יתכן שלעולם לא תדעו זאת דרך התבוננות באנשים, או אפילו על ידי שיחה איתם. הם נראים בסדר.
אבל האמת היא שכל אדם יכול לסבול מהפרעת חרדה.
החל מהאנשים שאתם פוגשים ביומיום שלכם ועד סלבריטיז ואנשי עסקים מצליחים.
הסיבה לכך היא שבעיות בתחום בריאות הנפש – כמו דיכאון, חרדה, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה או הפרעות אכילה – הן שכיחות ביותר אבל סמויות לעין.
למרות זאת, קיימת הנחה רווחת שאנשים שסובלים מהפרעות נפשיות כמו חרדה, הם חלשים ופגיעים יותר.
האם זו האמת? במאמר שלפניכם נסקור את המיתוסים הרווחים לגבי הפרעות חרדה והאנשים הלוקים בהן, נסביר מדוע הם כה מופרכים.
הפרעת חרדה – האם היא סימן לחולשה?
יותר ויותר אנשים בימינו סובלים מחרדות.
אף שמדובר בתוצר טבעי של החיים התובעניים בעולם המודרני, שכוללים התחייבויות רבות מספור ומצבים רבים המקדמים סטרס, חרדות והפרעות חרדה עדיין נתפסות, שלא בצדק, בתור סימן לחולשה של האדם הסובל מהן.
לכן אנשים שאובחנו כבעלי הפרעת חרדה חשים פעמים רבות בושה ומבוכה לנוכח מצבם, חוששים לדבר על זה עם אחרים, ומנסים להסתיר את הקשיים עמם הם מתמודדים ביומיום שלהם, כמיטב יכולתם.
לרוע המזל, הדבר יכול להחמיר את מצבם הנפשי של אנשים אלו ולמנוע מהם לקבל את העזרה שהם כה זקוקים לה. אבל למה בעצם?
הנה האמת שמאחורי 6 מיתוסים על הפרעות חרדה
ישנם מיתוסים רבים הנוגעים להפרעות נפשיות בכלל והפרעות חרדה בפרט שהתרבות שלנו מקדמת, ולא בצדק.
הדרך להפרכת הסטיגמות הללו עוברת בהכרת העובדות:
מיתוס מספר 1: "אם אני סובל מהפרעת חרדה סימן שאני חלש"
זו אחת הסטיגמות הידועות ביותר, וגם אחת הבלתי נכונות.
התמודדות עם הפרעה נפשית לא הופכת אותך לחלש, עצלן או אדם רע. נהפוך הוא.
בדיוק כמו כל מחלה, הפרעות נפשיות הן מצבים רפואיים – זה יכול לנבוע ממשהו בגופכם שאינו פועל כמו שצריך, ולכן כמו עם בעיות רפואיות אחרות, לבחור להודות בקושי שלכם ולקבל עזרה כדי להתגבר על מצבכם – זה בהחלט סימן לחוזק.
מיתוס מספר 2: "אני אשם בחרדות שלי"
ישנן כמה סיבות לכך שאתה עלול לפתח הפרעה נפשית ואף אחת מהן לא יכולה להיות באשמתך, כגון:
- גנטיקה: הפרעות רבות בתחום בריאות הנפש, כגון התמכרות או סכיזופרניה, נוטות להופיע במשפחות. אם יש לך קרוב משפחה שיש לו הפרעה נפשית, אתה עלול להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעה כזו בעצמך.
- חשיפה לחומרים מזיקים לפני הלידה: חשיפה לחומרים מסוימים – כמו אלכוהול או סמים – בזמן שעובר מתפתח ברחם עלולה לגרום לבעיות נפשיות בהמשך החיים.
- כימיה מוחית: מוליכים עצביים – כימיקלים המופיעים באופן טבעי במוחכם ומעורבים בוויסות מצב הרוח – עלולים להפוך לא מאוזנים. זה לא בהכרח גורם להפרעות נפשיות, אבל זה יכול להגדיל את הסיכון שלך ללקות במצבים מסוימים, כמו דיכאון.
- פגיעה מוחית טראומטית: פגיעה מוחית טראומטית מתרחשת כאשר חבלה, טלטלה או מכה בראש גורמת נזק מוחי – והיא עלולה לגרום לבעיות נפשיות.
- טראומה רגשית: טראומה רגשית משמעותית, כמו איבוד אדם אהוב, התעללות, עדות למוות או לחימה בקרב, יכולה להעלות את הסיכון שלך להפרעות כמו דיכאון, חרדה או הפרעה פוסט טראומטית (PTSD).
מיתוס מספר 3: "אני לא יכול למנוע את הפרעת החרדה שלי, אז למה לטרוח?"
ישנם גורמי סיכון נפשיים שהם דווקא כן בשליטתך.
לדוגמא, הצטברות של לחץ יכולה להגביר את הסיכון שלך לפתח הפרעת חרדה.
אם אתה כל הזמן עובד שעות נוספות, ובאופן כללי פשוט מעמיס על עצמך יותר מדי, אז אולי הגיע הזמן להסיר מעצמך כמה מטלות – או לפחות לא להוסיף שום דבר אחר.
זה בהחלט עשוי למנוע את הצטברות הלחץ שמובילה להתפרצות של הפרעות חרדה.
מיתוס מספר 4: "מצבי הנפשי שולט בי – ואין שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לזה"
כאשר מצב בריאותך הנפשית מתערער, אתה עלול להרגיש שההפרעות שלך מנהלות אותך לחלוטין.
אבל זה לא צריך להיות ככה. ישנם טיפולים רבים המסייעים בניהול התסמינים של הפרעות נפשיות, וכדי למנוע את הפגיעה בחיי היומיום שלך.
אתה יכול להשתמש רק בטיפול אחד או בשילוב של כמה סוגים.
אחד הטיפולים הנפוצים ביותר הוא פסיכותרפיה, ובמסגרתו איש מקצוע מתחום בריאות הנפש – כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי – עוזר לך לחקור את מחשבותיך, רגשותיך והתנהגויותיך כדי לשפר את רווחתך.
המטפל עשוי לנסות סוג מסוים של פסיכותרפיה, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בשינוי מחשבות והתנהגויות שליליות.
בנוסף, הרופא שלך עשוי להמליץ על טיפולים אחרים, כגון:
- תרופות, כמו תרופות נוגדות חרדה, כדורים נגד דיכאון או מייצבי מצב רוח
- פעילות גופנית
- דיאטה בריאה
- פעילויות מיינדפולנס, כמו יוגה או מדיטציה
מיתוס מספר 5: "תרופות הן הדרך הקלה לצאת מזה"
לא תמיד ניתן לשלוט בהפרעות חרדה על ידי תרופות מרשם. אך כאשר זה אפשרי, תרופות עשויות להציל חיים.
לדוגמא, התבוננו בתרופות המשמשות לטיפול בדיכאון.
אם תבצעו חיפוש מקוון מהיר סביר להניח שתמצאו אינספור סיפורים של אנשים אשר נותנים קרדיט לתרופות בהצלת חייהם.
רוב האנשים לא היו מהססים אפילו להשתמש באינסולין כדי לשלוט בסוכרת או בנוגדי פרכוסים כדי להפסיק את ההתקפים האפילפטיים שלהם.
לכן אין אף סיבה לחשוב על תרופות פסיכיאטריות בצורה שלילית.
מיתוס מספר 6: "אנשים ישפטו אותי אם יגלו שאני מתמודד עם הפרעת חרדה"
אוקיי, לפני הכל, אתה לא חייב לספר לאף אחד. הבריאות שלך – גופנית ונפשית כאחד – היא עניין פרטי שלך, ואינך מחוייב לחשוף שום דבר אישי הקשור בתיק הרפואי שלך.
עם זאת, לספר לאחרים ובמיוחד לאנשים הקרובים לך ביותר – עשוי דווקא לעזור להם להבין מה עובר עליך ולבנות את מערכת התמיכה שלך.
זה אפילו יכול לגרום לך להרגיש כאילו ירדה לך אבן מהלב.
תופתע לגלות כי דווקא האומץ שלך לשתף אחרים בקשיים הנפשיים עמם אתה מתמודד, יכול לשמש לאנשים סביבך כהשראה.
קיים סיכוי לא מבוטל שאם מישהו בסביבתך יגלה שיש לך הפרעת חרדה, הוא עלול להיפתח בפניך ולחלוק עמך את העובדה שגם הוא או היא מתמודדים עם קשיים נפשיים כאלו או אחרים.
גילוי הלב מאפשר לאנשים להישען זה על זה לתמיכה, ולהרגיש פחות לבד במאבק שלהם להשגת איזון נפשי.
בקיצור, ההחלטה אם לשתף את המידע לגבי החרדות שלך – תלויה אך ורק בך. אל תלחץ על עצמך לכאן או לכאן.
חשוב לזכור שתמיד תוכל לשנות את דעתך ולהחליט לשתף אנשים בזמן שירגיש לך נוח יותר.
מדוע זו לא בושה לפנות לקבלת עזרה מקצועית להפרעות חרדה
לפנות לקבלת עזרה במצבים נפשיים כמו הפרעות חרדה, זו המתנה הכי משמעותית שבכוחו של אדם להעניק לעצמו.
זה יכול לעזור לך לשלוט בתסמינים ולהוביל אותך ואת יקיריך לחוש שהחיים שבו למסלולם.
כשאתה סובל ממחלת לב, סוכרת או שפעת עיקשת, אתה כנראה לא חושב פעמיים על ללכת לרופא.
מדוע זה צריך להיות שונה כאשר מדובר בהפרעה מתחום בריאות הנפש?
לא. חרדה והפרעות חרדה נתפסות כחולשה שלא בצדק. פירוט על – למה חרדה היא לא חולשה, בהמשך המאמר.
אחת הסיבות שבגללן אפשר לפתח חרדה, היא סיבה גנטית. על עוד סיבות (שלא תלויות באדם החווה את חרדה), אצלנו באתר.
אחד הטיפולים בחרדה הוא פסיכותרפיה – טיפול באמצעות חקירה של רגשות, מחשבות והתנהגות. למידע נוסף על עוד טיפולים, המשיכו לקרוא.
לא תמיד. יש פעמים בהן הטיפול בעזרת תרופות לא עוזר. כל מקרה לגופו. על השפעת התרופות וטיפולים נוספים, במאמר הבא.
