כ-90% מהאנשים, תשעה אנשים מכל עשרה אנשים, התמודדו או מתמודדים עם התקפי חרדה בתדירות משתנה. נושא שלא היה נהוג לדבר עליו פעם, עבר מהפכה של ממש בתקופה האחרונה וזה תודות לכל אותם משפיעי דעת קהל שחשפו, באופן אמיץ ביותר, את ההתמודדות שלהם והעלו את הנושא לשיח ציבורי.
מה בעצם ידוע לנו על התקף חרדה?
אם ברצוננו לפשט את העניין ולא להשתמש במונחים מעולם הפסיכיאטריה, מדובר בתגובת התגוננות של הגוף להרגשת סכנה. הגוף שלנו, שהוא מכונה חכמה להפליא, מוכן לכמה תרחישים אפשריים – התמודדות עם הסכנה – בצורת לחימה, בריחה מפני הסכנה או קיפאון.
האדרנלין שמופרש בעת אירוע כזה, תפקידו לגרום לנו להיות חדים יותר בהתמודדות עם אותה הסכנה. אך אם אנחנו לא באמת צריכים לברוח ממשהו או להילחם במשהו, האדרנלין מופרש לשווא וגורם לנו כל אותם הסימפטומים ידועים לשמצה – הזעה, דופק מהיר, כאבים ולחץ בחזה.
מה יכול לגרום להתקף חרדה?
ישנם הרבה מחקרים בנושא זה, מחקרים אשר מצביעים על קשר בין תרופות מסוימות, צריכה מוגברת של קפאין, אלכוהול, סמים, לבין התקפי חרדה. בנוסף, גם קצב החיים המודרני, בתוספת האתגרים היומיומיים, גורם לנו להגיע לשחיקה נפשית מהר יותר מאשר בעבר.
אך לאמיתו של דבר, נכון להיום, אין איזושהי הבנה גורפת של מומחים לבריאות הנפש, מה גורם לאנשים מסוימים להרגיש מאוימים ולהגיב בצורה של התקף חרדה למצב כזה או אחר. החדשות הטובות הן שישנן דרכים יעילות להתמודד עם המצב ונפרט עליהם כעת:
שיטות להתמודדות עם התקף חרדה בזמן אמת
בעיצומו של התקף חרדה, הדברים שיכולים לסייע:
1. שיטת הנשימות
בזמן ההתקף, הנשימה שלנו מואצת ואנחנו לא שולטים בה, לכן הדבר החשוב ביותר זה לתפוס שליטה עליה ולהסדיר אותה. התרגיל הוא די פשוט: ניקח נשימה עמוקה, כזו שמנפחת את הבטן ולא את בית החזה, נחזיק אותה שנייה או שתיים לפני שנתחיל לשחרר ואז נשחררה באיטיות רבה, בדומה לבלון שיוצא ממנו כל האוויר.
הפעולה פה היא כפולה בעצם – אנחנו גם מרגיעים את עצמנו על ידי אותה נשימה סדירה ועמוקה וגם מסבים את תשומת הלב שלנו לפעולה מונוטונית, שבה אנחנו צריכים להתמקד.
2. שיטת חמשת החושים
גם פה, בדומה לפעולה הקודמת, אנחנו ממקדים את תשומת הלב שלנו בדברים חיצוניים. התרגיל הוא כזה: אנחנו צריכים לציין חמישה דברים שאנו רואים, ארבעה דברים שאנו מרגישים, שלושה דברים שאנו שומעים, שני דברים שאנו מריחים ודבר אחד שאנו טועמים. לרוב, עוד לפני שמגיעים לסוף התרגיל, נרגיש רגיעה מסוימת.
3. שיטת הפעילות ספורטיבית
מכיוון שהאדרנלין כבר הופרש בגוף, מוטב שננצל את השפעתו לפעילות ספורטיבית כמו הליכה מהירה, ריצה או סתם תרגילי מתח. זה יגרום לגוף שלנו להרגיש שהוא נלחם בסיטואציית הסכנה והורמון האושר – הסרוטונין, שמופרש בגוף כתגובה לפעילות ספורטיבית, יעמעם את הרגשת הלחץ.
4. שיטת כדור ההרגעה
מותר לנו להחליט שזו דרך ההתמודדות שלנו, לקחת כדור הרגעה, אולי אפילו אחד שמשרה שינה ולהגיד לעולם שיחכה לנו בינתיים.
5. שיטת ה"לא להילחם בחרדה"
חשוב להשתדל ולזכור, שרגש של חרדה הוא לגיטימי בדיוק כמו שאר הרגשות שאנו חווים, ברגע שנפסיק להילחם בו הוא יאבד מהאימתנות שלו. דבר נוסף שניתן לעשות, זה לדמיין את התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות כתוצאה מהמצב שגורם לנו חרדה – מה שמפחיד יותר מהמצב עצמו, זה החוסר וודאות שאנו חווים וזו שיטה לנטרל אותו.
6. שיטת הטיפול הפסיכולוגי
לעיתים, לא תהיה ברירה חוץ מלפנות לטיפול פסיכולוגי שיעזור להבין מה הטריגר מאחורי אותם ההתקפים. ברגע שמבינים את הסיבות, נבהלים קצת פחות ומצליחים להבין מה השיטה הנכונה בשבילנו להתמודד עם ההתקפים, בליווי מומחה.
7. זהו טיפ קטן ממני, כמישהי שחוותה תקופה של התקפי חרדה
לפעמים, תפקידם של אותם ההתקפים, להצביע לנו על משהו בחיים שלנו שאנחנו בוחרים להדחיק.
לסיכום
תסתכלו לאמת בעיניים, תחשבו האם אתם חיים את החיים שרציתם עבורכם ואם התשובה היא לא, תגידו תודה להתקפי חרדה שבאו להאיר בדיוק את הנקודה הזו. כאשר יודעים את הבעיה – ניתן לפעול ולתקן אותה! בנימה מסכמת, חשוב שתזכרו שאתם לא לבד בהתמודדות עם התקפי חרדה, אל תהססו לדבר ולחשוף את ההתמודדות שלכם ותדעו שאותם ההתקפים לא מגדירים אתכם או את החיים שלכם!
