חוק הדוגמניות – במה מדובר ואיזה מסר הוא מעביר בהקשר של הפרעות אכילה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים

חוק הדוגמניות, אשר ידוע גם בשם "חוק הפוטושופ" או בשמו המלא:

"חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב – 2012", נכנס לתוקפו בשנת 2013.

חוק זה נועד להגביל את הסטנדרטים המחמירים של רזון אליהם נדרשו דוגמניות בתעשיית האופנה בישראל ובעולם לפני כן, ולחולל מהפכה של ממש באופן שבו מציגה תעשיית היופי והדוגמנות את אידאל היופי העכשווי.

לאור ההשפעה מרחיקת הלכת שנודעה לחשיפה לסטנדרטים קיצוניים של רזון במדיה, מהות החוק היתה לצמצם את הפוטנציאל להתפתחות של הפרעות אכילה ודימוי גוף מעוות בקרב נערות ונשים צעירות.

בחלוף 7 שנים ממועד חקיקתו של חוק זה, ניגשנו לבחון האם חוק הדוגמניות אכן השיג את מטרתו והצליח לחולל את השינוי המיוחל.

 

מהו חוק הדוגמניות או חוק הפוטושופ?

חוק הדוגמניות בא להגדיר את משקל המינימום הדרוש לעיסוק בדוגמנות, במטרה למנוע שימוש בדוגמניות רזות מדי.

מהות החוק, כאמור, היא למנוע עידוד של הפרעות אכילה בקרב צעירים ובני נוער, המושפעים על נקלה מאידיאל הרזון המעוות והמטעה המועבר בתקשורת.

החוק מגדיר איסור על העסקה של דוגמניות ודוגמנים אשר נמצאים בתת משקל,

היינו, דוגמניות שמדד מסת הגוף שלהן (BMI) נמוך מ – 18.5 במידה והן מעל גיל 18.

לשם כך, ידרשו הדוגמנים להציג למפרסמים שמעסיקים אותן אישור מרופא אשר מעיד על כך שבשלושת החודשים שקדמו לקמפיין היו במשקל תקין.

התיקון הנוסף שמציג חוק זה, קובע שבמידה ויבוצע שימוש בתוכנות עריכה גרפיות כדוגמת פוטושופ, לטובת הצרת היקפים של דוגמנים ודוגמניות בפרסומות, חובה יהיה לציין זאת באופן מפורש בפרסומת, באמצעות כיתוב בולט.

החוק אמנם חוקק בישראל, אך הוגדר כתקף גם לפרסומות שצולמו בחו"ל עם דוגמנים מחו"ל, ומשודרות בישראל.

 

חוק הדוגמניות – החלטה כבדת משקל

מחקרים הוכיחו זה מכבר כי קיימים מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות של הפרעות אכילה, וביניהם: גורמים נפשיים, גורמים ביולוגיים וכימיים, וכן גורמים תרבותיים.

ידוע כי קיימת קורלציה בין דימוי הגוף הרזה שמוצג בפרסומות, ובין פגיעה בדימוי הגוף של האנשים הצופים בהן, אשר מביאה לעתים קרובות להיווצרות הרגלי אכילה הרסניים ומסכני חיים.

מהות חוק הדוגמניות הייתה למנוע התפתחות של דימוי גוף מעוות והפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה ובולימיה בקרב צעירים ובני נוער, ובכך להגן על בריאותם הנפשית והפיזית.

בהקשר זה חשוב לציין כי לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נשקפת לא רק סכנה הכרוכה בירידה קיצונית במשקל הגוף ופגיעה כלל מערכתית כתוצאה מכך – אלא אף סכנת מוות.

מעבר לכך, נועד חוק זה גם להגן על בריאותם של הדוגמניות והדוגמנים עצמם מפני הסטנדרטים הבלתי אפשריים לרזון בתעשיית האופנה והדוגמנות.

 

האם חוק הדוגמניות הצליח להשיג את מטרתו?

בחלוף 4 שנים מכניסת חוק הדוגמניות לתוקפו, מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל פרסם דו"ח.

בסוגיית היישום של חוק הגבלת המשקל בתעשיית הדוגמנות.

על פי דו"ח זה, נקבע כי החקיקה בנושא משקל הסף הנדרש לעיסוק בדוגמנות לצד הצורך בהצגת גילוי נאות בהקשר לשימוש בפוטושופ לטובת הצרת היקפיהם של המצולמים בפרסומות, תרמה להגברת המודעות בציבור

ובתעשיית הפרסום המקומית ,בנוגע לסכנות הכרוכות ברזון מופרז ודיאטות קיצוניות.

עם זאת, נקבע שהחוק לא הביא למיגור מוחלט של מגיפת הפרעות האכילה הנגרמות בעקבות חשיפה למדיה.

אחת ממסקנות הדו"ח היתה גם שדרישת החוק לאישור רופא שיוצג למפרסמים בנוגע למשקלן של הדוגמניות וכן הוספת הבהרות לגבי השימוש בתוכנות לעריכה גרפית לשיפוץ תמונות של דוגמנים – אינן נאכפות כנדרש.

מסיבה זו, קשה מאוד לדעת האם לחוק הדוגמניות היתה תרומה אמיתית ומתמשכת למניעתן של הפרעות אכילה באוכלוסיה הכללית בישראל.

 

מדוע חוק הדוגמניות לא הביא את השינוי המיוחל?

כנגד דרישות הסף שהגדיר חוק הדוגמניות לגבי המשקל הבסיסי הנדרש לעבודה בתעשיית הדוגמנות, נשמעו קולות שטענו כי החוק למעשה מפלה נשים רזות מטבען ומדיר אותן מלעסוק במקצוע שהן בחרו.

אחת הטענות בהקשר זה היתה כי מדד מסת הגוף (BMI), אינו מהווה אמצעי מדידה מספיק בהקשר של בחינת בריאותם של דוגמנים ודוגמניות.

הטענה המרכזית של מתנגדי החקיקה היתה שכשם שאין להניח כי אדם עם מעט משקל עודף הוא בהכרח חולה, כך גם ההנחה שאדם רזה מאוד אינו בריא שגויה מיסודה, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.

אולם אם מסתכלים על תכליתו החשובה של חוק הדוגמניות ברור כי אין בו כל כוונה לבייש או להדיר נשים רזות ובריאות בשום צורה, אלא לנסות וליצור איזון לפחות באופן חלקי, במודל היופי המקובל.

 

האם יש דרכים אחרות לצמצום הפרעות האכילה בקרב צעירים ובני נוער בישראל?

אין ספק כי אין אף שהאמירה מאחורי חוק הדוגמניות היא חשובה מאין כמוה ומהווה אבן דרך משמעותית בהקשר של המלחמה בהפרעות אכילה, אין בכוחה של חקיקה כמנגנון מניעה יחיד, להילחם בתופעה חברתית ותרבותית

נרחבת כמו הפרעות אכילה.

על מנת להכחיד את הנגע התרבותי הזה, דרושים מהלכים נרחבים יותר בהקשר החינוכי ומאמצי הסברה לקידום דימוי גוף בריא בקרב הציבור.

יתכן והדרך לקדם את השינוי התפיסתי שחוק הדוגמניות בא להשתית, היא דווקא באמצעות שימוש במובילי דעת קהל.

יש לקוות כי נוכחות תקשורתית של מודלים תרבותיים שמייצגים שינוי תפיסתי באידאל היופי הנשי, כמו זוכת האירוויזיון נטע ברזילי, יתרמו לשינוי תודעתי נרחב יותר ממה שהצליחה לעשות החקיקה.

 

החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות – הצלחה או כישלון?

אמנם חלף כמעט עשור מאז חקיקתו של חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות והשינוי המיוחל במודעות לסכנות הרזון הקיצוני עדיין לא הושלם.

אך חשוב להכיר בכך שתהליכים חברתיים כמו יצירת מודעות להפרעות אכילה ומאבק למניעתן, נוטים להתקדם לאט בכל מקום בעולם.

עצם קיומו של חוק הדוגמניות, הוא כבר שינוי משמעותי וחשוב ביותר במסע למניעה של הפרעות אכילה בקרב צעירים ובני נוער.

אף שחוק הפוטושופ לא נאכף במלואו עד עצם היום הזה, הצלחת החוק נמדדת גם בכך שהיה בידו להביא את הנושא לסדר היום הציבורי.

אין ספק כי יש עוד כברת דרך לעשות עד שחשיפת הציבור הישראלי לפרסומים שעושים שימוש באידאל יופי של רזון קיצוני, תצטמצם מספיק כדי לבלום את קצב התפתחותן של הפרעות אכילה בקרב בני נוער.

אולם מנגד, ישנן תנועות רבות שפועלות לקידום דימוי גוף חיובי ומציאותי במדיה החברתית.

מיזם ה "בודי פוזיטיב" (Body Positive) הוא אחד מהם.

 

מה זה בודי פוזיטיב (Body Positive)?

באדי פוזיטיב הינה תנועה חברתית אשר שמה לעצמה כמטרה לקדם דימוי גוף חיובי ובריא באוכלוסיה הכללית – ברחבי העולם.

מגמה זו שואפת לאתגר את סטנדרט היופי המעוות שהפך כה מקובל בעולם המודרני ובתקשורת,

ולהחליף את המרדף אחר "הגוף המושלם" בהלך רוח של קבלה עצמית ואהבה עצמית ללא תנאי, ללא תלות במשקל הגוף, צורתו ומראהו.

התנועה מאמינה שעל ידי שינוי הפרדיגמה המגדירה מהו יופי, ניתן יהיה למגר תופעות חברתיות מזיקות כמו התפתחות של הפרעות אכילה והפרעה בדימוי הגוף, ולקדם במקומן דיון מפרה ביכולות ולא רק בריאות.

 

החוק מגדיר איסור של העסקת דוגמניות ודוגמנים הנמצאים בתת משקל. פירוט על הסיבות ועל החוק, בהמשך המאמר.

מחקרים מצאו קשר בין דימוי הגוף הרזה המופיע בפרסומות לבין פגיעה בדימוי הגוף של אנשים הצופים בהן. גורמים נוספים שהביאו לחקיקת החוק, אצלנו באתר.

הצליח חלקית. פירוט מלא ודו"ח של מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל, במאמר הבא.

השינוי התודעתי עדיין לא הושלם. תהליכים חברתיים מסוג זה לוקחים זמן. על השינוי שהחוק הצליח להביא ומה עוד נשאר לשנות, אצלנו באתר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
כדי לקבל יעוץ פסיכולוגי

מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם.