לא לפחד כלל – המדריך המלא להתמודדות עם לחץ וחרדות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים

מרבית האנשים חווים לחץ וחרדה מעת לעת.

אנשים יכולים לדווח על תחושות של לחץ וחרדה כאשר הם מתמודדים עם ריבוי דרישות ועומס בחייהם.

תחושת לחץ יכולה להתעורר בעקבות אירועי חיים שגורמים לאדם להרגיש מתוסכל או עצבני.

חרדה היא תחושה של פחד, דאגה או אי נוחות.

החרדה יכולה להיות תגובה ללחץ, אך היא יכולה להופיע גם אצל אנשים שלאו דווקא מסוגלים לאבחן גורמי לחץ משמעותיים בחייהם.

לחץ וחרדה הם לא תמיד דבר רע.

בטווח הקצר הם יכולים לעזור לך להתגבר על אתגר או מצב מסוכן.

דוגמאות ללחץ וחרדות יומיומיות כוללות דאגה למציאת עבודה, תחושת עצבנות לפני מבחן גדול או מבוכה במצבים חברתיים מסוימים.

אם לא היינו חווים חרדה מסוימת יתכן ולא היתה לנו המוטיבציה לעשות דברים שעלינו לעשות (למשל, ללמוד למבחן הגדול הזה!).

עם זאת, אם מתח וחרדה מתחילים להפריע לחיי היומיום שלך, זה עשוי להעיד על בעיה חמורה יותר.

אם אתם נמנעים ממצבים עקב פחדים לא רציונליים, חוששים כל הזמן או חווים חרדה קשה עקב אירוע טראומטי שבועות לאחר שזה קרה, יתכן שהגיע הזמן לפנות לעזרה.

על כל הסימפטומים של לחץ וחרדות, נספר לכם במדריך שלפניכם על מנת שתיטיבו לזהות אותם ולהתאים את הטיפול למצבכם.

 

מה היא הפרעת חרדה?

האם אתה חרד? אולי אתה חש דאגה מבעיה בעבודה עם הבוס שלך.

אולי יש לך פרפרים בבטן בזמן שאתה מחכה לתוצאות של בדיקה רפואית.

אולי אתה מתעצבן כשאתה נוסע הביתה בשעת הפקקים ורכבים אחרים עוקפים אותך.

בחיים כולם חווים חרדה מדי פעם. זה כולל גם מבוגרים וגם ילדים.

אצל מרבית האנשים רגשות החרדה באים והולכים, ונמשכים זמן קצר בלבד.

ישנם רגעים של חרדה שהם קצרים יותר מאחרים, ויש חרדות אשר עשויות ללוות אדם בין מספר דקות למספר ימים.

אולם עבור חלק מהאנשים, רגשות החרדה הללו הם יותר מסתם דאגות חולפות או יום מלחיץ בעבודה.

ייתכן שהחרדה שלך לא תיעלם גם במשך שבועות, חודשים או שנים רבות.

חרדה יכולה להחמיר עם הזמן, ולפעמים מצב זה הופך להיות כה חמור שהוא מפריע לחיי היומיום שלך.

במידה וזה מה שקורה לך, יש להניח כי אתה סובל מהפרעת חרדה.

 

מה הוא לחץ?

הטלפון מצלצל וזו חנה מהבנק.

תיבת הדואר הנכנס שלך עולה על גדותיה.

איחרת לעבודה והבוס שלך דופק על דלתך ושואל מדוע יש עיכוב בפרויקט שאתה מטפל בו.

מלחיץ, נכון?

לחץ הינו תחושה גופנית ונפשית של מתח מוגבר וכל אלה הן דוגמאות למצבי חיים שמקדמים מתח מוגבר.

למזלנו לרוב אלו הם מצבים לטווח קצר, הם לא יחזיקו מעמד מעבר ליום העבודה שלך, והם עשויים להועיל לקידום החיים שלך באופנים חיובים, במובנים מסוימים.

עם זאת, אם חייך מרגישים כך בכל יום בשבוע, כל שבוע, יתכן שאתה חווה לחץ ארוך טווח או כרוני.

