוטיים, ושלא ניתן לספק להם הסבר טוב יותר באמצעות אבחון של מצב פסיכיאטרי אחר (כמו הפרעת חרדה כללית).

טיפולים ב- OCD מתמקדים בדרך כלל בשילוב של טיפול התנהגותי / פסיכותרפי ותרופות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי המכונה טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP) הם הכלים הטיפוליים אשר שתמשים בהם בדרך כלל כדי להתמודד עם תסמינים של או סי די.

ניתן לרשום למטופלים עם OCD תרופות נוגדות דיכאון כמו קלומיפרמין או פלואוקסטין / תרופות ממשפחת המעכבים הסלקטיביים של ספיגת הסרוטונין החוזרת (SSRI), לטובת ניהול התסמינים שלהם.

 

הפרעת גוף דיסמורפית (באנגלית: Body dysmorphic disorder – או בראשי תיבות: BDD)

היא הפרעה בדימוי הגוף אשר כרוכה במחשבות טורדניות המתמקדות בפגמים גופניים שמוצא האדם בעצמו ולא יכול להניח להם.

אנשים שסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית סבורים שהפגם שמצאו בגופם פוגע בצורה ניכרת במראה החיצוני שלהם, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד לרמה שהם מעדיפים להמנע מקשר עם הסביבה, מחשש שילעגו להם או ישפילו אותם.

 

הפרעות אישיות

הפרעות אישיות מאופיינות על ידי דפוס מתמשך של מחשבות, רגשות והתנהגויות לא מסתגלות שיכולות לגרום לבעיות חמורות במערכות יחסים ותחומי חיים אחרים.

 

בין הסוגים השכיחים של הפרעות אישיות ניתן למנות:

 

הפרעת אישיות אנטי חברתית

מאופיינת בהתעלמות ארוכת שנים מכללים, נורמות חברתיות וזכויותיהם של אחרים. אנשים עם הפרעה זו בדרך כלל מתחילים להציג תסמינים במהלך הילדות, מתקשים לחוש אמפתיה לאחרים, וחסרים חרטה על התנהגויותיהם ההרסניות.

 

הפרעת אישיות נמנעת

זוהי הפרעה נפשית אשר כוללת עכבה חברתית קשה ורגישות מוגברת לדחייה. רגשות כאלה של חוסר ביטחון מובילים לבעיות משמעותיות בחיי היומיום של האדם ובתפקודו.



הפרעת אישיות גבולית

מדובר בפרעה נפשית שקשורה לתסמינים הכוללים חוסר יציבות רגשית, יחסים בין אישיים לא יציבים ואינטנסיביים, דימוי עצמי לא יציב והתנהגויות אימפולסיביות.

 

הפרעת אישיות תלותית

כוללת דפוס כרוני של חשש מהפרדה וצורך מוגזם לטפל בה. אנשים הסובלים מהפרעה זו לרוב יעסקו בהתנהגויות שנועדו לייצר פעולות של מתן טיפול לאחרים.

 

הפרעת אישיות היסטריונית

קשורה לדפוסים של רגשנות קיצונית והתנהגויות המחפשות קשב. אנשים הסובלים ממצב זה מרגישים לא בנוח במסגרות בהן הם אינם מרכז תשומת הלב, הם בעלי רגשות משתנים במהירות ועלולים לעסוק בהתנהגויות לא הולמות חברתית שנועדו למשוך תשומת לב מאחרים.

 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

קשורה לדפוס מתמשך של דימוי עצמי מוגזם, ריכוז עצמי ואמפתיה נמוכה כלפי הזולת. אנשים עם מצב זה נוטים להתעניין בעצמם יותר מאשר באחרים.



הפרעת אישיות אובססיבית כפייתית

היא דפוס מתפשט של עיסוק בסדרנות, פרפקציוניזם, חוסר גמישות ושליטה נפשית ובין אישית. זהו מצב שונה מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

 

הפרעת אישיות פרנואידית

מאופיינת בחוסר יכולת לתת אמון באנשים אחרים, אפילו בבני משפחה, חברים ובן זוג רומנטי. אנשים הסובלים מהפרעה זו תופסים את כוונותיהם של אחרים ככוונות זדון, גם ללא כל הוכחה או הצדקה לכך.

 

הפרעת אישיות סכיזואידית

כוללת תסמינים הכוללים ניתוק ממערכות יחסים חברתיות. אנשים עם הפרעה זו מכוונים לחייהם הפנימיים ולעתים קרובות אדישים למערכות יחסים. בדרך כלל הם מפגינים חוסר ביטוי רגשי ויכולים להראות קרים ומרוחקים למדי.

 

הפרעת אישיות סכיזוטיפית

מציגה אקסצנטריות בדיבור, בהתנהגויות, במראה ובמחשבה. אנשים הסובלים ממצב זה עלולים לחוות אמונות משונות או "חשיבה קסומה" וקושי ביצירת מערכות יחסים.

 

סוגי הפרעות החרדה הם: הפרעת חרדה כללית, אגורפוביה, הפרעת חרדה חברתית, פוביות ספציפיות, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדת נטישה או היפרדות והפרעת דחק. פירוט מלא על הפרעות אלה ועוד, במאמר הבא.

סוגי הפרעות האכילה הם: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה כפייתית והפרעות בקרת דחפים. פירוט מלא על הפרעות אלה ועוד, במאמר הבא.

סוגי הפרעות הדיכאון הם: הפרעת דיכאון מז'ורית, הפרעת דיכאון מתמשכת, הפרעת דיכאון סמויה, הפרעת דיכאון עונתית וסכיזופרניה. פירוט מלא על הפרעות אלה ועוד, במאמר הבא.

סוגי הפרעות טורדניות הם: הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת גוף דיסמורפית והפרעות אישיות. פירוט מלא על הפרעות אלה ועוד, במאמר הבא.

סוגי הפרעות אישיות הם: הפרעת אישיות אנטי חברתית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות היסטוריונית, הפרעת אישיות נרקסיסטית ועוד. פירוט מלא על הפרעות אלה והפרעות נוספות, במאמר הבא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
כדי לקבל יעוץ פסיכולוגי

מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם.