איך עוזרים לילד להתגבר על אירוע טראומטי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים

להיות מעורב במחלה, תאונה קשה, פשע אלים, פיגוע או אסון טבע, כמו רעידת אדמה למשל,

יכול להיות מלחיץ באופן אבסולוטי – עבור ילדים ומבוגרים כאחד.

אסון, משבר או אירוע מטריד אחר יכולים לגרום ללחץ טראומטי, לערער את תחושת הביטחון של ילדיך ולהשאיר אותם בתחושת חוסר אונים ופגיעות – במיוחד אם האירוע נבע

ממעשה אלימות, כמו ירי המוני או פיגוע.

אפילו ילדים או בני נוער שאינם מושפעים מאסון באופן ישיר עלולים להגיע למצב של טראומה כאשר הם נחשפים שוב ושוב לתמונות מחרידות של האירוע בחדשות או במדיה

החברתית.

ילדים ובני נוער הם פגיעים יותר לטראומות בעקבות אסונות, אבל עם תמיכה הורית נכונה, או פסיכולוג ילדים מנוסה, הם גם מסוגלים להתאושש מהר יותר ממבוגרים.

כיצד תוכלו לסייע לילדיכם להתמודד עם פחדים וחרדות בעקבות אירועים טראומטיים שחוו? על כך נרחיב במדריך שלפניכם.

 

השפעות הטראומה על ילדים ובני נוער

בין אם ילדיכם חוו אירוע מטריד על בשרם, היו עדים לאירוע כזה, או חוו לחץ טראומטי בעקבותיו, סביר להניח שהם יושפעו ממגוון רגשות עזים, מבלבלים ומפחידים.

למרות שהתסמינים הלא נעימים עלולים לדעוך עם הזמן, יש הרבה דברים שאתם יכולים לעשות בתור הורים או אפוטרופוס כדי לתמוך ולהרגיע ילד שעבר טראומה.

בעזרת טיפים אלה להתמודדות תוכלו לעזור לילדיכם לנהל תסמינים של לחץ טראומטי, לבנות מחדש את תחושת הבטיחות שלהם ולהמשיך הלאה מהאירוע הטראומטי.

 

תסמינים של לחץ טראומטי אצל ילדים ובני נוער

לחץ טראומטי הוא תגובה נורמלית וטבעית לחלוטין לאסון טבעי או מעשה ידי אדם או כל אירוע מטריד אחר שאדם חווה.

זה יכול להשאיר ילדים בכל גיל עם תחושה של הלם, מתח ולעורר מגוון רחב של רגשות עזים ותגובות פיזיות או התנהגותיות.

אלה בתורם יכולים להשפיע על מצב הרוח, התיאבון, השינה והרווחה הכללית של ילדכם.

מכאן החשיבות הרבה שבזיהוי מוקדם של סממני החרדה שילדים עלולים להפגין בעקבות אסון.

 

סימני טראומה בילדים ובני נוער:

 

תינוקות מתחת לגיל שנתיים עשויים:

  • להשתולל יותר או להיות קשים יותר להרגעה
  • להציג שינויים בדפוסי השינה או האכילה
  • להיראות מכונסים


ילדים בגילאי 2 עד 5 עשויים:

  • להראות סימני פחד
  • להיצמד להורה או למטפלת יותר
  • לבכות, לצעוק או לצרוח
  • לזוז ללא מטרה או לקפוא במקום
  • לסגת להרגלים ישנים, כמו יניקת אגודל או הרטבת לילה

ילדים בגילאי 6 עד 11 עשויים:

  • לאבד עניין בחברים, משפחה או פעילויות שנהגו ליהנות מהן בעבר
  • לחוות סיוטים או בעיות שינה אחרות
  • להיות מצוברחים, מופרעים או כועסים
  • להתקשות עם בית הספר ושיעורי הבית
  • להתלונן על בעיות גופניות כמו כאבי ראש או כאבי בטן
  • לפתח פחדים בלתי מבוססים
  • לחוש מדוכאים, אדישים מבחינה רגשית או אשמים בגלל מה שקרה

מתבגרים בגילאי 12 עד 17 עשויים:

  • לחוות פלשבקים מן האירוע
  • לסבול מסיוטים או מבעיות שינה אחרות
  • להימנע מתזכורות לאירוע
  • לעשות שימוש לרעה באלכוהול, סמים או מוצרי ניקוטין
  • לפעול באופן משבש, לא מכבד או אגרסיבי
  • להתלונן על מחלות גופניות
  • לחוש מבודדים, אשמים או מדוכאים
  • לאבד עניין בתחביבים ותחומי עניין קודמים
  • להתמודד עם מחשבות אובדניות


לא משנה מה גיל ילדכם, חשוב להציע ביטחון ותמיכה נוספים בעקבות אירוע טראומטי.

בעזרת האהבה וההדרכה שלכם, המחשבות והרגשות המטרידים של לחץ טראומטי יכולים להתחיל לדעוך וחיי ילדך יכולים לחזור לשגרה כעבור ימים או שבועות לאחר המשבר

או האירוע המטריד.

 

איך להושיט עזרה לילדכם המתמודד עם אסון או אירוע טראומטי

התגובה של ילדך לאסון או אירוע טראומטי יכולה להיות מושפעת מאוד מהתגובה שלך.

ילדים בכל הגילאים – אפילו בני נוער המחפשים עצמאות – פונים להוריהם כדי לקבל נחמה וביטחון בעת ​​משבר.

אם חווית את האירוע הטראומטי לצד ילדך, חשוב מאוד לנקוט בצעדים להתמודדות עם הלחץ הטראומטי שלך.

אפילו תינוקות צעירים יכולים להרגיש את החרדה והלחץ של הוריהם.

כאשר אתם דואגים לבריאותכם הרגשית ולרווחתכם, תהיה לכם השפעה מרגיעה יותר ותוכלו לעזור גם לילדכם.

מכיוון שהדחף של ילדים לחקות את המבוגרים בסביבתם הוא כה חזק, אם ילדך רואה אותך נוקט בצעדים להתמודדות עם השפעות הטראומה, סביר להניח שהוא יפעל כמוך.

 

מה לעשות ולא לעשות בנוכחות ילד שמתאושש מטראומה

זכרו שילדים מגיבים לטראומה בדרכים שונות, וכי הרגשות שלהם יכולים לבוא וללכת בגלים.

ילדכם עשוי להיות במצב רוח רע ולהתסגר בשעות מסוימות, ולקפוא מצער ופחד בזמנים אחרים.

אין שום דרך "נכונה" או "שגויה" להרגיש לאחר אירוע טראומטי, אז אל תנסה להכתיב מה ילדך צריך לחשוב או להרגיש.

 

להלן 5 דרכים שבהן אתם יכולים לספק לילדיכם תמיכה אוהבת גם בשעות הכי קשות:

  1. עודדו את ילדיכם לשתף בגלוי את רגשותיהם: חשוב מאוד שילדיכם ידעו שכל רגשות שהם חווים הם נורמליים. אפילו רגשות לא נעימים יחלפו מאליהם אם ילדכם ידבר עליהם. בעוד שבני נוער רבים עשויים שלא לשוש לדבר על רגשותיהם עם הורה, עודדו אותם לשוחח עם מבוגר מהימן אחר כמו קרוב משפחה, יועץ, חבר של המשפחה, מורה או דמות דתית. העיקר לדבר – גם אם זה לא איתך.
  2. אפשרו להם להתאבל על אובדן: תן לילדיך זמן להתאבל על כל הפסד שהם עלולים לחוות כתוצאה מהאסון או האירוע הטראומטי. זה יכול להיות אובדן של חבר, קרוב משפחה, חיית מחמד, בית, או כל שינוי דרמטי אחר בחייהם.
  3. אל תאפשרו לילדיכם לחוות מחדש באופן אובססיבי את האירוע הטראומטי: הצגה חוזרת של אירוע עלולה להציף את מערכת העצבים של ילדכם.
  4. עודדו פעילויות שיסיחו את דעתכם של ילדיכם כך שהם לא יתמקדו אך ורק באירוע הטראומטי. אתם יכולים לקרוא לילד שלכם, לשחק משחקים ביחד, או פשוט לצפות בסרט מרומם.
  5. בצעו תרגילי הרפיה כמשפחה: אפילו ילדים צעירים יכולים להשתמש בתרגילי נשימה פשוטים כדי להקל על הלחץ ולהרגיש בנוח יותר בעולם, בעוד שילדים גדולים יכולים אולי להשתלט על טכניקות הרפיה מתקדמות יותר.

