כל מה שרציתם לדעת על סכיזופרניה – הסימפטומים, הגורמים, דרכי האבחון ואפשרויות הטיפול

תוכן עניינים

סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית כרונית.

אנשים עם הפרעה זו חווים עיוות של המציאות, אשר לרוב בא לידי ביטוי באשליות או הזיות.

ההערכה היא כי סכיזופרניה משפיעה על אחוז אחד מהאוכלוסייה.

תפיסות שגויות לגבי הפרעה זו שכיחות.

לדוגמה, יש אנשים שחושבים שזה יוצר פיצול אישיות, אך למעשה, סכיזופרניה ופיצול אישיות – או "הפרעת זהות דיסוציאטיבית" בשמה המקצועי – הן שתי הפרעות שונות.

סכיזופרניה יכולה להופיע אצל גברים ונשים בכל הגילאים.

גברים לעיתים קרובות מפתחים תסמינים בשלהי שנות העשרה המאוחרות שלהם או בתחילת העשרים.

נשים נוטות להראות סימנים בסוף שנות העשרים והשלושים לחייהן. 

במקרים מסוימים, אדם יתחיל להראות התנהגויות חריגות מילדותו, אך אלה הופכות משמעותיות יותר עם הגיל.

אצל אחרים הסימפטומים עשויים להופיע פתאום.

אף שסכיזופרניה היא הפרעה שמלווה אנשים לאורך כל חייהם, קבלת טיפול מאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש יכול לעזור בניהול התסמינים.

במאמר שלפניכם נדון בכל מה שחשוב לדעת בנושא סכיזופרניה – התסמינים האופייניים להפרעה זו, הגורמים שיוצרים אותה, כלים לאבחון והטיפולים המוצעים להתמודדות עימה.

 

מהם הסממנים המוקדמים של סכיזופרניה?

תסמינים ראשוניים של סכיזופרניה מופיעים בדרך כלל בשנות העשרה ותחילת העשרים.

בגילאים אלה הסימנים הראשוניים של ההפרעה עלולים להיעלם מעיניהם של הורים, מורים וגורמים מטפלים בתחום הרפואה, בגלל שניתן לייחס אותם בטעות להתנהגויות טיפוסיות של מתבגרים.

תסמינים מוקדמים לסכיזופרניה כוללים:

  • בידוד עצמי מחברים ומשפחה
  • החלפת חברים או קבוצות חברתיות
  • שינויים ברמת המיקוד והריכוז
  • בעיות שינה
  • עצבנות
  • קשיים בלימודים בבית ספר או ביצועים אקדמיים לקויים

 

סימפטומים חיוביים בסכיזופרניה

תסמינים "חיוביים" של סכיזופרניה הם התנהגויות שאינן אופייניות לאנשים בריאים.

התנהגויות אלה כוללות:

 

הזיות 

הזיות הן חוויות שנראות לאדם אמיתיות אך נוצרות על ידי המוח.

האדם הסובל מהזיות יכול לראות, לשמוע או להריח דברים שאחרים סביבו לא חווים.

 

אשליות

אשליה מתרחשת כשאתה מאמין למשהו למרות ראיות או עובדות שמוכיחות את ההיפך.

 

הפרעות במחשבה 

אלו הן דרכי חשיבה או עיבוד מידע חריגות.

 

הפרעות בתנועה 

אלו כוללות תנועות גוף עצבניות או תנוחות מוזרות.

 

סימפטומים שליליים בסכיזופרניה

תסמינים שליליים של סכיזופרניה הוא מונח שבא לתאר חסך בהתנהגויות נורמטיביות, ודעיכה של הרגשות, ההתנהגויות והיכולות של האדם. תסמינים אלה כוללים:

  • חשיבה או דיבור לא מאורגנים, בהם האדם משנה נושאים במהירות כאשר הוא מדבר או משתמש במילים או בביטויים מורכבים
  • בעיות של שליטה בדחפים
  • תגובות רגשיות משונות לסיטואציות
  • חוסר רגש או ביטוי רגשי דל (בשפה מקצועית – "אפקט שטוח")
  • אובדן עניין או התרגשות מהחיים
  • בידוד חברתי
  • חוסר יכולת לחוש הנאה
  • קושי לתכנן תכניות ולהתמיד בהן
  • קושי בסיום פעילויות יומיומיות רגילות

 

תסמינים קוגניטיביים של סכיזופרניה

תסמינים קוגניטיביים של סכיזופרניה הם לעתים מעודנים ועשויים להיות קשים לגילוי.

עם זאת, ההפרעה יכולה להשפיע על הזיכרון והחשיבה.

תסמינים אלה כוללים:

  • חשיבה לא מאורגנת, כמו בעיות במיקוד או תשומת לב
  • קושי בהבנת מידע ושימוש בו לקבלת החלטות
  • בעיות בלימוד מידע ושימוש בו
  • חוסר מודעות של האדם לתסמינים שהוא סובל מהם

 

סכיזופרניה – מה גורם לה?

הסיבה המדויקת לסכיזופרניה אינה ידועה.

חוקרים מתחום הרפואה מאמינים כי מספר גורמים יכולים לתרום להיווצרותה, כולל גורמים ביולוגיים, גנטיים וסביבתיים.

מחקרים מהעת האחרונה העלו את האפשרות שבדיקות הדמיה שבוצעו בקרב אנשים עם סכיזופרניה הציגו חריגות במבנים מוחיים מסוימים.

אומרים כי חריגות כימיות במוח אחראיות גם הן לרבות מן התופעות הנראות בסכיזופרניה.

החוקרים מאמינים כי גם רמות נמוכות של כימיקלים מסוימים במוח המשפיעים על רגשות והתנהגות עשויים לתרום להפרעה פסיכיאטרית זו.

גנטיקה עשויה גם היא לשחק תפקיד.

לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה יש סיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעה זו.

 

גורמי סיכון אחרים לסכיזופרניה עשויים לכלול:

  • חשיפה לרעלים או לנגיף לפני הלידה או במהלך הינקות
  • מחלה דלקתית או אוטואימונית
  • סמים משני תודעה
  • רמות מתח גבוהות

 

סכיזופרניה – פנים רבות לה

בעבר, סכיזופרניה חולקה לחמישה תתי סוגים.

אולם בשנת 2013 בוטלו בספרות המקצועית (מדריך ה – DSM) תתי הסיווגים הללו כך שכיום סכיזופרניה היא אבחנה אחת.

עם זאת, האבחנה בין סוגי הסכיזופרניה השונים עדיין משמשת אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לשם אבחון אנשים הסובלים מסכיזופרניה ועל מנת להתאים עבורם את סוג הטיפול ההולם את מצבם הפרטני.

אולם תתי הסיווגים הללו כבר לא משמשים כאבחנה קלינית.

 

סוגים אלו כללו:

 

סכיזופרניה פרנואידית 

סוג סכיזופרניה זה מאופיין במחשבות שווא והלוצינציות (הזיות), אשר מאורגנים לרוב סביב נושא מסוים, למשל חשש שמישהו רוצה לפגוע בך או קולות שאומרים לך מה לעשות.

הסכיזופרנים הפרנואידים מצויים לרוב במצוקה קשה ועשויים להיות מסוכנים לעצמם או לאחרים, מאחר והם מתקשים להבדיל בין מציאות לאשליה או הזיה.

 

סכיזופרניה הבפרנית או לא מאורגנת 

סוג זה אובחן אצל אנשים שלא חוו הזיות או אשליות, אולם התאפיינו בדיבור או התנהגות לא מאורגנת.

 

סכיזופרניה לא מובחנת 

מטופלים ששויכו לתת קבוצה זו הם אלו שהציגו תסמינים של סכיזופרניה שלא ניתן היה לשייך באופן ספציפי לאף אחת מתתי הקבוצות האחרות.

 

סכיזופרניה רזידואלית 

תת סוג זה של סכיזופרניה היה האבחנה עבור מטופלים שלא הראו תסמינים מובהקים של סכיזופרניה יותר.

כלומר, התסמינים של סכיזופרניה כן היו שם אך הופיעו ברמת חומרה נמוכה יחסית למצב של התקף סכיזופרניה מלא.

 

סכיזופרניה קטטונית

סוג סכיזופרניה זה מתאפיין בחוסר תנועה, אילמות (היעדר יכולת דיבור) ואפאתיות כלפי הזולת.

האדם הסובל מסכיזופרניה קטטונית נוטה להפוך פאסיבי או לקפוא על מקומו באופן פתאומי בפוזיציות לא טבעיות ולהתקע במצבים אלו לאורך זמן.

לעומת זאת, ישנם סכיזופרנים קטטוניים שמציגים תסמינים הפוכים באופיים כמו ריגוש יתר, אי שקט, ונטיה לאובדן שליטה עד כדי התנהגות מסוכנת ואלימה.

מחקרים גילו כי 2 הסוגים של סכיזופרניה קטטונית, נגרמים עקב פעילות יתר של המוח.

 

כיצד ניתן לאבחן סכיזופרניה?

אין בדיקה אחת ויחידה לאבחון סכיזופרניה.

בדרך כלל דרושה בדיקה פסיכיאטרית מלאה על מנת להגיע לאבחנה. 

פסיכיאטר או איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לרוב ידון עם המטופל או האופוטרופוס שלו בנושאים שסביב ההיסטוריה הרפואית שלו, הבריאות הנפשית שלו 

וההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלו.

 

בין הבדיקות שהרופא עשוי לבצע או להפנות אליהן:

  • בדיקה פיזיולוגית
  • בדיקת דם
  • בדיקות הדמיה, כולל הדמיית תהודה מגנטית (MRI) או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

 

לעיתים יכולות להיות סיבות אחרות לתסמינים של המטופל, למרות שהם עשויים להיות דומים לאלה של סכיזופרניה.

סיבות אלה עשויות לכלול: שימוש בסמים או אלכוהול, תרופות מסוימות או מחלות נפשיות אחרות.

הרופא שלך עשוי לאבחן סכיזופרניה אם היו לך לפחות שני תסמינים במשך תקופה של חודש.

תסמינים אלה חייבים לכלול: הזיות, אשליות, ו / או דיבור לא מאורגן.

 

כיצד מטפלים בסכיזופרניה?

לצערנו הרב, אין תרופה שמאפשרת להבריא מסכיזופרניה.

אם אתה מאובחן עם הפרעה זו, סביר להניח שתצטרך טיפול לכל החיים.

טיפולים יכולים לשלוט בתסמינים או להפחית את חומרתם.

חשוב לקבל טיפול מפסיכיאטר או מומחה לבריאות הנפש, אשר יש לו ניסיון בטיפול באנשים הסובלים מהפרעה זו.

 

טיפולים אפשריים לסכיזופרניה כוללים את הדברים הבאים:

 

תרופות

תרופות אנטי פסיכוטיות הן הטיפול הנפוץ ביותר לסכיזופרניה.

תרופות יכולות לעזור להפסיק הזיות,

אשליות ותסמינים של פסיכוזה.

אם מתרחשת פסיכוזה, אתה עלול להיות מאושפז ולקבל טיפול תחת פיקוח רפואי צמוד.

 

התערבות פסיכולוגית

אפשרות טיפול נוספת לסכיזופרניה היא התערבות פסיכולוגית.

זה כולל טיפול פרטני שיעזור לך להתמודד עם הלחץ ומחלתך.

 

שיקום מקצועי

שיקום תעסוקתי יכול לספק לך את הכישורים שאתה צריך כדי לחזור לעבודה.

זה עשוי לסייע לאדם בשמירה על שגרה עבודה בריאה.

 

טיפולים אלטרנטיביים לסכיזופרניה

תרופות פסיכוטרופיות הן חשובות לטיפול בסכיזופרניה.

עם זאת, אנשים מסוימים הסובלים מההפרעה עשויים לרצות לשקול רפואה אטלרנטיבית בתור טיפול משלים.

אם בחרת להשתמש בטיפולים מסוג זה, חשוב לעבוד עם הרופא שלך כדי לוודא שהטיפול בטוח.

סוגי הטיפולים האלטרנטיביים המשמשים לטיפול בסכיזופרניה כוללים: ויטמינים, תוספי תזונה מסוגים שונים, ובניית תכנית תזונתית ייעודית.

עם זאת מן הראוי לציין כי המחקר התומך בטיפולים אלטרנטיביים אלה מוגבל.

 

האם גם ילדים יכולים ללקות בסכיזופרניה?

אבחנה של סכיזופרניה שכיחה אצל אנשים בשנות העשרה שלהם ותחילת העשרים.

עם זאת, למרות שזה פחות נפוץ, סכיזופרניה יכולה להתחיל גם בשלב מוקדם יותר בחיים.

כאשר התסמינים מופיעים לפני גיל 13, המצב נקרא לעיתים סכיזופרניה של הילדות.

אבחון מצב זה הוא קשה.

שינויים בהתנהגות אינם חריגים ככל שילדים ובני נוער מתפתחים.

בנוסף, כמה מהתסמינים השכיחים ביותר של הפרעה נפשית זו מופיעים גם במצבים אחרים, כמו דיכאון, הפרעה דו קוטבית והפרעות קשב.

 

התסמינים של סכיזופרניה בילדות כוללים:

  • פחדים או חרדות חריגים (פרנויה)
  • בעיות שינה
  • תנודות רגשיות
  • שמיעת קולות או ראיית דברים (הזיות)
  • ירידה בתשומת הלב לטיפול עצמי והגיינה אישית
  • שינויים פתאומיים בהתנהגות
  • הידרדרות בביצועים האקדמיים

חשוב להפריד בין ההתנהגויות הנורמליות שעלולות להופיע אצל ילדים ובני נוער בגיל ההתבגרות, ובין תסמינים אפשריים של הפרעה נפשית אמיתית.

 

סכיזופרניה לעומת פסיכוזה – מה ההבדל?

סכיזופרניה ופסיכוזה עשויים להיות מצבים שמבלבלים ביניהם, אך הם אינם זהים.

האחד הוא הפרעה נפשית – השני הוא סימפטום.

פסיכוזה היא אובדן חלקי או מלא של קשר עם המציאות.

במהלך אפיזודה של פסיכוזה, אתה עלול לשמוע קולות, לראות דברים שאינם אמיתיים, או להאמין לדברים שאינם נכונים.

פסיכוזה היא אחד מן הסימפטומים אשר משויכים למספר הפרעות נפשיות, לרבות סכיזופרניה.

פסיכוזה יכולה להופיע גם אצל אנשים ללא תסמינים אחרים של הפרעות נפשיות.

למרות שפסיכוזה יכולה להופיע אצל אנשים עם סכיזופרניה, לא כל מי שסובל מסכיזופרניה בהכרח יחווה פסיכוזה.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר חווה סימפטומים של פסיכוזה, פנה מייד לטיפול.

 

סכיזופרניה לעומת הפרעה דו קוטבית

סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית הן שתיהן הפרעות נפשיות כרוניות.

אף שהן עשויות לחלוק כמה מאפיינים משותפים, ישנם הבדלים ברורים ביניהן.

הפרעה דו קוטבית גורמת לשינויים חזקים במצב הרוח, במעבר בין אפיזודות של מאניה לאפיזודות של דיכאון.

במהלך אפיזודות אלה יתכן ומישהו עם הפרעה דו קוטבית יחווה גם הזיות או אשליות, במיוחד בפרק מאני.

כאשר פסיכוזה מופיעה יחד עם שינויים קיצוניים במצב הרוח זה עשוי להקשות על השלמת המשימות היומיומיות.

באופן דומה, אנשים עם סכיזופרניה עשויים לחוות הזיות או אשליות, אך יש סיכוי רב שהם יחוו חשיבה ודיבור לא מאורגנים.

שלא כמו מישהו הסובל מהפרעה דו קוטבית בשלב המאני, התסמינים של פסיכוזה אצל האדם הלוקה בסכיזופרניה, אינם מלווים במאניה.

 

מה הן ההשלכות של סכיזופרניה?

הסימפטומים המפורטים לעיל יכולים להשפיע על האדם במגוון היבטים:

 

מוטיבציה

האדם עלול להזניח פעילויות יומיומיות, כולל טיפול עצמי.

חולי סכיזופרניה עשויים לחוות גם קטטוניה, שבמהלכה הם בקושי מסוגלים לדבר או לזוז.

 

ביטוי רגשי 

האדם עלול להגיב באופן לא הולם או לא להגיב כלל לא לאירועים עצובים או שמחים.

 

חיי חברה 

האדם עלול לסגת מבחינה חברתית, אולי מפחד שמישהו יזיק לו.

 

תקשורת 

דפוסי המחשבה והדיבור הלא שגרתיים של האדם הסובל מסכיזופרניה, יכולים להקשות עליו לעתים לתקשר עם אחרים.

 

על האתגר שבטיפול באדם הסכיזופרני

אנשים רבים עם סכיזופרניה אינם מבינים כי הם במצב לא טוב.

זאת מאחר והזיות ואשליות יכולות להראות מציאותיות מאוד לאדם שחווה אותן.

זה יכול להקשות על השכנוע של האדם ליטול תרופות.

אנשים הלוקים בסכיזופרניה עשויים לחשוש מתופעות הלוואי או להאמין כי התרופה תפגע בהם.

 

סיבוכים אפשריים של סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלה נפשית קשה שאסור להתעלם ממנה או להשאיר אותה ללא טיפול.

המחלה מעלה את הסיכון לסיבוכים רציניים, כמו:

  • פציעה עצמית או התאבדות
  • חרדה
  • פוביות
  • דיכאון
  • שימוש באלכוהול או סמים
  • בעיות משפחתיות


סכיזופרניה יכולה גם להקשות על העבודה או הלימודים בבית הספר.

אם אינך יכול לעבוד או לפרנס את עצמך כלכלית, יש סיכון גבוה יותר לעוני ומצוקת דיור.

 

על סיכויי ההחלמה מסכיזופרניה

הפרוגנוזה לאנשים עם סכיזופרניה משתנה.

זה תלוי במידה רבה בבריאותו הכללית של האדם, בגילו, בסימפטומים שלו ובתכנית הטיפול שהותאמה עבורו.

מחקר משנת 2014 דיווח כי אפילו עם הטיפול, רק 20 אחוזים מקרב האנשים הסובלים מההפרעה מדווחים על תוצאות חיוביות.

אחרים עשויים להמשיך לחוות תסמינים של סכיזופרניה למשך שארית חייהם.

הסיבה לכך ככל הנראה נובעת מכך שיותר מחצי מהאנשים עם הפרעה זו אינם מקבלים טיפול הולם.

יתרה מכך, כמעט 5 אחוז מהאנשים הסובלים מההפרעה מתים מהתאבדות .

 

מניעת התאבדות

אם אתה חושב שמישהו נמצא בסיכון מיידי לפגיעה עצמית או עלול לנסות ולפגוע באדם אחר:

יש לחייג באופן מיידי למשטרת ישראל במוקד 100 או מוקד 101 ולהישאר עם האדם עד שתגיע העזרה.

יש לדאוג להסרת חפצים חדים ומסוכנים, כלי נשק, תרופות או דברים אחרים העלולים לגרום נזק.

חשוב להקשיב לאדם השרוי במצוקה מבלי לשפוט, להתווכח, לאיים או להרים את הקול.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר שוקל להתאבד, ניתן לקבל עזרה הקו החם למניעת התאבדות של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) הזמין 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע בטלפון: 1201.

חשוב לציין כי קבלת סיוע ממטפל מוסמך מתחום בריאות הנפש הוכחה כבעלת תרומה משמעותית לשיקום ושיפור איכות חייהם של אנשים רבים הסובלים ממגוון קשיים רגשיים.

תוכניות טיפול המערבות את בני המשפחה הוכחו גם  הם כהצלחה רבה.

הן מצמצמות את הצורך באשפוז ומשפרות את התפקוד החברתי.

לכן כל כך חשוב שתעבוד עם איש מקצוע או רופא מיומן מתחום בריאות הנפש כדי למצוא תוכנית טיפול שתסייע לך לשוב לאיתנך.

 

מניעת סכיזופרניה

לצערנו, אין דרך למנוע סכיזופרניה, אך ניתן לזהות מי נמצא בסיכון ללקות בהפרעה זו וללמוד איך ליהנות מחיים בריאים ונטולי תסמינים.

תסמיני סכיזופרניה יכולים לחלוף למשך זמן מה ואז לחזור.

אולם מעקב אחר המלצות הרופא ישפר את הפרוגנוזה שלך.

 

לסיכום

סכיזופרניה היא מצב לטווח ארוך שיכול להשפיע באופן עמוק על יכולתו של האדם לתפקד ולנהל חיים תקינים ומספקים.

השפעות אלה יכולות גם להשפיע על האנשים הסובבים אותם.

הבשורה הטובה היא שכיום ניתן לקבל טיפול שיכול לעזור לאדם לנהל את הסימפטומים שלו.

אנשים עם סכיזופרניה יכולים להפיק תועלת רבה גם מתמיכתם של המשפחה, החברים והשירותים הקהילתיים שלהם.

כל מי שמטפל במישהו שסובל מסכיזופרניה יכול לעזור בכך שהוא יכול ללמוד לזהות את התסמינים המקדימים להופעת התקפי סכיזופרניה, לעודד את האדם לדבוק בתוכנית הטיפול שלו ולתמוך בו רגשית.

 

התסמינים מתחלקים לשלושה סוגים: חיוביים (לדוגמה – אשליות), שליליים (לדוגמה – בעיות של שליטה בדחפים) וקוגניטיביים (לדוגמה – חוסר מודעות עצמית). לפירוט מלא על התסמינים, היכנסו למאמר. 

ישנם מספר סוגים להפרעת הסכיזופרניה. פרנואידית – תגרום להזיות לאדם הלוקה בה. בפרנית – תגרום לדיבור והתנהגות לא מאורגנים. מידע נוסף אודות סוגי ההפרעה, אפשר למצוא אצלנו באתר.

לצערנו, אין תרופה המאפשרת להבריא מסכיזופרניה ומי שעובר טיפולים ככל הנראה יצטרך אותם לכל החיים. בין הטיפולים: טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי ושיקום מקצועי. המשיכו לקרוא לעוד מידע על הטיפולים.

ההפרעה יכולה להשפיע על אדם מבחינת היבטים כמו: מוטיבציה וחיי חברה. בנוסף, יכולה לגרום לסיבוכים כמו: חרדה ודיכאון. פירוט מלא על ההשלכות, במאמר שלנו.

כדי לקבל יעוץ פסיכולוגי

מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם.