הפרעה טורדנית כפייתית (obsessive compulsive disorder או בקיצור: OCD) היא מצב בריאותי נפשי המאופיין במחשבות טורדניות, פולשניות, אובססיביות והרגלים כפייתיים המגיעים בעקבותיהן, המוגדרים בתור כפיות או
קומפולסיות. קומפולסיות נפוצות כוללות פעולות חזרתיות וטקסיות כמו שטיפת ידיים, בדיקה חוזרת ונשנית של פעולות שבוצעו (פתיחה וסגירה מחדש של דלתות, הדלקה וכיבוי של אורות וכדומה), או פעולות מנטליות (למשל
ספירה בלחש).
את הטקסים הללו חש האדם הסובל מ – OCD צורך עז לבצע כמעין תגובת נגד למחשבות שטורדות את מנוחתו וזהו למעשה כלי להפגת המתח הקשה והחרדה העזה שהאדם שרוי בהם.
לעתים מבוצעות הכפיות מתוך אמונה בלתי סבירה שהן יסייעו למנוע אסונות נוראיים.
אולם גם לאדם הסובל מן ההפרעה ברור בדרך כלל כי במישור הרציונלי, אין קשר סיבתי הגיוני בין ביצוע הפעולות הללו לבין התוצאה שהן נועדו להשיג.
הפרעה אובססיבית כפייתית – במי היא פוגעת?
או.סי.די משפיע על אנשים מכל הגזעים ומכל רקע סוציו אקונומי.
הבעיה משותפת לגברים ונשים כאחד.
אף שיש אנשים עם OCD שמסתירים בהצלחה את הסימפטומים שלהם בפחד ממבוכה או סטיגמה, חשוב לדעת כי קיימות אפשרויות טיפול יעילות בבעיה, שכוללות שילוב של פסיכותרפיה ותרופות.
במאמר שלפניכם נרד לשורש ההפרעה הנפשית שמכונה אוסידי, נסביר מהם המאפיינים שלה והגורמים המשוערים להווצרותה ונסקור את דרכי הטיפול המקובלות.
מה זה OCD או הפרעה טורדנית כפייתית?
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב בריאותי נפשי כרוני המאופיין באובססיות המובילות להתנהגויות כפייתיות.
למשל, לעתים קרובות אנשים הסובלים מאוסידי בודקים את עצמם באופן חזרתי כדי לוודא שהם נעלו את דלת הכניסה לביתם או נוטלים באופן חזרתי את ידיהם, ושאר טקסים או הרגלים שאמורים לגרום להם להרגיש בטוחים
יותר.
אולם חשוב להבין ש – OCD הוא מעבר לצורך לבדוק פעמיים אם כיבית את הגז בבית או נעלת את הדלת.
אנשים המאובחנים עם OCD מרגישים שנכפה עליהם לבצע טקסים מסוימים שוב ושוב, גם אם הם לא רוצים בכך – וגם אם זה מסבך את חייהם שלא לצורך.
OCD נקשר למגוון רחב של ליקויים בתפקוד ומשפיע באופן משמעותי על חיי החברה והעבודה של האדם הסובל מן ההפרעה.
הפרעה טורדנית כפייתית -איך מבחינים בינה לבין "סתם" הרגלים רעים
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא כאמור מחלה נפשית הגורמת למחשבות או תחושות לא רצויות חוזרות (אובססיות) או לדחף לעשות מעשה שוב ושוב (כפיות).
OCD לא נוגע להרגלים כמו כסיסת ציפורניים או נטיה לחשיבה שלילית.
מחשבה אובססיבית משוללת על פי רוב בסיס רציונלי, והיא עשויה להיות שרירותית כמו האמונה שמספרים או צבעים מסוימים הם "טובים" או "רעים".
הרגל כפייתי יכול להיות לשטוף ידיים שבע פעמים לאחר נגיעה במשהו שעלול להיות מלוכלך.
למרות שאולי לא תרצה לחשוב או לעשות את הדברים האלה, אתה מרגיש חסר אונים ושאסור לך להפסיק.
לסיכום, אף שלכל אחד יש הרגלים או מחשבות שחוזרים על עצמם לפעמים, לאנשים עם OCD יש מחשבות או פעולות שגוזלות לפחות שעה ביום מזמנם, אינן נתונות לשליטתם, אינן מהנות,
משבשות את תפקודם בעבודה, את חיי החברה או המשפחה שלהם, והיבטים נוספים בחייהם.
אובססיות הן יותר מהדאגות היומיומיות שחווים רוב האנשים הבריאים כאשר הם חושבים על בעיות בחיים האמיתיים.
במקום זאת, אנשים הסובלים מ – OCD חווים מחשבות ודאגות מוגזמות שמניעות אותם לעסוק בפעולות או מחשבות מסוימות בניסיון להקל או לדכא את הפחד והחרדה.
גם לא כל ה"טקסים" או צורות ההתנהגות החוזרות על עצמן הם בהכרח כפיות.
התנהגויות חוזרות ונשנות שאנשים מאמצים לעצמם בחיי היומיום, עשויות להחשב נורמליות, כמו שגרה של פעולות שמבצעים לפני השינה, פרקטיקות דתיות ולמידת מיומנות חדשה.
ההתנהגות תלויה גם בהקשר.
לדוגמא, אדם שעובד בחנות ספרים המסדר ספרים על מדפים במשך 8 שעות ביום, כנראה לא פועל מתוך כפייה.
סוגים שונים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCDׂ)
להלן כמה סוגים של OCD המופיעים בדרכים שונות:
בדיקות חזרתיות:
זהו צורך לבדוק שוב ושוב משהו ולחפש בו פרצות, נזקים, סכנות, או פוטנציאל לאסון.
הבדיקה יכולה לכלול סקירה חוזרת של מנגנונים כמו ברזים, אזעקות, מתגים, דלתות רכב, דלתות בבית או מכשירים אחרים.
בדיקה יכולה גם לבוא לידי ביטוי בתור נסיונות חוזרים ונשנים של האדם לוודא את האותנטיות של זכרונותיו.
למשל, אדם עם OCD עשוי לבדוק שוב ושוב מכתבים והודעות דואר אלקטרוני מחשש לטעות.
אלמנט הבדיקה האופייני ל – OCD יכול להופיע גם בתור בדיקה של אנשים.
יש אנשים עם OCD שמנסים לאבחן באופן כרוני מחלות שהם חוששים שהם והאנשים הקרובים אליהם עשויים לסבול מהן.
בדיקה זו יכולה להתרחש מאות פעמים ולעתים קרובות במשך שעות, ללא קשר להתחייבויות שיש לאדם.
ניקיון וזיהום:
זה מתרחש כאשר אדם עם OCD מרגיש צורך תמידי ואובססיבי לבצע פעולות חזרתיות של שטיפה וחיטוי, מתוך חשש כי חפצים שהוא נוגע בהם מזוהמים.
החשש הוא שהאדם או החפץ עלולים להיות מזוהמים או חולים אלא אם כן מתרחש ניקוי חוזר שלהם.
זה יכול להוביל לצחצוח שיניים מוגזם, לשטיפת ידיים כפייתית, לניקוי יתר של חדרים מסוימים בבית, כמו חדר האמבטיה או המטבח, והימנעות ממקומות המוניים מחשש להידבק בחיידקים.
אגרנות כפייתית:
זו חוסר היכולת לזרוק חפצים משומשים או חסרי תועלת ונטיה לאגור אותם באופן כרוני אשר פוגע באיכות חייו של האדם.
מחשבות פולשניות:
לרוב מדובר במחשבות מחרידות, טורדניות ואובססיביות, סביב נושאים כמו אלימות, או מין הכרוכות לעתים קרובות בפגיעה באדם אהוב.
מחשבות מסוג זה אינן מיוצרות מתוך בחירה ויכולות לגרום לאדם הסובל מהן למצוקה קשה.
המצוק הזו מובילה לרוב למגוון טקסים שמטרתם לנטרל את המחשבות הללו או למנוע את הוצאתן אל הפועל.
מחשבות אלה יכולות לכלול אובססיות ביחס למערכות יחסים, הרג אחרים או התאבדות, פחד להיות פדופיל או אובססיה לאמונות טפלות.
סימטריה וסדרות:
אדם הסובל מ – OCD עלול גם לסבול מאובססיביות לסדר וצורך כפייתי שדברים יהיו מסודרים באופן ספציפי ומושלם.
הטקסים בתת קבוצה זו כוללים ארגון חוזר ונשנה של חפצים, ניהול כפייתי של רשימות וכן הלאה.
למשל, אנשים כאלו עשויים ליישר את הספרים שעל המדף שלהם שוב ושוב עד שכולם ירגישו להם ישרים ומסודרים בצורה מושלמת.
אמנם אלה אינם הסוגים היחידים של OCD, אך אובססיות וכפיות בדרך כלל ישויכו לקטגוריות אלה.
מה הם התסמינים השכיחים של או סי די?
OCD מופרד ממצבים אחרים בתחום בריאות הנפש על ידי נוכחות של אובססיות, כפיות או שניהם.
האובססיות או הכפיות גורמות למצוקה ניכרת, הן גוזלות זמן ומפריעות לתפקוד התקין של האדם.
אינדיקציות ל – OCD יכולות להופיע אצל ילדים ובני נוער, כאשר המחלה בדרך כלל מתחילה בהדרגה ומחמירה עם הגיל.
תסמינים של OCD יכולים להיות קלים או חמורים.
יש אנשים שחווים מחשבות אובססיביות בלבד, מבלי לעסוק בהתנהגות כפייתית, ויש אנשים שחווים OCD ומצליחים להסתיר את הסימפטומים שלהם מחשש למבוכה או לסטיגמה.
עם זאת, חברים ובני משפחה עשויים להבחין בכמה מהסימנים הפיזיים יותר.
אדם עם OCD בדרך כלל:
- יחווה מחשבות, דמיונות או דחפים חוזרים ונשנים שהוא לא מרגיש שהוא מסוגל לשלוט בהם
- מודע למחשבות ורגשות פולשניים אלה ואינו רוצה לפעול על פיהם
- יחוש מוטרד לנוכח המחשבות הללו, ירצה לסלקן ובמקרה של בני נוער רבים ומבוגרים, יש מודעות לכך שהן לא הגיוניות
- יחווה רגשות לא נוחים, כמו פחד, גועל, ספק, או תחושה שיש לעשות דברים באופן מדויק וספציפי
- יבזבז זמן לא מוצדק על אובססיות אלה, שמפריעות לפעילות אישית, חברתית ומקצועית
אילו אובססיות מופיעות בשכיחות גבוהה בקרב הסובלים מ – OCD?
אובססיות נפוצות ב – OCD כוללות:
- חרדה מפני זיהום, כולל מפני נוזלי גוף, חיידקים ולכלוך
- איבוד שליטה, כולל פחד לפעול לפי דחף לפגוע בעצמך או באחרים
- פרפקציוניזם, כולל צורך לזכור דברים במדויק ופחד לאבד דברים
- חשש כרוני מפגיעה, כולל פחד להיות אחראי למשהו נורא שקורה
- מחשבות מיניות לא רצויות, כולל אובססיות לגבי הומוסקסואליות או גילוי עריות
- אובססיות דתיות, כולל חששות מפגיעה באלוהים
אילו קומפלסיות נפוצות בקרב אנשים הסובלים מאוסידי?
כפיות OCD נפוצות כוללות:
- שטיפה וניקוי, כולל שטיפת ידיים מתמדת
- בדיקה, כולל בדיקת חלקי גוף או בדיקה ששום דבר נורא לא קרה
- חזרה, כולל קריאה חוזרת וחזרה על פעילויות שגרתיות כמו לקום מכיסא.
- כפיות נפשיות, כולל תפילה למניעת פגיעה ובחינה נפשית של אירועים
מהן הסיבות להתפתחות של הפרעה טורדנית כפייתית?
למרות שפע של מחקרים, הסיבות המדויקות ל – OCD טרם זוהו.
OCD נחשב כהפרעה עם בסיס נוירוביולוגי, כאשר מחקרי הדמיה עצבית מראים כי המוח מתפקד באופן שונה אצל אנשים הסובלים מההפרעה.
נראה כי אי תקינות, או חוסר איזון במוליכים העצביים, מעורב ב – OCD.
OCD בילדים
OCD המתחיל בילדות שכיח יותר בקרב בנים מאשר בנות, כאשר הזמן הממוצע להופעת OCD אצל בנות הוא בגיל מאוחר יותר מאשר אצל הבנים.
המצב עשוי להיגרם על ידי שילוב של גורמים גנטיים, נוירולוגיים, התנהגותיים, קוגניטיביים וסביבתיים, כדלהלן:
סיבות גנטיות
OCD עובר במשפחה ונחשב להפרעה גנטית.
המחלה עשויה להשתרע על פני דורות ולאנשים עם קרובי משפחה שמתמודדים עם OCD יש סיכוי גבוה באופן משמעותי לפתח OCD בעצמם.
עם זאת, אף גן ספציפי לא מופה עדיין בתור הגורם הרשמי והבלעדי ל – OCD.
תגובה חיסונית
מקרים מסוימים של OCD בילדים עשויים להיות קשורים לזיהומים סטרפטוקוקליים מקבוצה A, הגורמים לדלקת ולחוסר תפקוד בגרעינים הבזאליים במוח.
מקרים אלה מסווגים בתור הפרעות נוירו פסיכיאטריות אוטואימוניות, הקשורות בזיהומים בקרב ילדים.
בשנים האחרונות, עם זאת, פתוגנים אחרים, כגון חיידקים האחראים למחלת ליים ווירוס השפעת, גם קושרו עם מקרים של התפתחות פתאומית של OCD אצל ילדים.
סיבות התנהגותיות
התיאוריה ההתנהגותית מציעה שאנשים עם OCD מקשרים בין אובייקטים או מצבים מסוימים לפחד.
הם לומדים להימנע מדברים אלה או לומדים לבצע "טקסים" כדי להפחית את הפחד.
פחד והימנעות או מחזור פולחני מסוג זה, עשויים להתחיל בתקופה של לחץ אינטנסיבי, למשל בעת התחלת עבודה חדשה או ממש לאחר סיום של קשר משמעותי.
ברגע שהקשר בין אובייקט לתחושת הפחד מתבסס, אנשים עם OCD מתחילים להימנע מאותו אובייקט ומהפחד שהוא מייצר, במקום להתעמת עם הפחד או לסבול אותו.
סיבות קוגניטיביות
התיאוריה ההתנהגותית המתוארת לעיל מתמקדת באופן שבו אנשים עם OCD יוצרים קשר בין חפץ לפחד.
התיאוריה הקוגניטיבית, עם זאת, מתמקדת באופן שבו אנשים עם OCD מפרשים את מחשבותיהם באופן שגוי.
לרוב האנשים יש מחשבות לא רצויות או פולשניות בזמנים מסוימים, אך עבור אנשים הסובלים מ- OCD, חשיבותן של מחשבות אלה מוגזמת.
לדוגמא, אדם המטפל בתינוק שנמצא בלחץ עז, עלול לחשוב על מחשבה פולשנית לפגוע בתינוק במכוון או בטעות.
רוב האנשים יכולים להתנער ולהתעלם מהמחשבה, אך אדם הסובל מ – OCD עלול להפריז בחשיבות שהוא מייחס למחשבה ולהגיב כאילו הוא מהווה איום.
כל עוד האדם הסובל מ – OCD יפרש את המחשבות הפולשניות הללו כקטלניות ואמיתיות, הוא ימשיך בהתנהגות נמנעת ובביצוע התנהגויות טקסיות.
סיבות נוירולוגיות
סריקות מוח הראו פעילות מוחית לא תקינה בקרב אנשים עם OCD.
טכניקות מתקדמות להדמיית מוח אפשרו לחוקרים לחקור את הפעילות של אזורים ספציפיים במוח, מה שהוביל לגילוי שאצל אנשים עם OCD, חלקים מסוימים במוח שונים בהשוואה לאלו שאינם סובלים מן ההפרעה.
למרות ממצא זה, לא ידוע בדיוק כיצד ההבדלים הללו קשורים להתפתחות OCD.
עם זאת, חוסר איזון בכימיקלים במוח כמו סרוטונין, עשוי לשחק תפקיד בהקשר של הפרעה טורדנית כפייתית.
גורמים סביבתיים
גורמי לחץ ועקה סביבתיים עשויים להוות טריגר ל – OCD בקרב אנשים עם נטייה לפתח את ההפרעה.
פגיעה מוחית טראומטית (TBI) בקרב מתבגרים וילדים נקשרה גם לסיכון מוגבר להתפרצות כפייתיות.
מחקר אחד מצא כי 30 אחוז מהילדים בגילאי 6 עד 18 שחוו פגיעה מוחית טראומטית פיתחו תסמינים של OCD תוך 12 חודשים מהפציעה.
כמכלול, מחקרים מצביעים על כך שאנשים עם OCD מדווחים לעתים קרובות על אירועי חיים מלחיצים וטראומטיים לפני תחילת המחלה.
כיצד ניתן לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית?
על פי האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (APA), הקריטריונים האבחוניים ל – OCD כוללים:
- נוכחות של אובססיות, כפיות או שניהם
- האובססיות והכפיות גוזלות זמן או גורמות למצוקה או לקות משמעותית קלינית בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים.
- הסימפטומים האובססיביים כפייתיים אינם נובעים מההשפעות הפיזיולוגיות של חומרים מסוימים, למשל שימוש בסמים, אלכוהול או תרופות.
- ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת.
אם מתקיימים הקריטריונים לעיל, יתכן וניתן לאבחן OCD.
עם זאת, חשוב לדעת כי למספר הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות, כמו דיכאון וחרדה, יש תכונות דומות ל – OCD והן יכולות להופיע בנוסף להפרעה הטורדנית כפייתית.
כיצד ניתן לטפל באו סי די?
OCD בדרך כלל מתפתח למצב כרוני אם הוא לא מטופל, עם אפיזודות שבהן נראה כי הסימפטומים משתפרים.
ללא טיפול, שיעורי ההחלמה מאו סי די הם נמוכים, בסביבות 20 אחוזים.
עם זאת, בערך 40 אחוז מהאנשים המפתחים OCD בילדותם או בגיל ההתבגרות חווים הפוגה כבר בבגרות המוקדמת.
הטיפול ב – OCD יהיה תלוי בעד כמה המצב משפיע על יכולתו של האדם לתפקד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עשוי לעזור לאחוז גבוה של אנשים הסובלים מן ההפרעה.
הטיפולים השכיחים ב – OCD לרוב כוללים: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), תרופות ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), או שילוב בין הטיפול הפסיכותרפויטי (ה CBT) לבין הטיפול התרופתי.
כיצד טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע להתמודדות עם OCD?
CBT היא שיטה יעילה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית.
זהו סוג של פסיכותרפיה (טיפול בשיחה) שמטרתה לעזור לאדם לשנות את צורת החשיבה, ההרגשה וההתנהגות שלו.
מחקרים הראו כי 75 אחוז מהאנשים הסובלים מ – OCD נתרמים משמעותית מטיפול התנהגותי קוגניטיבי.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחלק לשתי טכניקות טיפול עיקריות:
טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP):
חשיפה פירושה לחשוף את המטופל למצבים ולחפצים שמעוררים אצלו תגובות של פחד וחרדה.
תודות לחשיפה המבוקרת במסגרת הטיפול, עם הזמן החרדה הנוצרת בגלל האובייקטים הללו פוחתת ובסופו של דבר הטריגרים גורמים לחרדה מועטה בלבד או מנוטרלים לחלוטין.
מניעת תגובה מתייחסת להתנהגויות הטקסיות שאנשים עם OCD עוסקים בהן כדי להפחית חרדה.
טיפול זה מסייע לאנשים ללמוד להתנגד לכפייה לבצע טקסים אלה.
טיפול קוגניטיבי:
אנשים שמשתתפים בסוג זה של טיפולים פועלים למיגור ההתנהגות הכפייתית.
זה נעשה על ידי זיהוי והערכה מחודשת של אמונותיהם לגבי ההשלכות של ביצוע ההתנהגות הכפייתית או הימנעות ממנה.
ברגע שלומדים לזהות את המחשבות הפולשניות האלה והמשמעויות שהמטופל מיחס להן, המטפל יעודד את המטופל לבחון את הראיות התומכות באובססיה מול אלו שאינן תומכות (המציאות), לזהות עיוותים קוגניטיביים
המחזקים את האובססיה, לפתח תגובה פחות מאיימת ואלטרנטיבית למחשבה, לדימוי או לרעיון הפולשני שמייצר את הלחץ והחרדה.
אילו תרופות מסייעות לטיפול ב OCD?
קיימות מספר תרופות לטיפול ב – OCD, כאשר התפתחות תרופות מסוג SSRI מרחיבה את מגוון אפשרויות הטיפול.
בין התרופות ממשפחת ה – SSRI שרופאים רבים נוהגים לרשום לטיפול ב OCD ישנן סרוקסט, רסיטל, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל ועוד.
בדרך כלל משתמשים בתרופות ממשפחת ה – SSRI במינונים גבוהים יותר ל – OCD מאשר לדיכאון. התוצאות עשויות להופיע בטווח זמן של עד 3 חודשים מתחילת הטיפול התרופתי.
מדוע כה חשוב לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית
אף שבמקרים מסוימים או סי די קל יכול להשתפר מעצמו, כשמדובר במקרים של OCD בינוני עד קשה, ללא קבלת טיפול המצב לא משתפר ולעתים קרובות מחמיר.
טיפול מוצלח יכול לשפר משמעותית את איכות החיים של אנשים הסובלים מאו סי די ואף לרפא OCD.
עם זאת, הבעיה יכולה להתפתח חזרה במידה והטיפול מופסק.
הפרעות כמו כסיסת ציפורניים או חשיבה שלילית לא בהכרח נוגעות להפרעה. הרגלים של ההפרעה יגרמו לך להרגיש לעתים חוסר אונים. פירוט מלא על ההבדלים, באתר שלנו.
בדיקות חזרתיות, הכוללות את הצורך לחפש סכנות או פוטנציאל לאסון, היא אחת מתוך מספר סוגים שיש לתופעה. מידע נוסף אודות סוגי ההפרעה, במאמר הבא.
חוויה של רגשות לא נוחים כמו פחד וגועל, ביחד עם תחושה שיש לבצע דברים באופן מדויק וספציפי, הם חלק מרשימה ארוכה של תסמיני ההפרעה. לרשימה המלאה, המשיכו לקרוא.
הסיבה הגנטית (OCD שעובר במשפחה) היא אחת הסיבות לתופעה. שאר הסיבות, מפורטות אצלנו באתר.