 

איך לבנות מחדש את האמון של ילדכם בעולם לאחר טראומה או אסון

טראומה יכולה לשנות את הדרך בה ילד או נער רואים את העולם, וגורמת לעולם לפתע להיות מקום הרבה יותר מסוכן ומפחיד בעיניהם.

יתכן שילדך יתקשה יותר לסמוך הן על סביבתו והן על אנשים אחרים.

אתה יכול לעזור על ידי בנייה מחדש של תחושת הבטיחות והביטחון של ילדך.

תן לילד שלך להרגיש בטוח שוב.

חיבוק והרגעה יכולים לעזור לילד בכל גיל להרגיש בטוח.

בעוד שבני נוער עשויים לנסות להתנגד לזה ולהימנע מלקבל חיבוקים, החיבה הגופנית שלך עדיין חשובה בכדי לגרום להם להרגיש שוב בטוחים.

עודדו את ילדיכם להמשיך בפעילויות שהם נהנים מהן.

נסו לוודא שלילדיכם יש מקום וזמן למנוחה, משחק וכיף.

חשוב גם לשמור על שגרה בריאה. קביעת מבנה ולוח זמנים צפוי ומוגדר לחיי ילדך יכולה לעזור לגרום לעולם להראות שוב יציב יותר.

נסו לשמור על זמנים קבועים לארוחות, שיעורי בית ופעילויות משפחתיות. בהקשר זה, חשוב גם לדבר על העתיד ולתכנן תוכניות.

זה יכול לעזור לנטרל את התחושה השכיחה בקרב ילדים שעברו טראומה כי העתיד מפחיד, עגום ולא צפוי.

מאותה הסיבה – חשוב מאוד למלא את ההבטחות שלכם. אתם יכולים לעזור לבנות מחדש את האמון של ילדכם רק בעזרת אמינות.

היו עקביים והקפידו לעמוד בדברים שאתם אומרים שתעשו.

 

מדוע חשוב לצמצמם את חשיפת הילדים לתקשורת לאחר אסון

ילדים שחוו אירוע טראומטי יכולים לרוב למצוא את הסיקור התקשורתי הבלתי נלאה כטראומטי יותר.

חשיפה מוגזמת לתמונות של משבר או אירוע מטריד – כמו צפייה חוזרת ונשנית בקטעי וידיאו במדיה החברתית או באתרי חדשות – יכולה אף ליצור לחץ טראומטי אצל ילדים או

בני נוער שלא הושפעו ישירות מהאירוע.

לכן חשוב להגביל את החשיפה התקשורתית של ילדיכם לאירוע הטראומטי.

אל תתנו לילדיכם לצפות בחדשות או להכנס למדיה החברתית רגע לפני השינה, והשתמשו בבקרת הורים בטלוויזיה, במחשב ובטלפון כדי למנוע מילדכם לראות שוב ושוב

קטעים מטרידים.

ככל שתוכלו, צפו בדיווחי חדשות על האירוע הטראומטי עם ילדיכם.

אתם יכולים להרגיע את ילדיכם כשאתם צופים יחד איתם ולעזור לשים את המידע שנמסר בפרופורציה ובהקשר הנכונים.

יתרה מכך, חשוב להימנע מחשיפת ילדיכם לתמונות וסרטונים גרפיים.

לעיתים קרובות פחות טראומטי עבור ילד או נער לקרוא את העיתון מאשר לצפות בסיקור בטלוויזיה או לצפות בקטעי וידיאו מהאירוע.

 

ריפוי בעיסוק: על החשיבות במציאת תעסוקה לילדים שעברו טראומה

אתם יכולים לשחק תפקיד מרכזי בתהליך הריפוי של ילדכם אם תבחרו לבלות עמו ולדבר פנים אל פנים – ללא טלוויזיה, טלפונים, משחקי וידאו והסחות דעת אחרות.

עשו כמיטב יכולתכם כדי ליצור סביבה בה ילדיכם מרגישים בטוחים לתקשר את מה שהם חשים ולשאול שאלות.

עשו פעילויות "רגילות" עם ילדיכם שלא קשורות לאירוע הטראומטי.

עודדו את ילדכם לפגוש חברים ולחזור להנות ממשחקים, ספורט ותחביבים מהם נהנו לפני האירוע.

צאו לטיולים משפחתיים, לכו לפארק, שחקו יחד או צפו יחד בסרט.

 

תנו להם הזדמנות לדבר על זה

תנו לילדכם הזדמנויות מתמשכות לדבר על מה שעבר או על מה שהוא רואה בתקשורת.

עודדו אותו לשאול שאלות ולהביע את דאגתו אך אל תאלצו אותו לדבר. תקשרו עם ילדכם בצורה מתאימה לגילו.

ילדים קטנים יותר, למשל, יגיבו לחיבוקים מרגיעים וביטויים פשוטים כמו "זה נגמר עכשיו" או "הכל יהיה בסדר".

ילדים גדולים יותר, לעומת זאת, יקבלו יותר נחמה משמיעת עובדות ומידע על מה שקרה.

עם זאת, אל תלחצו על ילדכם לדבר.

לילדים מסוימים זה יכול להיות קשה מאוד לדבר על חוויה טראומטית.

ילד צעיר עשוי למצוא שקל לו יותר לצייר תמונה הממחישה את רגשותיו ולא לדבר עליהם.

לאחר מכן תוכלו לדבר עם ילדכם על מה שהוא או היא ציירו.

 

לגלות אמפתיה כדי לרפא אותם

דעו כי האירוע הטראומטי עשוי לעורר אצל ילדכם פחדים וסוגיות שאינם קשורים למה שהתרחש.

הנחמה של ילדיכם נובעת מן התחושה שאתם מבינים מה עובר עליהם, אז הכירו בפחדים שלהם גם אם הם לא נראים לכם רלוונטיים.

חשוב מאוד גם להרגיע את ילדיכם.

הם צריכים להבין שהאירוע לא היה באשמתם, שאתם אוהבים אותם ושזה בסדר שהם ירגישו מוטרדים, כועסים או מפוחדים.

 

מדוע חשוב לעודד את הילד לפעילות גופנית לאחר טראומה

פעילות גופנית יכולה לשרוף את האדרנלין, לשחרר את האנדורפינים המשפרים את מצב הרוח ולעזור לילדיכם או לבני נוער לישון טוב יותר בלילה.

מצאו ספורט שילדכם נהנה ממנו.

פעילויות כמו כדורסל, כדורגל, ריצה, אומנויות לחימה או שחייה הדורשות הזזת ידיים ורגליים יכולות לעזור לעורר מחדש את מערכת העצבים של ילדכם ולשחרר אותה מאותה

תחושה "תקועה" שלעתים קרובות באה בעקבות חוויה טראומטית.

ברגע שהילדים שלכם יתחילו לנוע, הם יתחילו להרגיש אנרגטיים יותר.

 

איך למנוע מהילד להסתגר בתוך עצמו בעקבות אסון

עודדו את ילדכם לצאת החוצה לשחק עם חברים או עם חיית מחמד ולפרוק אנרגיה.

קבעו טיול משפחתי בחיק הטבע, או צאו לחוף ים.

בילוי בטבע יכול להקל על הלחץ ולשפר פלאים את מצב הרוח הכללי של הילד.

ילדים צעירים יותר אפשר לקחת לגינת משחקים, למרכז פעילות, או לקבוע מפגשי משחק עם הורים וילדים מקבוצת הגיל שלהם.

 

להזין מחדש את נפשו של הילד באמצעות תזונה בריאה

למזון שהילד שלך אוכל יכולה להיות השפעה עמוקה על מצב הרוח ועל יכולת ההתמודדות שלו עם מצבי לחץ טראומטיים.

אוכל מעובד ומזון מהיר, פחמימות פשוטות, סוכרים ומשקאות וחטיפים ממותקים, יכולים ליצור שינויי מצב רוח ולהחמיר את תסמיני הלחץ הטראומטי.

לעומת זאת, אכילת שפע של פירות וירקות טריים, חלבון איכותי ושומנים בריאים, במיוחד חומצות שומן אומגה 3, יכולה לעזור לילדכם או לבני נוער להתמודד טוב יותר עם

העליות והמורדות שמגיעים לאחר חוויה מטרידה.

חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת שמכילה את כל אבות המזון ולא על מזון ספציפי.

ילדים צריכים לאכול מזונות מלאים וכמה שפחות מעובדים – היינו, מזון שקרוב לצורתו הטבעית ככל האפשר.

לפיכך חשוב להגביל אוכל מטוגן, קינוחים מתוקים, חטיפים מסוכרים ומוצרי קמח לבן וסוכר לבן.

כל אלה יכולים להשפיע לרעה על מצב הרוח של הילד.

מומלץ גם לבשל יותר ארוחות בבית. באוכל של מסעדות ובג'אנק פוד יש יותר סוכר ושומן לא בריא, כך שהבישול בבית יכול להיות בעל השפעה עצומה על בריאות ילדיכם.

אם אתם מכינים כמויות גדולות של מזון, מספיק לבשל פעמים ספורות בשבוע בכדי להאכיל את משפחתך במשך כל השבוע.

כדאי להפוך את הארוחות ליותר מסתם אוכל. כינוס המשפחה סביב שולחן לארוחה משותפת,

מהווה הזדמנות אידיאלית לדבר ולהקשיב לילדכם ללא הסחת הדעת של הטלוויזיה, הסמארטפונים או המחשבים.

 

מתי לפנות לטיפול מקצועי בטראומה של ילדכם

בדרך כלל, כשמדובר בילדים – רגשות של חרדה, קהות חושים, בלבול, אשמה וייאוש בעקבות משבר, אסון או אירוע טראומטי אחר יתחילו לדעוך תוך זמן קצר יחסית.

עם זאת, אם תגובת הלחץ הטראומטית היא כה אינטנסיבית עד שהיא מפריעה ליכולתו של ילדיכם לתפקד בבית הספר או בבית, או אם הסימפטומים לא מתחילים לדעוך או

אפילו מחמירים עם הזמן – הם עשויים להזדקק לעזרה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

כאשר תסמיני הלחץ הטראומטי אינם פוחתים, ומערכת העצבים של ילדיכם נותרת "תקועה" ואינה מסוגלת להמשיך לתפקד כסדרה בעקבות האסון שהם חוו, יתכן והם

מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) .

 

איך אדע אם ילדי מתמודד עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)?

 

תמרורי האזהרה של הפרעת דחק פוסט טראומטית כוללים:

  • חלפו שישה שבועות, והילד שלך לא מרגיש טוב יותר
  • ילדכם מתקשה לתפקד בבית הספר
  • ילדכם חווה זיכרונות מפחידים, סיוטים או פלשבקים
  • הסימפטומים של לחץ טראומטי מתבטאים כתלונות גופניות כמו כאבי ראש, כאבי בטן או הפרעות שינה
  • ילדכם מתקשה יותר ויותר להתייחס לחברים ולמשפחה
  • ילדכם חווה מחשבות אובדניות
  • ילדכם נמנע יותר ויותר מדברים שמזכירים לו את האירוע הטראומטי

 

מניעת התאבדות בקרב ילדים ובני נוער שעברו טראומה

התייחסו ברצינות לכל אזכור של רצון להתאבד ולכל התנהגות אובדנית.

זה לא רק סימן אזהרה שהילד שלך חושב על התאבדות – זו קריאה לעזרה.

במידה וזה קורה חשוב לפנות ליעוץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש בהקדם האפשרי.

ניתן גם לפנות לקו החם של ארגון ער"ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון: 1201, בכל יום בשבוע, בכל שעה.

 

התסמינים לטראומה בגילאים הצעירים, מתחלקים לקבוצות גילאים: 0-2, 2-5, 6-11 ו- 12-17. על התסמינים בכל גיל, היכנסו למאמר.

עודדו את ילדיכם לשתף את רגשותיהם ולא לשמור בבטן. הכנסו לאתר שלנו ומצאו פירוט על דרכי התמיכה בילדים.

ישנן דרכים רבות לעזור לילד שחווה טראומה להתמודד. מצאו להם תעסוקה, דברו איתם על הדברים הקשים ועודדו אותם לפעילות גופנית. המשיכו לקרוא לפירוט מלא על העזרה שאפשר לתת לילדכם.

אם תפקודו בבית הספר יורד והוא מתעורר מסיוטים / פלשבקים, אלה חלק מהתסמינים להתמודדות עם ההפרעה. על שאר התסמינים, במאמר הבא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
כדי לקבל יעוץ פסיכולוגי

מלאו את הפרטים ואנו נחזור אליכם.