לחץ מסוג זה יכול להיות מסוכן לבריאותכם אם אינכם פועלים כדי להתגבר עליו או להתמודד עם השפעותיו.

גורמי לחץ גדולים כוללים בעיות כספיות, משברים בעבודה, עימותים במערכות יחסים, ושינויים משמעותיים בחיים, כמו אובדן של אדם אהוב.

גורמי לחץ מינוריים יותר, כמו נסיעות יומיות ארוכות ובקרים עמוסים, יכולים גם הם להסתדר עם הזמן.

ללמוד כיצד לזהות מקורות לחץ בחייכם הוא הצעד הראשון בניהול נבון שלהם.

 

מה גורם לנו לסבול ממתח וחרדה?

אצל רוב האנשים מתח וחרדה הם מצבים שבאים והולכים.

הם מתרחשים בדרך כלל לאחר אירועי חיים מסוימים, אך לאחר מכן נעלמים.

גורמי לחץ נפוצים כוללים: מעבר דירה, התחלת בית ספר או משרה חדשה, מחלה או פציעה, מחלה או פציעה של חבר או בן משפחה, מות בן משפחה או חבר, חתונה, לידת תינוק, תרופות וסמים.

תרופות המכילות חומרים ממריצים עלולות להחמיר את תסמיני הלחץ והחרדה.

שימוש קבוע בקפאין, סמים כמו קוקאין ואפילו אלכוהול – יכול להחמיר את התסמינים.

עם זאת, הרופאים לא לגמרי מבינים מה גורם להפרעות חרדה.

כיום מאמינים כי חוויות טראומטיות מסוימות עלולות לעורר חרדה בקרב אנשים המועדים לכך.

גנטיקה עשויה גם היא לשחק תפקיד משלה בהקשר של הפרעות חרדה.

במקרים מסוימים חרדה עלולה להיגרם גם כתוצאה מבעיה בריאותית בסיסית ויכולה להיות בין הסממנים הראשונים למחלה גופנית ולא נפשית.

אדם עשוי לחוות הפרעת חרדה אחת או יותר בו זמנית.

זה עשוי ללוות גם מצבים אחרים בתחום בריאות הנפש כמו דיכאון או הפרעה דו קוטבית.

זה נכון במיוחד לגבי הפרעת חרדה כללית, המלווה בדרך כלל הפרעות דחק או מצבים נפשיים אחרים.

 

מה הם הסימפטומים האופייניים ללחץ וחרדה?

לחץ וחרדה יכולים לייצר תסמינים גופניים ונפשיים כאחד.

אנשים שונים חווים לחץ וחרדה בצורה שונה.

בעוד שתסמיני חרדה משתנים מאדם לאדם, באופן כללי הגוף מגיב בצורה מאוד ספציפית לחרדה.

כשאתה מרגיש חרדה, גופך נמצא בכוננות גבוהה, מחפש סכנה אפשרית ומפעיל את תגובות ה – "הילחם או ברח" שלך (Fight or Flight).

כתוצאה מכך, כמה תסמינים נפוצים של לחץ וחרדה כוללים:

  • כאב בטן
  • מתח שרירים
  • כאב ראש
  • נשימה מהירה
  • דופק מהיר
  • לחץ דם גבוה
  • הזעה מוגברת
  • התכווצויות שרירים
  • רעידות
  • סחרחורת
  • מתן שתן תכוף
  • שינויים בתיאבון
  • בעיות שינה
  • בעיות במערכת העיכול , כגון גזים, עצירות או שלשול
  • חולשה גופנית
  • עייפות

 

לחץ וחרדה יכולים לגרום לתסמינים נפשיים או רגשיים בנוסף לאלה הפיזיים. אלה יכולים לכלול:

  • עצבנות, חוסר שקט, מתח ודריכות
  • קושי להתמקד או לחשוב בבירור על כל דבר אחר מלבד הדבר שאתה מודאג לגביו
  • רצון עז להימנע מדברים שמעוררים את החרדה שלך
  • אובססיות לגבי רעיונות מסוימים, סימן להפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
  • ביצוע התנהגויות מסוימות שוב ושוב
  • בהלה
  • תחושות של סכנה ואימה, כמו הרגשה של אסון מתקרב
  • פאניקה או עצבנות, במיוחד במסגרות חברתיות
  • קשיי ריכוז
  • כעס לא הגיוני
  • אי שקט

 

חרדה סביב אירועח חיים או חוויות מסוימות שהתרחשו בעבר, לעתים קרובות מעידה על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

אנשים הסובלים ממתח וחרדה לאורך תקופות ארוכות עשויים לחוות השלכות בריאותיות שליליות.

הם נוטים יותר לפתח מחלות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת, ואף עשויים לפתח דיכאון והפרעת פאניקה (Panic Disorder).

 

אילו סוגים של הפרעות לחץ וחרדה קיימים?

 

הפרעת חרדה כללית (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD)

זוהי הפרעת חרדה שכיחה המאופיינת בדאגה בלתי נשלטת.

לפעמים אנשים מודאגים מדברים רעים שקורים או עשויים לקרות להם או לאהוביהם, ובמקרים אחרים יתכן שהם לא יוכלו לזהות את המקור לדאגה.

אנשים עם הפרעת חרדה כללית חווים חרדה מתמדת ודואגים מפעילויות או אירועים, אפילו כאלה שהם רגילים או שגרתיים.

הדאגה המוגברת של הסובלים מהפרעת החרדה הכללית, גורמת לתסמינים גופניים בגוף, כמו כאבי ראש, כאבי בטן או בעיות שינה.

 

הפרעת פאניקה (באנגלית: Panic Disorder)

היא מצב הגורם להתקפי חרדה פתאומיים, שהם רגעים של פחד קיצוני המלווה בלב דופק, קוצר נשימה וחשש מאסון מתקרב.

אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה חווים את ההתקפים הללו על בסיס חוזר ונשנה וההתקפים מגיעים לשיא תוך דקות.

בשפת העם ההתקפים הנלווים להפרעת פאניקה ידועים בתור התקפי חרדה.

מי שחווה התקף חרדה עלול לחוות: תחושה של סכנה מתקרבת, קוצר נשימה, כאב בחזה, דופק מהיר או לא סדיר עם פעימות לב שמרגישות כמו דפיקות (דפיקות לב).

התקפי פאניקה או חרדה עלולים לגרום להגברת החרדה של הסובלים מהם, אשר נוטים להיות מודאגים מן האפשרות שההתקפים יתרחשו שוב ועשויים לנסות להימנע ממצבים בהם הם התרחשו בעבר.

אין זה מקרי מאחר והסימפטומים של התקפי חרדה דומים לאלה של מחלות לב , בעיות בבלוטת התריס , הפרעות נשימה ומחלות אחרות.

כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת פאניקה עשויים לבקר באופן תכוף בחדרי מיון או במרפאות.

הם עשויים להאמין שהם חווים מצבים בריאותיים מסכני חיים שאינם חרדה.

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder, ובראשי תיבות: PTSD)

היא מצב הגורם לפלאשבקים או חרדה כתוצאה מחוויה טראומטית.

הפרעת דחק פוסט טראומטית מתרחשת לאחר שאדם חווה אירוע טראומטי כגון: מלחמה, תקיפה, אונס, אסון טבע, תאונה וכדומה. התסמינים כוללים קושי להרגע, חלומות מטרידים או פלאשבקים של האירוע או המצב הטראומטי. אנשים עם PTSD עשויים גם להימנע מדברים הקשורים לטראומה.

 

פוביה חברתית (באנגלית: Social Anxiety Disorder)

היא מצב הגורם לתחושות חרדה עזות במצבים הכרוכים באינטראקציה עם אחרים.

 

הפרעה טורדנית כפייתית / או סי די (באנגלית: Obssesive Compulsive Disorder)

היא מצב הגורם למחשבות טורדניות חוזרות ונשנות ולצורך כפייתי להשלים פעולות טקסיות מסוימות.

OCD היא החוויה המתמדת של מחשבות ודאגות לא רצויות או פולשניות הגורמות לחרדה.

האדם הסובל מאו סי די עשוי בהחלט להבין כי מחשבות אלו הן טריוויאליות, אך הוא ינסה להקל על חרדתו על ידי ביצוע טקסים או התנהגויות מסוימות.

זה עשוי לכלול שטיפת ידיים כפייתית, ספירה או בדיקה חזרתית של דברים כמו למשל האם הוא נעל את ביתו או לא.

 

אגורפוביה (באנגלית: Agoraphobia)

אנשים הסובלים מאגורפוביה חוששים ממקומות או מצבים מסוימים שגורמים להם להרגיש לכודים, חסרי אונים או מובכים (למשל, מקומות הומי אדם, כמו אמצעי תחבורה ציבורית, מעליות, תורים, שווקים ועוד).

תחושות אלה מובילות להתקפי חרדה.

אנשים הסובלים מאגורפוביה עשויים לנסות להימנע ממקומות וממצבים אלה כדי למנוע התקפי חרדה.

אילמות סלקטיבית (באנגלית: Selective Mutism)

זהו חוסר יכולת מתמשך של ילד לדבר במצבים או במקומות ספציפיים.

לדוגמה, ילד עשוי לסרב לדבר בבית הספר, אפילו כשהוא יכול לדבר במצבים או במקומות אחרים, כמו בבית.

אילמות סלקטיבית יכולה להפריע לחיי היומיום והפעילויות של הסובל מהפרעה זו, כמו תפקוד בבית הספר, בעבודה ובחיי החברה.

חרדת נטישה (באנגלית: Separation Anxiety Disorder)

מדובר במצב פסיכולוגי שבו אדם חש חרדה קיצונית הנובעת מפרידתו מאובייקט או סובייקט שיש לו קשר רגשי וההתקשרות אליו (למשל: פרידה מבית, מחפץ, או מדמות אב / אם / בן או בת זוג).

חרדת נטישה היא תופעה שכיחה מאוד בקרב תינוקות וילדים בגיל צעיר, והיא מהווה חלק שגרתי ותקין משלבי התפתחותם. עם זאת, כאשר חרדת נטישה ממשיכה ללוות את האדם הסובל ממנה בשלבים מאוחרים יותר של החיים, או מופיעה לראשונה בבגרותו של אדם, כשהיא מוגברת או פוגעת בתפקוד התקין והיומיומי שלו – היא מכונה הפרעת חרדת פרידה (באנגלית: Separation Anxiety Disorder).

פוביות ספציפיות

זהו פחד מאובייקט, אירוע או סיטואציה ספציפיים הגורמים לחרדה קשה בעת החשיפה למושא הפחד.

פוביה מלווה ברצון עוצמתי להימנע מהגורם מעורר החרדה.

פוביות , כמו ארכנופוביה (פחד מעכבישים) או קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים), עלולות לגרום לכם לחוות התקפי חרדה כשאתם נחשפים לדבר שאתם חוששים ממנו.

 

אילו טכניקות מאפשרות להתמודד בהצלחה עם מתח וחרדה?

זה נורמלי לחלוטין לחוות לחץ וחרדה מעת לעת, וישנן אסטרטגיות בהן תוכלו להשתמש כדי להפוך אותם לברי התמודדות.

שימו לב לאופן בו גופכם ונפשכם מגיבים לסיטואציות מלחיצות ומעוררות חרדה.

באופן זה, פעם הבאה שתתרחש חוויה מלחיצה, תוכלו לצפות מראש את תגובתכם והיא עלולה להיות פחות קשה.

כולם חווים לחץ מדי פעם. בטווח הקצר, לחץ מוגבר יכול להעניק לך את המוטיבציה הדרושה לך כדי להתמודד עם סיטואציה מאתגרת או לעמוד בדד ליין.

עם זאת, עם הזמן, לחץ ארוך טווח (כרוני) יכול להשפיע לרעה על בריאותכם.

אם אתה מרגיש שאתה קורס תחת העומס בחייך, המום או מודאג על בסיס קבוע, יתכן שאתה סובל מלחץ כרוני.

זיהוי הגורמים ללחץ בחייכם הוא הצעד הראשון וההכרחי לניהול מתח יעיל.

לאחר שהבנתם מה הם גורמי הלחץ שלכם, תוכלו לנקוט צעדים להפחתתם או להימנעותם.

תוכלו גם לאמץ הרגלים ואסטרטגיות של אורח חיים בריא לניהול השפעות הלחץ.

הקפדה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית על בסיס קבוע, חשיפה מבוקרת לאור שמש, ושינה מספקת בשעות קבועות – עשויים כולם לעזור לך להרגיש רגוע, ממוקד ואנרגטי יותר.

בנוסף, תרגול טכניקות הרפיה, כמו נשימה קצבית, מדיטציה או יוגה, עשוי גם הוא לסייע בהפגת מתחים וחרדות.

כדי ללמוד אסטרטגיות נוספות לניהול מתח וחרדה, דברו עם רופא המשפחה שלכם או עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

 

אילו שינויים באורח החיים מומלצים לשיפור תסמינים של לחץ וחרדה?

שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לעזור להקל על תסמיני לחץ וחרדה.

ניתן להשתמש בטכניקות אלה בשילוב עם טיפולים רפואיים להפחתת מתח וחרדה. טכניקות להפחתת מתח וחרדה כוללות:

  • תזונה מאוזנת ובריאה
  • הגבלה על צריכת קפאין ואלכוהול
  • הקפדה על שינה מספקת
  • שילוב פעילות גופנית סדירה בשגרה
  • תרגול מדיטציה
  • השארת זמן לתחביבים
  • ניהול יומן של רגשותיך
  • תרגול נשימה עמוקה
  • הכרה בגורמים שמעוררים את הלחץ שלך
  • שיחות עם חברים

 

שימו לב: אם אתם נוטים להשתמש בחומרים כמו אלכוהול או סמים כדרכים להתמודדות עם לחץ וחרדה.

זה יכול להוביל לבעיות חמורות של התמכרות והחמרה של הלחץ והחרדה.

 

אילו סוגים של טיפולים יכולים לסייע להתמודדות עם מתח וחרדה?

ישנם מספר סוגים של טיפולים שידועים כמועילים מאוד להתמודדות עם תסמינים של לחץ וחרדה.

אם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל להתמודד עם לחץ וחרדה, הרופא המטפל שלך עשוי להציע לך לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

 

להלן הטכניקות הטיפוליות העיקריות שמשמשות פסיכולוגים ויועצים מתחום בריאות הנפש בעבודה עם מטופלים אשר סובלים מהפרעות דחק וחרדה:


פסיכותרפיה

מטפלים מתחום בריאות הנפש עשויים להשתמש בפסיכותרפיה, הידועה גם כטיפול באמצעות שיחה, כדי לעזור לך לצלוח את אפיזודות הלחץ והחרדה שלך. המטפל שלך עשוי גם ללמד אותך טכניקות הרפיה עצמיות כדי לעזור לך בניהול מתח.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

הוא שיטה פופולרית ויעילה המשמשת לניהול חרדות. טיפול מסוג זה מלמד אותך להכיר במחשבות והתנהגויות חרדות ולשנות אותן לחיוביות יותר.

 

טיפולי חשיפה והקהיה שיטתית (Systematic desensitization)

יכולים להיות יעילים בטיפול בפוביות. הם כרוכים בחשיפה הדרגתית לגירויים מעוררי חרדה כדי לעזור למטופל בניהול תגובות הפחד שלו או שלה.

 

האם קיים טיפול תרופתי שנחשב מועיל לטיפול בהפרעות לחץ וחרדה?

הפסיכולוג, רופא המשפחה או הפסיכיאטר שלך עשויים גם להמליץ ​​על תרופות שיעזרו בטיפול בהפרעת חרדה מאובחנת (אם כי לפסיכולוג לרוב אין יכולת לרשום את התרופות בעצמו).
תרופות אלו עשויות לכלול מעכבי ספיגה חוזרת  סלקטיביים של סרוטונין (SSRI) כמו:

 

סרטרלין (Sertraline)

שמות מסחריים: לוסטרל, סרטרלין, זולופט וסרנדה.

 

פלואוקסטין (Fluoxetine)

שמות מסחריים: פרוזאק, פריזמה, פלוטין, אפקטין.

 

פארוקסטין (Paroxetine)

שמות מסחריים: סרוקסט, פקסיל ופאקסט.

 

ציטאלופראם (Citalopram)

שמות מסחריים: ציפרמיל, רסיטל.

 

פלובוקסאמין (Fluvoxamine)

שמות מסחריים: פבוקסיל.

 

אסציטאלופראם (Escitalopram)

שמות מסחריים: ציפרלקס, אסטו, אסציטאלופרם טבע.

לפעמים מטפלים מתחום בריאות הנפש רושמים למטופליהם תרופות נגד חרדה מסוג בנזודיאזפינים, כמו דיאזפאם (ואליום) או לורזפאם (אטיבן), אך בדרך כלל משתמשים בתרופות אלה עבור טיפול קצר מועד בגלל הסיכון להתמכרות.

 

אילו תרופות מרשם עלולות להחמיר מצבים של לחץ וחרדות?

תרופות מרשם שיכולות להחמיר את הסימפטומים של מתח וחרדה כוללות: תרופות לבלוטת התריס, משאפי אסטמה, גלולות הרזיה ועוד.

תחושות של מתח וחרדה המופיעות לעיתים קרובות או שנראות בלתי פרופורציונליות ללחץ הדם עשויות להיות סימנים להפרעת חרדה.

אנשים הסובלים מהפרעות אלו עלולים לחוש חרדה ולחצים על בסיס יומי ולפרקי זמן ממושכים.

 

מתי לחץ וחרדות הופכים למצבים שמחייבים סיוע רפואי?

לא תמיד קל לדעת מתי חרדה היא בעיה רפואית קשה לעומת יום תוצר של יום רע שגורם לך להרגיש מוטרד או מודאג יותר מן הרגיל.

עם זאת, ללא טיפול, החרדה שלך עלולה שלא להיעלם ואף להחמיר עם הזמן.

קל יותר לטפל בחרדה ובמצבים אחרים של בריאות הנפש בשלב מוקדם יותר מאשר כאשר התסמינים מחמירים.

 

עליך לפנות לקבלת עזרה מקצועית מיידית אם:

  • אתה חווה מחשבות אובדניות או מנסה לפגוע בעצמך או באחרים (אם כן, עליך לפנות במיידי לקבלת עזרה רפואית על ידי הגעה לטיפול נמרץ בבית החולים או צלצול למוקד 100).
  • אתה מרגיש כאילו אתה דואג כל כך שזה מפריע לחיי היומיום שלך (כולל שמירה על היגיינה בסיסית, תזונה נאותה, פגיעה בלימודים או בעבודה ונזק לזוגיות, למערכות היחסים בחייך ולחיי החברה שלך).
  • החרדה, הפחד או הדאגה שלך מציקים לך וקשה לך לשלוט בהם.
  • אתה חש מדוכא, משתמש באלכוהול או בסמים כדי להתמודד עם הקשיים שלך, או שיש לך חששות נוספים בהקשר למצבך הנפשי מלבד החרדה.
  • יש לך תחושה שהחרדה שלך נגרמת כתוצאה מהפרעה נפשית.


כאמור, אם אתה חושב על פגיעה בעצמך או באחרים, עליך לפנות לעזרה רפואית מיידית.

לחץ וחרדה הם מצבים הניתנים לטיפול וישנם משאבים, אסטרטגיות וטיפולים רבים שיכולים לעזור.

אם אינך מצליח לשלוט בדאגות שלך, ולחץ משפיע על חיי היומיום שלך, פנה לעזרה ודבר עם הרופא המטפל שלך על דרכים להתמודד עם לחץ וחרדה.

 

כיצד ניתן לאבחן הפרעות דחק והפרעות חרדה בכלים מקצועיים?

אז איך ניגשים לטיפול בהפרעות של לחץ וחרדות? ובכן, הפרעת חרדה היא מצב רפואי שמגוון אנשי מקצוע יכולים לטפל בו.

ככל שתתחיל טיפול מוקדם יותר, כך השיפור לו תוכלו לצפות יהיה משמעותי יותר.

מקום טוב להתחיל בו הוא בפגישת יעוץ אצל רופא המשפחה שלך.

אם החלטת שאתה זקוק לעזרה מקצועית להתמודדות עם החרדה או העקה שאתה חווה, הצעד הראשון הוא להגיע לתור אצל המשפחה שלך.

רופא המשפחה יוכל לבצע בדיקות שונות כדי לשלול את האפשרות שהלחץ והחרדה שלך קשורים לבעיה בריאותית ממקור פיזי.

אם רופא המשפחה יעלה על בעיה רפואית שגורמת לחרדה והמתח, באפשרותו לספק לך תוכנית טיפול מתאימה שתסייע בהקלת התסמינים שלך.

במידה ומתברר כי מקור החרדה והמתח אינו גופני, ניתן לבקש מהרופא שלך הפניה לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שעובדים בהסדר עם קופת החולים שלך או המלצות על מטפלים שמקבלים מטופלים באופן פרטי.

ניתן כמובן גם לבקש המלצות כאלו מחברים וקרובי משפחה שאתם סומכים עליהם דיה כדי לשתף אותם בבעיה שלכם.

בכל מקרה, חשוב מאוד למצוא איש מקצוע מתחום בריאות הנפש שאתה מרגיש בנוח איתו וסומך עליו או עליה.

טיפול אפקטיבי בהפרעות חרדה וסטרס מחייב אתכם להיות פתוחים לחלוטין וכנים עם המטפל שלכם.

חשוב שתסמכו על איש המקצוע המטפל במצבכם ותרגישו בנוח איתו.

אל תרגישו שאתם חייבים להשאר "תקועים" עם האדם הראשון שאתם פוגשים.

אם לא נוח לכם במחיצתו של איש מקצוע מסוים, עדיף שתפנו לקבלת סיוע ממישהו אחר.

אתם והמטפל שלכם חייבים להיות מסוגלים לעבוד יחד כצוות לטיפול בהפרעה שלך.

מגוון רופאים ומומחים מתחום בריאות הנפש עשויים לסייע בניהול יעיל של לחצים וחרדות.

יתכן שידרשו מספר פגישות עם כמה נותני שירות בתחום הטיפולי לפני שתצליח למצוא את המטפל או המטפלת המתאימים לך.

 

שאלות שהרופא שלך עשוי לשאול אותך בהקשר של לחץ וחרדה

רשימת השאלות שלהלן תעזור לך להיות מוכן לענות על שאלות הרופא שלך. הנה כמה שאלות שהרופא שלך כנראה ישאל אותך:

  • מהם התסמינים שלך וכמה הם חמורים?
  • מתי התחילו התסמינים שלך?
  • מתי אתה חווה תסמינים? כל הזמן? לפעמים? בזמנים ספציפיים?
  • מה מחמיר את הסימפטומים שלך?
  • מה משפר את הסימפטומים שלך?
  • מאילו בעיות רפואיות ונפשיות סבלת עד היום?
  • אילו תרופות אתה נוטל?
  • האם אתה מעשן, שותה משקאות שמכילים קפאין, צורך משקאות אלכוהוליים או משתמש בסמים? באיזו תדירות ובאיזו כמות?
  • האם אתה בלחץ מהעבודה או הלימודים?
  • מה מצב המחיה שלך? האם אתה גר לבד? עם משפחה?
  • האם אתה במערכת יחסים זוגית?
  • האם מערכות היחסים שלך עם חברים ומשפחה טובים, או קשים ולחוצים?
  • עד כמה התסמינים שלך משפיעים על העבודה, בית הספר והיחסים שלך עם חברים ובני משפחה?
  • האם חווית אי פעם טראומה?
  • האם מישהו במשפחה שלך סובל מהפרעה נפשית?

 

אבחון הפרעות דחק וחרדה – איך ניתן לשלול מצבים רפואיים אחרים?

כאמור, רופא המשפחה שלך יבצע בדיקה גופנית מלאה בכדי לקבוע האם התסמינים שלך נגרמים על ידי מצב רפואי אחר.

תסמינים של חרדה עשויים לנבוע בין היתר מחוסר איזון הורמונלי, תופעות לוואי של תרופות, מחלות מסוימות, וכדומה.

אם הרופא פוסל מצבים רפואיים אחרים בתור גורמים אפשריים לתחושת הלחץ והחרדה שלך, האבחנה שלך עשויה להיות הפרעת חרדה.

בשלב זה יתכן והרופא יפנה אותך לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר.

זוהי הפניה סבירה במיוחד אם החרדה שלך קשה או מלווה בהפרעה נפשית אחרת, כמו דיכאון.

 

מהן ההשלכות לטווח הארוך של מתח וחרדות?

לחץ וחרדה יכולים להיות קשים ולא נעימים להתמודדות.

הם יכולים גם להשפיע לרעה על בריאותך הגופנית אם הם אינם מטופלים במשך תקופות זמן ארוכות.

למרות שצפויה כמות מסוימת של לחץ וחרדה בחיים של כל אדם, ובמינונים סבירים הם אינם אמורים להוות סיבה לדאגה, חשוב לדעת לזהות מתי הלחץ בחייכם גורם לתוצאות שליליות.

אם אתה מרגיש שהלחץ והחרדה שלך הופכים לבלתי ניתנים לניהול, ואף מנהלים אותך, פנה לעזרה מקצועית או בקש מאחרים לעזור לך למצוא את התמיכה שאתה צריך.

 

האם יש פתרון ללחץ וחרדות?

לצערנו, עוד לא הומצאה תרופת פלא להפרעות חרדה ודחק.

זהו מצב כרוני שיכול ללבוש צורות רבות, והצפי להצלחת הטיפול בחרדה ולחץ לטווח הארוך תלוי בחומרת מצבו של כל מטופל.

עם זאת, מרבית האנשים הסובלים מ – OCD, פוביות והפרעת פאניקה משתפרים מאוד במהלך השבועות או החודשים הראשונים לקבלת הטיפול המקצועי.

אנשים רבים עם PTSD והפרעת חרדה כללית, יכולים גם הם לשפר משמעותית את מצבם בעזרת סיוע של מטפל מתחום בריאות הנפש.

ניהול מתחים ומצבים מקדמי חרדה, הוא אתגר שמלווה את האנשים הסובלים מהפרעות דחק וחרדה לאורך מרבית חייהם, והתסמינים עלולים להחמיר בתקופות של לחץ חריף.

אולם בשילוב של תרופות ופסיכותרפיה, רוב האנשים עם הפרעת חרדה ומתח יכולים לשלוט בתסמינים שלהם ולחיות חיים נורמליים למדי, בריאים ומאושרים.

בנוסף לכך, ישנם תסמינים של הפרעות חרדה אשר עשויים להצטמצם עם הגיל.

 

דופק מהיר, לחץ גבוה והזעה מוגברת, יכולים להעיד על לחץ או חרדה. כמובן שהתסמינים משתנים בין אדם לאדם ולא כל התסמינים יופיעו אצל כולם. לרשימה המלאה, היכנסו למאמר.

באתר שלנו תוכלו למצוא פירוט על 9 סוגים, ביניהם: הפרעת פאניקה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית ופוביה חברתית. פירוט על אלה ועל סוגים נוספים, תוכלו למצוא בפנים.

ישנן טכניקות ושינויים באורח החיים אותם ניתן לבצע בכדי להתמודד עם התסמינים של ההפרעות, ביניהם: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית על בסיס קבוע ושינה מספקת. דרכי התמודדות נוספות, מפורטות אצלנו באתר.

להפרעות אלה, דרכי טיפול רבות: טיפולים פסיכותרפיים, טיפולים קוגניטיביים התנהוגותיים, טיפולים תרופתיים ועוד. המשיכו לקרוא על דרכי טיפול נוספות, במאמר הבא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
כדי לקבל יעוץ פסיכולוגי

מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם.