דמיינו שאתם מתעוררים משינה ולא מסוגלים להזיז אף שריר.
אפילו לא לפקוח את העיניים או להשמיע קול.
מסתבר שמצב כזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו וזה נקרא שיתוק שינה.
שיתוק שינה הוא אובדן זמני של היכולות המוטוריות שלך בזמן שאתה ישן.
בדרך כלל זה מתרחש זמן קצר לאחר שנרדמים, או בזמן שמתעוררים.
הלוקים בשיתוק שינה בדרך כלל חווים מצב זה לראשונה בשנות העשרה לחייהם, והאפיזודות של שיתוק השינה יכולות להמשיך ולהופיע גם בגילאים מבוגרים יותר.
שיתוק שינה הוא למעשה מצב שכיח למדי שאנשים רבים חווים בשנתם.
אך מה בעצם גורם לתופעה המסתורית והמלחיצה הזו שנקראת "שיתוק שינה"? האם זה מסוכן? ומה ניתן לעשות כדי למנוע את זה, אם בכלל? כל התשובות במאמר שלפניכם.
מה זה שיתוק שינה?
שיתוק שינה הוא מצב שאנשים מסוימים חווים בסמוך להירדמות או כשהם מתעוררים.
האדם שחווה שיתוק שינה, למעשה חוזר להכרה חלקית או מלאה, אך מרגיש משותק ואינו מסוגל לדבר או לזוז.
זה מרגיש כאילו אתה נעול בתוך הגוף שלך, ויכול להימשך כמה שניות או כמה דקות (שעשויות להרגיש לך מאוד ארוכות כשאתה נתון במצב כזה).
שיתוק שינה גורם לתחושה די מלחיצה ואנשים שחוו שיתוק שינה, מדווחים לעתים קרובות על הזיות מאוד מוחשיות ומטרידות שמלוות את אפיזודת השיתוק, ולעתים מובילות לתחושות של פחד עז ורמות חרדה גבוהות.
סוגים שונים של שיתוק שינה
כאשר שיתוק שינה מתרחש בזמן שאתה מתעורר, הוא נקרא שיתוק שינה היפנופומפי.
כשזה קורה בסמוך להירדמות – זה נקרא שיתוק שינה היפנוגוגי.
במידה ואתה חווה אפיזודות של שיתוק שינה ללא תלות במצבים אחרים, זה נקרא שיתוק שינה מבודד (isolated sleep paralysis או בראשי תיבות: ISP).
אם התקפי ה – ISP מתרחשים בתדירות גבוהה וגורמים לך מצוקה ניכרת, זה נקרא שיתוק שינה מבודד חוזר (RISP) ויש צורך לפנות ליעוץ רפואי כדי לבחון את הסיבות להישנות התופעה.
מהם הסימפטומים של שיתוק שינה?
שיתוק שינה אינו מצב חירום רפואי. אולם היכרות עם הסימפטומים יכולה לספק לך שקט נפשי.
המאפיין השכיח ביותר של אפיזודה של שיתוק שינה הוא חוסר היכולת לנוע או לדבר.
אפיזודה כזו עשויה להימשך החל ממספר שניות ועד שתי דקות לערך.
במהלך אפיזודה של שיתוק שינה יתכן ותחוו:
- כבדות – תחושה כאילו משהו דוחף אתכם למטה ולא מאפשר לכם להתרומם
- תחושה כאילו מישהו או משהו נמצא בחדר
- הרגשה של פחד
- הזיות בסמוך להירדמות או ליקיצה
במהלך אפיזודה של שיתוק שינה יתכן שתהיו מודעים למתרחש אך ללא יכולת לזוז או לדבר.
אפיזודות השיתוק בדרך כלל מסתיימות מעצמן, או כאשר אדם אחר נוגע בך או מזיז אותך.
יתכן שתוכלו להיזכר בפרטי החוויה שחוויתם לאחר שהשיתוק הזמני נעלם.
במקרים נדירים, יש אנשים שחווים הזיות לצד השיתוק שעלולים לגרום לפחד או חרדה, אולם הזיות אלה אינן מזיקות.
מי נמצא בסיכון גבוה ללקות בשיתוק שינה?
ילדים ומבוגרים בכל הגילאים יכולים לחוות שיתוק שינה. עם זאת, קבוצות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות.
