המושג התכווצות קופסית או גם התקשות קופסית, כנראה מוכר רק למי שעברה ניתוח להגדלת חזה או מי שנמצאת בבירורים לגבי ניתוח כזה.
באופן כללי ניתן לומר שכל חפץ זר שחודר לגוף, הגוף מייצר סביבו רקמה או מעטפת ובמקרה של שתל בחזה הרקמה נקראת קופסית וכאמור מיוצרת בצורה טבעית מסביב לשתל ועל ידי כך השתל מבודד מהגוף.
התקשות או התכווצות של אותה קופסית מתרחשת כתוצאה מהגברת ייצור אותה רקמה מה שמביא להתעבותה.
ישנן כמה דרגות של התכווצות: התרחיש הקל הינו התקשות קטנה ולא משמעותית שלרוב לא מורגשת על ידי המנותחת והיא איננה מפריעה לה.
בתרחיש הקשה יותר מדובר בהתכווצות אשר גורמת לעיוות השד, כאבים ותחושת אי נוחות.
גורמים להיווצרות התכווצות הקופסית
קודם כל נבהיר לכן שהתופעה יכולה להיגרם רק כתוצאה מניתוח הגדלת חזה באמצעות שתלים ואיננה מתרחשת באופן טבעי אצל נשים לא מנותחות. הגורמים להתכווצות לא ידועים לרפואה ולא תלויים בהליך הניתוחי או ברופא הכירורוג. התקשחות או התכווצות של הקופסית יכולה להיגרם גם רק בשד אחד ולא בהכרח בשני השדיים יחד וכן היא יכולה להופיע הרבה שנים אחרי הניתוח ולא תמיד בסמוך לו. בנוסף, לא ניתן לדעת מראש את התרחשות התופעה ואין תופעות מקדימות לה. ידוע כיום שאצל חלק מהמנותחות שיש להן זיהום ממקור חיידקי עקב הניתוח, שינויים בהרכב ההורמונאלי או דליפה של הסיליקון, יכולה להופיע התכווצות של הקופסית לאחר הניתוח להגדלת החזה.
מה עושים במקרה של התכווצות קופסית?
הטיפול בתופעת הלוואי של התכווצות קופסית לאחר הגדלת חזה תלוי בדרגת ההתקשות או ההתכווצות. בתרחיש הקל כאמור, ההתקשות לא משמעותית וכמעט לא מורגשת על ידי המנותחת ולכן יש רופאים שישאירו את המצב כפי שהוא כדי למנוע עוד סיבוכים. בתרחיש הקשה של התכווצות, הרופא יבצע חתכים קטנים ברקמה של הקופסית כדי לשחרר את הלחץ על השתל ולמנוע ממנו להילחץ החוצה. במקרי קיצון תידרש הסרה של כל הרקמה של הקופסית ואף הסרת השתלים והחלפתם בחדשים. את ההחלטה על ההסרה במלואה של הקופסית או רק חלק ממנה מקבל הרופא המנתח בהתאם לעובי הקופסית ודרגת התקשחות הקופסית. יש לקחת בחשבון שבמקרה של הסרת כל הקופסית, ישנו סיכוי לדימום, קפלים בעור והימצאות של עור דק ובאופן כללי, מראה השד יהיה פחות טוב מאשר לפני הכנסת השתלים. פתרון נוסף הינו להחליף את המיקום של השתל מעל/מתחת לשריר או לחילופין להחליף את השתלים לחלק/מחוספס או ג'ל סיליקון/מי מלח.
לסיכום
ככל שהזמן מהניתוח ארוך יותר, כך ישנו סיכוי שהרקמה תהיה עבה יותר ובנוסף, ניתן לומר, שהסיכוי שהקופסית תתקשח פעם נוספת לאחר טיפול לא שונה מהסיכוי שזה יקרה בפעם הראשונה ובאופן כללי הסיכוי עומד על 3 אחוזים עד 5 אחוזים.
