באופן כללי, תרופות אמורות לגרום לך להרגיש טוב יותר – ובדרך כלל, זה מה שהן עושות.
אך לעתים תרופות מגיעות גם עם תופעות לוואי.
בדרך כלל, ההשלכות הלא רצויות הללו הינן קלות יחסית, אך במקרים מסוימים הן עלולות להיות חמורות ואף מסכנות חיים.
חלק מהתרופות יכולות אפילו לגרום לדיכאון, ללא קשר לשאלה אם אתה נוטה לבעיות נפשיות או לא.
מה שמדאיג עוד יותר הוא שהצרכנים וחלק גדול מספקי שירותי הבריאות עשויים שלא להיות מודעים לסיכון הנסתר הזה.
באילו תרופות מדובר, מדוע דכאון הוא תופעת לוואי אפשרית של התרופות הללו, והאם יש בכלל אלטרנטיבה? על כך נרחיב במאמר הבא.
כשהרופא נותן לך מרשם לדיכאון
על פי מחקר שפורסם לאחרונה, יותר משליש מהמבוגרים עשויים להשתמש בתרופות מרשם שיש בהן פוטנציאל לגרום לדיכאון או להגברת הסיכון להתאבדות.
כחלק מהמחקר, החוקרים מצאו שלמעלה מ – 200 תרופות נפוצות טומנות בחובן פוטנציאל להתפתחות של דיכאון או התאבדות כתופעות לוואי אפשריות.
אך מכיוון שרבות מן התרופות האלה, כולל אמצעי מניעה הורמונליים, תרופות לחץ דם ותרופות לב, נוגדי חומצה ומשככי כאבים – נרשמים למטופלים למטרות שאינן קשורות לבריאות הנפש, קיים חשש ממשי לכך שרופאים לעולם לא יזהירו את המטופלים שלהם מפני הסיכון המוגבר ללקות בדכאון בעקבות השימוש בהן.
כיצד תרופה לכאב גרון יכולה לגרום לך לדיכאון או מחשבות אובדניות?
אף אחד לא יודע בדיוק מדוע לתרופות מסוימות יש השפעה מעודדת דיכאון או אובדנית.
ישנה סברה כי התרופות עשויות להפריע למוליכים העצביים במוחנו כמו דופמין וסרוטונין, וזה יכול להשפיע על שינויים במצב הרוח.
זה יכול להיות נכון במיוחד כאשר מטופלים מקבלים יותר מתרופה אחת – מה שקורה לעתים קרובות יותר ממה שהיה פעם.
מה עושים אם תרופת מרשם גורמת להופעת תסמינים דיכאוניים?
אם אתה חושד שפיתחת דיכאון כתוצאה משימוש בתרופת מרשם, פנה מיד לרופא שלך.
הדבר החשוב ביותר הוא לתקשר עם הרופא שלך כשאתה חווה שינויים במצב הרוח.
לרופא שלך יש אפשרות למצוא פתרונות חלופיים לתרופה הבעייתית, על ידי הפחתת המינון, על ידי מעבר לתרופה אחרת או, במידה והתרופה הספציפית באמת נחוצה לטיפול במחלה, על ידי מתן תרופה נוגדת דיכאון לטיפול בתסמינים הדיכאוניים.
אילו תרופות מרשם ידועות ככאלו שגורמות לדיכאון כתופעת לוואי?
להלן כמה קטגוריות נפוצות של תרופות מרשם, שלעתים קשורות להתפתחות תסמינים של דיכאון.
שוחח עם הרופא שלך אם אתה נוטל את אחת מהתרופות האלה ומבחין בשינויים במצב הרוח שלך:
חוסמי בטא
חוסמי בטא כמו מטופרולול או בשמה המסחרי של התרופה – לופרסור, נרשמים באופן נרחב כהתוויה לטיפול בלחץ דם גבוה, אך הם משמשים גם לכאבים בחזה, דופק לא סדיר, מיגרנה, רעידות ואפילו גלאוקומה.
באופן כללי, ובמיוחד ליתר לחץ דם, משתמשים בחוסמי בטא לטווח הארוך, אולם מחקרים מסוימים קישרו את השימוש המתמשך בתרופות מקטגוריה זו לדיכאון.
החדשות הטובות הן שיש המון אלטרנטיבות.
למעשה, חוסמי בטא הם משפחת תרופות שרופאים כבר לא רושמים למטופלים שלהם לעתים קרובות במיוחד.
הן קצת נעלמו כטיפול מקובל מכיוון שיש כיום תרופות חדשות יותר שעשויות לעבוד טוב יותר ללא הסיכון לדיכאון.
תרופות נוגדות דלקת ממשפחת הקורטיקוסטרואידים
סטרואידים כמו פרדניזון משמשים לטיפול במספר מפתיע של מצבים, כולל מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית וזאבת (לופוס), אסטמה, אלרגיות ואפילו סרטן.
אבל הם יכולים להגיע עם חיסרון מתחום בריאות הנפש – הפוטנציאל לגרום לדכאון בתור תופעת לוואי של התרופה.
למעשה, שימוש כרוני בתרופות מסוג זה, קשור למגוון של בעיות פסיכיאטריות והן עלולות לגרום לדיכאון, חרדה, פסיכוזה ועוד.
נראה כי אפיזודות של מאניה נפוצות יותר בשימוש לטווח קצר בתרופות הללו, בעוד שהדיכאון הופך ליותר בולט עם שימוש ארוך טווח יותר, גם אם המינונים אינם גדולים.
לתשומת לבך: אם יש לך היסטוריה משפחתית של דיכאון או אלכוהוליזם, יש לך סיכון גדול עוד יותר לפתח אחת מתופעות הלוואי הללו בעת השימוש בסטרואידים. שוחח עם הרופא או המטפל שלך לגבי גורמי הסיכון שלך ואלטרנטיבות לטיפול התרופתי שלך.
אנטיביוטיקה
לא כל סוגי האנטיביוטיקה, מן הסתם, מזמנים למטופלים דכאון כתופעת לוואי פוטנציאלית. אולם חלק מסוגי האנטיביוטיקה כן נקשרו לדיכאון, ובמיוחד לבופלוקסצין ו- ציפרופלוקסצין.
שתיהן שייכות למשפחת האנטיביוטיקות רחבות הטווח הידועה בשם פלואורוקווינולונים, וניתנות לטיפול במגוון זיהומים חיידקיים.
לכן חשוב לוודא שאתה לוקח אנטיביוטיקה רק כשאתה ממש זקוק לה.
מעבר לסכנות הגלומות בהתפתחות של דכאון כתופעת לוואי של התרופות ממשפחה זו, הרי ששימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות תורם גם להתפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
אינטרפרון
עד 40% מהאנשים המטופלים באינטרפרון מפתחים דיכאון.
התרופה משמשת לטיפול בכמה סוגי סרטן וזיהומים נגיפיים, כמו דלקת כבד, בין היתר.
הדיכאון בדרך כלל נעלם לאחר סיום הטיפול, אולם מחקר אחד מצא שהוא יכול לחזור מאוחר יותר.
בהתחשב בכך שהאינטרפרון נלחם במחלות מסכנות חיים, כמו סרטן, משתמשים לעתים בנוגדי דיכאון על מנת שהאדם יוכל להמשיך בטיפול.
מחקרים הראו כי מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) וסוגים אחרים של תרופות נוגדות דיכאון יכולים להביא להקלה בקרב עד 85% מהאנשים המפתחים דיכאון במהלך טיפול באינטרפרון.
תרופות אנטי אפילפטיות (נוגדי פרכוסים)
כמה דיווחים הצביעו על כך שתרופות נגד פרכוסים (או נגד התקפי אפילפסיה) כמו טופירמאט וגאבאפנטין (תרופה נוגדת עוויתות) עשויות לתרום להתפתחות של תסמיני דיכאון אצל המטופל.
הסיבה לכך הינה שתרופות אלה מדכאות את מערכת העצבים המרכזית.
ידוע כי תרופות שמחלישות את פעילות מערכת העצבים המרכזית עשויות להיות קשורות לדיכאון.
נוגדי פרכוסים משמשים כיום לטיפול לא רק בהתקפים אלא גם בהפרעה דו קוטבית, כאבים מעצבים פגועים ופיברומיאלגיה.
אולם ישנם טיפולים נוספים לכל המצבים הללו.
בנזודיאזפינים
כמה סוגים של תרופות נפוצות נגד חרדות, למשל, זאנקס ו- ואליום הם גם תרופות אשר מדכאות את מערכת העצבים המרכזית ובאופן זה גורמות להפרעת דיכאון.
למרבה המזל, דיכאון הנגרם על ידי תרופות מסוג זה נעלם כשאתה מפסיק את התרופות, ויש בדרך כלל אפשרויות אחרות.
אופיואידים
משככי הכאב הממכרים, האחראים לאחד ממשברי הבריאות הציבוריים הגדולים בהיסטוריה של אמריקה – גם מגדילים את הסיכון לדיכאון, כפי שמסתבר.
אחד המחקרים שבוצעו בנושא אופיואידים מצא כי הסיכון לדיכאון אצל אנשים שמעולם לא לקו בדכאון בעבר, גדל ככל שלקחו אופיואידים זמן רב יותר, החל מכ – 30 יום.
נראה שהמינון לא משנה.
במקביל, מחקרים עדכניים מצאו כי יותר ממחצית מכל המרשמים האופיואידים בארה"ב הולכים לאנשים עם בעיות נפשיות אחרות כמו דיכאון או חרדה.
אנשים עם ההפרעות הללו במצב הרוח נמצאים בסיכון גבוה יותר לשימוש לרעה באופיואידים.
אמצעי מניעה הורמונליים
מספר מחקרים הצליחו למצוא קשר בין השיטות הפופולריות למניעת הריון – כולל גלולות למניעת הריון, מדבקות למניעת הריון, טבעות וגינליות והתקנים הורמונליים תוך רחמיים – להתהוות של דיכאון בקרב המשתמשות או לאיכות חיים נמוכה יותר.
החוקרים אומרים כי שינויים הורמונליים שגורמים אמצעי המניעה האלה, כמו ירידה בטסטוסטרון או עלייה בפרוגסטרון, עשויים לשחק תפקיד.
אך חשוב לקחת את הממצאים בעירבון מוגבל, אומרים מומחים, ולדעת שמניעת הריון יכולה להשפיע על כל אישה באופן שונה.
סקירה שפורסמה לאחרונה בכתב עת בנושא אמצעי מניעה הגיעה למסקנה כי אין קשר בין אמצעי מניעה הורמונליים לדיכאון, ומחקר שפורסם בשנה שעברה בירחון אחר, מצא כי מניעת הריון הורמונאלית עשויה למעשה להגן על נשים מפני דיכאון בהמשך החיים.
חשוב להכיר כי אמצעי מניעה מסייע גם בוויסות רמות ההורמונים, ועבור חלק מהנשים – במיוחד כאלה עם מחזורים קשים או בעיות הורמונאליות
מכאיבות כמו אנדומטריוזיס – זה עשוי להפחית את התסמינים הגופניים והרגשיים הקשורים לווסת מדי חודש.
תרופות לצרבת
בין 200 התרופות פלוס אשר נבדקו במסגרת המחקר העוסק בקשר בין תרופות מרשם להתפתחות של דכאון, ניתן למצוא שני סוגים של תרופות הנרשמות בדרך כלל לטיפול בצרבת: נוגדי חומצה מסוג H2 וסותרי חומצה מסוג מעכבי משאבות פרוטונים.
אף על פי שדיכאון אינו תוצאה שכיחה של תרופות אלה, חלק מהתרופות בקטגוריה זו מציגות בעלון לצרכן את הדכאון כתופעת לוואי פוטנציאלית.
נטילת סותר חומצה מסוג מעכב משאבת פרוטון עלולה להפריע ליכולתו של הגוף לספוג ויטמין B12 , חומר מזין חיוני המייצר כימיקלים המשפיעים על מצב הרוח והקוגניציה.
תרופות נוגדות חומצה, הזמינות עם מרשם וללא מרשם רופא, נחשבות בדרך כלל לבטוחות – אך מטופלים עדיין צריכים להיות מודעים לתופעות לוואי פוטנציאליות, במיוחד כאשר סותרי החומצה נלקחים לעיתים קרובות או בכמויות גדולות.
תרופות נוגדות דיכאון
בטח ראית או שמעת את האזהרות לפיהן תרופות נוגדות דיכאון יכולות למעשה להעלות את הסיכון למחשבות אובדניות. מוזר ככל שזה נראה, מחקר מגבה זאת.
בני נוער ומבוגרים צעירים בשנות ה – 20 המוקדמות לחייהם במקרים נדירים הם בעלי עלייה במחשבות אובדניות בעת התחלת הטיפול בתרופות נגד דיכאון.
אך אין נתונים המוכיחים באופן חד משמעי כי התחלת השימוש בתרופות נגד דיכאון היא בהכרח זו שגורמת להופעת דכאון או להחמרת דכאון קיים, וגם שימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות דכאון לא הוכח באופן חד משמעי כקשור להחמרה בדיכאון.
למעשה, תרופות נוגדות דיכאון עזרו למיליוני אנשים לצאת מדיכאון.
אחוז הצעירים שחווים חשיבה אובדנית כתופעת לוואי הוא קטן.
עם זאת, עליך לשוחח עם הרופא שלך אם אתה חושד שהדיכאון שלך מחמיר במהלך הטיפול בתרופה נוגדת דיכאון, או שאתה שוקל לפגוע בעצמך.
לעולם אל תפסיק ליטול את אחת התרופות הללו ללא פיקוח צמוד וקבלת הנחיות ספציפיות מהרופא שלך.
תרופות לטיפול בפצעי בגרות
ישנה תרופה לטיפול באקנה שנקראת איזוטרטינואין ונשמעו דיווחים על כך שהיא גורמת לתסמינים של דכאון.
אולם טרם הוכח באופן ודאי כי תרופה זו היא אכן הגורם לכך.
קיימת טענה כי פצעי בגרות קשים עלולים לגרום לבני נוער וצעירים לחוש מדוכאים ללא קשר לנטילת התרופה.
תרופות להפסקת עישון
ורניקלין ובופרופיון הן תרופות שמשמשות עבור גמילה מסיגריות ונאמר כי השימוש בהן קשור להתפתחות של דכאון.
אולם גם כאן, חשוב לקחת בחשבון כי עצם התהליך של גמילה מעישון עלול ליצור תגובות רגשיות ופיזיולוגיות קשות בגוף ולכן קשה לשים את האצבע דווקא על התרופות הללו בתור הגורם.
אילו תרופות עלולות לגרום לדיכאון – השורה התחתונה
תרופות מרשם נועדו להציע הקלה במגוון בעיות רפואיות ואף להציל את חייהם של מטופלים הסובלים ממצבים רפואיים קשים.
אולם חשוב ביותר להיות תמיד עם אצבע על הדופק ולהיות מודעים לאופן בו הגוף והנפש שלכם מגיבים לשימוש בתרופה. במידה ואתם חווים פגיעה במצבכם הנפשי, חשוב ליידע בכך את הרופא המטפל שלכם ולבדוק האם עשוי להיות קשר לתרופה שאתם נוטלים.
אלטרנטיבות לטיפול תרופתי כזה או אחר בדרך כלל קיימות ולכן חשוב שהרופא שלכם יהיה בתמונה כדי שיוכל להציע לכם פתרונות.
ישנן תרופות רבות שחלק מתופעות הלוואי שלהן, הן תסמיני הדיכאון. התסמינים נעים בין קלים לחריפים מאוד ואף מסכני חיים. במאמר הבא, תוכלו לקרוא על איך היווצרות והתפתחות הפרעת הדיכאון, מושפעת מתרופות.
כאשר אנו מקבלים תרופות עם מרשם רופא לצורך בעיות אחרות (לדוגמה – לחץ דם ומשככי כאבים), בדרך כלל, לא מצוין בפנינו הסיכון של דיכאון כתופעת לוואי. לכן, יש לשים לב כאשר אנו לוקחים תרופות עם מרשם. מידע נוסף על התרופות בעלות תופעות לוואי של דיכאון, במאמר הבא.
יש ליצור קשר עם הרופא באופן מידי. לרופא יש דרכים ופתרונות נוספים, והוא אחראי על מציאת העזרה. היכנסו לאתר שלנו וקראו על דרכים נוספות להתמודדות עם הדיכאון ומידע נוסף אודות התרופות.
ישנן תרופות רבות הקשורות לעתים להתפתחות תסמיני הדיכאון, ביניהן: חוסמי בטא, אנטיביוטיקה, אינטרפרון, אמצעי מניעה הורמונליים ועוד. היכנסו לאתר וקראו על רשימה מלאה ומפורטת, של התרופות שעלולות לגרום לדיכאון, כתופעת לוואי.