קבוצות בסיכון גבוה כוללות אנשים במצבים הבאים:
- נדודי שינה
- נרקולפסיה
- הפרעת חרדה
- דיכאון קליני
- הפרעה דו קוטבית
- הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
על הקשר בין הפרעות שינה לשיתוק שינה
הפרעות בשעון הביולוגי קשורות גם הן לשיתוק שינה.
דוגמאות להפרעה בלוח הזמנים של השינה שלך כוללות עבודה במשמרות לילה או הימצאות בג'ט לג.
שינה על הגב עשויה גם היא להגדיל את הסיכוי שלך לחוות אפיזודה של שיתוק שינה.
מחסור מצטבר בשינה עשוי גם כן להגביר את הסיכון לשיתוק שינה.
מהם הגורמים לשיתוק שינה?
במרוצת השנים, שיתוק שינה זכה לתשומת לב רבה יותר מהקהילה הלא מדעית מאשר מהעולם המדעי.
מסיבה זו הידע שזמין כיום בנושא שיתוק שינה בהקשר של גורמי סיכון, טריגרים ונזקים פוטנציאליים לטווח הארוך, הינו מוגבל יחסית.
עם זאת, שיתוק שינה הוא תופעה שעדויות רבות נצברו בהקשר משחר ימי המין האנושי.
לכן יש כמות גדולה יותר של מידע תרבותי ואמונות תפלות בהקשר של התופעה, מאשר מחקר קליני, למשל:
בקמבודיה ובסין רבים מאמינים כי שיתוק שינה הוא התקף רוחני ועל כן צריך לטפל בו בכלים רוחניים.
באיטליה, תרופה עממית פופולרית לשיתוק שינה, היא לישון עם הפנים כלפי מטה עם ערימת חול על המיטה ומטאטא ליד הדלת. כן כן.
מנקודת מבט רפואית, סקירה משנת 2018 בכתב העת Sleep Medicine Reviews זיהתה מספר משתנים העשויים להיות קשורים לשיתוק שינה, כולל:
- השפעות גנטיות
- מחלה גופנית
- בעיות שינה והפרעות שינה
- לחץ וטראומה, במיוחד הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והפרעת פאניקה
- שימוש בחומרים כמו סמים ואלכוהול
- תסמינים של מחלה פסיכיאטרית, בעיקר תסמיני חרדה
בחלק מהמקרים נראה כי שיתוק שינה עובר במשפחות.
עם זאת, זה נדיר.
אין הוכחות מדעיות ברורות לכך שהבעיה היא תורשתית.
שיתוק שינה – למה זה קורה לי? ההסבר הפיזיולוגי
שיתוק שינה היפנופומפי (אפיזודה שחלה עם היקיצה) עשוי להיות קשור למעבר משנת החלום שלנו שידועה במינוח המדעי שלה גם בתור שלב הרע"מ (ריצוד עיניים מהיר) או באנגלית: REM – אל שלב הערות.
כאשר אנו נכנסים לשלב החלומות של השינה שלנו, מערכת העצבים המרכזית בגופנו מרפה את השרירים שלנו על מנת להגן עלינו מן האפשרות שנקום ונתחיל להסתובב בזמן שאנו חולמים.
אך אם אתה שב להכרה בבת אחת, לפני שמחזור ה – REM מסתיים, יתכן שתיעשה מודע לחוסר היכולת שלך לדבר או לזוז.
על הקשר בין שיתוק שינה, הזיות וסיוטים
לעתים קרובות, שיתוק שינה מלווה בהזיות מלחיצות.
פעמים רבות ההזיות הללו הן למעשה סיוטים שמופיעים מסיבה לא ברורה ומקושרים למקום הפיזי בו האדם ישן.
יש אנשים שמדווחים כי שמעו צעדים מתקרבים, או חשו בנוכחות של ישות מפחידה בחדר או רעשים מלחיצים.
מפאת האופי המסויט של ההזיות הנלוות למצבים של שיתוק שינה בחלק מן המקרים, אנשים רבים מייחסים לחווית השיתוק פחד, שמתעצם גם לנוכח היעדר היכולת לזוז או לקרוא לעזרה.
אנשים רבים מספרים כי שיתוק השינה שלהם מלווה גם בתחושות פיזיות בלתי נעימות, כמו תחושה של לחץ על החזה, כאילו שיש מישהו שמונע מהם פיזית להתרומם.
אנשים אחרים תיארו בהקשר זה תחושה של רעידות או נפילה.
אמונות תפלות רבות שמקורן בפולקלור עממי נקשרו לסיוטים ולהזיות הללו המופיעים לעתים במסגרת אפיזודות של שיתוק שינה אך יש לכך הסבר מדעי.
על הזיות היפנגוגיות והזיות היפנפומפיות
אם אתה חושב שאתה רואה, מריח, שומע, טועם או מרגיש – דברים כשאתה ישן, יתכן שאתה לא חולם.
יתכן ואתה חווה הזיות היפנגוגיות או הזיות היפנפומפיות.
הזיות שמופיעות לפני שאנו נרדמים נקראות בשם הזיות היפנגוגיות, וההזיות אשר מופיעות השלב היקיצה מכונות הזיות היפנפומפיות.
הזיות שמיעתיות נפוצות גם הן כאשר הגוף נרדם.
הזיות אלה שכיחות יותר כאשר אדם נמצא תחת לחץ.
הזיות השמיעה הנפוצות ביותר הן פשוטות ואין להן משמעות או חשיבות אמיתית.
זה יכול לכלול: צפצופים, רעשים חזקים, רעשים אקראיים, קולות נפץ, ושאר רעשים לא ברורים.
מקרים חמורים של חרדה עשויים לייצר הזיות מורכבות יותר.
הם עשויים לערב קולות, שלעתים קשורים למחשבות מתרוצצות.
זה יכול לגרום לאדם להאמין שהקולות אמיתיים.
סוג נפוץ נוסף של הזיות הוא החזון או התחושה שחרקים זוחלים על גופכם.
זה נפוץ בעיקר בקרב אנשים הנוטלים תרופות מסוגים מסוימים או משתמשים בסמים.
התנסות בתחושה זו בזמן השינה עלולה לגרום לאדם לשרוט את עצמו, להתגרד, לחטט בעורו, או אפילו לגרום נזק לגופו, בניסיון להיפטר מן החרקים שהוא הוזה.
גם ההזיות ההיפנגוגיות וגם ההזיות ההיפנפומפיות מופיעות מאחר וטכנית אנחנו עדיין נמצאים בשלב החלימה, למרות שמבחינת התודעה נכנסנו כבר למצב של ערות.
במסגרת ההזיות הללו אנשים מספרים על כך שראו רוחות רפאים, מפלצות, שדים, או חוצנים, שעומדים בחדר השינה ומתבוננים בהם בעודם ישנים, או יושבים על החזה שלהם ומונעים מהם לזוז.
כל החוויות הללו למעשה מתרחשות במצב התודעתי שבין שינה לערות, בניגוד לחלומות וסיוטים שמתרחשים בזמן השינה.
אולם מדובר בהזיות עוצמתיות ומשכנעות מאוד שלעיתים קרובות גורמות לבלבול מרוב שהן מוחשיות.
ההזיות הללו נוטות ליצור תמונות חזותיות חזקות ומורכבות בתודעה, שעלולות להיות מעוותות בצורה לא מציאותית.
כתוצאה מכך, הזיות אלו לעיתים קרובות גורמות לפחד.
במקרים מסוימים, הן אפילו יכולות לגרום לך לקפוץ מהמיטה או לפגוע בעצמך בטעות.
כיצד מאבחנים שיתוק שינה?
אין צורך לבצע בדיקות רפואיות לצורך אבחון של שיתוק שינה.
הרופא שלכם ישאל אתכם לגבי דפוסי השינה וההיסטוריה הרפואית שלכם יתכן שתתבקשו גם לנהל יומן שינה, ולתעד את החוויה שלכם במהלך פרקי שיתוק השינה שאתם חווים.
במקרים מסוימים הרופא עשוי להמליץ לך לגשת למעבדת שינה בכדי לעקוב אחר גלי המוח שלך ודפוסי הנשימה שלך במהלך השינה.
לרוב זה מומלץ רק אם שיתוק שינה הופכת לבעיה שגורמת לך לאבד שינה.
במסגרת הבדיקות במעבדת השינה, לרוב מחוברות אלקטרודות על סנטרך, קרקפתך ובקצה החיצוני של עפעפיך.
האלקטרודות מודדות פעילות חשמלית בשרירים ואת גלי המוח של הנבדק.
בבדיקה זו גם מפקחים על נשימה ודופק.
במקרים מסוימים, מצלמה מתעדת את התנועות שלך במהלך השינה.
מהן אפשרויות הטיפול בשיתוק שינה?
אף שהחוויה של שיתוק שינה יכולה להיות די מערערת ומפחידה, התסמינים שלה בדרך כלל נפתרים תוך דקות ספורות ואינם גורמים לאף השפעה או טראומה גופנית מתמשכת.
שיתוק שינה לכשעצמו בדרך כלל אינו מצריך טיפול.
אך מי שיש לו גם סימנים של נרקולפסיה (הפרעת שינה כרונית הגורמת לישנוניות מוגברת והתקפי שינה פתאומיים לאורך היום) צריך להתייעץ עם רופא.
זה חשוב במיוחד אם התסמינים מפריעים לחיים התקינים בעבודה ובבית.
הרופא שלך עשוי לרשום תרופות מסוימות שיעזרו בניהול שיתוק השינה שלך אם נרקולפסיה היא הגורם הבסיסי להופעתו.
התרופות הנפוצות ביותר הינן תרופות ממריצות ומעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין (SSRI), כגון פלואוקסטין (פרוזאק). ממריצים עוזרים לכם להישאר ערים.
תרופות מסוג SSRI עוזרות בניהול תסמינים הקשורים לנרקולפסיה.
האם אתה יכול למות משיתוק שינה?
למרות ששיתוק שינה עלול לגרום לרמות חרדה גבוהות מאוד, הוא בדרך כלל לא נחשב לסכנת חיים.
אמנם יש צורך במחקר נוסף בנושא ההשפעות לטווח הארוך של שיתוק שינה, אך ההתקפים נמשכים בדרך כלל רק בין מספר שניות למספר דקות.
שיתוק שינה ונרקולפסיה
אפיזודות של שיתוק שינה עשויות להופיע יחד עם הפרעת שינה נוספת המכונה נרקולפסיה.
נרקולפסיה היא הפרעת שינה כרונית הגורמת לישנוניות מוגברת והתקפי שינה פתאומיים לאורך היום. עם זאת, אנשים רבים שאינם לוקים בנרקולפסיה עדיין יכולים לחוות שיתוק שינה.
נרקולפסיה היא הפרעת שינה הגורמת לנמנום קשה בשעות היום והתקפי שינה בלתי צפויים.
רוב האנשים הסובלים מנרקולפסיה יכולים להתקשות להישאר ערים במשך תקופות ממושכות, ללא קשר למצבם או לנסיבות.
תסמין אחד של נרקולפסיה יכול להיות שיתוק שינה, אולם לא כל מי שחווה שיתוק שינה חולה נרקולפסיה.
מחקרים מצאו שאחת הדרכים להבדיל בין שיתוק שינה לנרקולפסיה היא שהתקפי שיתוק השינה שכיחים יותר בעת ההתעוררות, ואילו התקפי נרקולפסיה שכיחים יותר כאשר נרדמים.
אמנם אין תרופה למצב כרוני זה, אך ניתן להתמודד עם רבים מתסמיני הנרקולפסיה באמצעות שינויים באורח החיים ושימוש בתרופות מרשם.
כיצד אוכל למנוע שיתוק שינה?
אתה יכול למזער את הסימפטומים או את תדירות ההתקפים באמצעות כמה שינויים פשוטים באורח החיים שלך:
- הפחת את הלחץ בחיים שלך.
- התאמן באופן קבוע, אך לא קרוב לשינה.
- השג מנוחה מספקת.
- שמור על לוח זמנים קבוע לשינה .
- עקוב אחר המינונים המומלצים לכל סוגי התרופות שאתה נוטל.
- הכר את תופעות הלוואי והתגובות הבין תרופתיות של התרופות השונות שהינך נוטל, כך שתוכל להימנע מתופעות לוואי אפשריות, כולל שיתוק שינה.
חשוב לציין שאם אתם סובלים ממצב נפשי כמו חרדה או דיכאון, נטילת כדורים נוגדי דיכאון עלולה להפחית את פרקי שיתוק השינה שאתם חווים.
תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעזור להפחית את כמות החלומות שאתם חולמים, מה שמפחית את הסיכויים שתחוו שיתוק השינה.
בלי פאניקה – איך להפוך את שיתוק השינה לחוויה מהנה
כאמור, שיתוק שינה אינו חוויה מסוכנת.
אין ספק כי ההזיות הנלוות לעתים למצבי שיתוק שינה, הופכות את החוויה למאוד לא נעימה ואף מלחיצה, אולם הבנת המכניזם של התופעה, יכולה לסייע לך להפוך את שיתוק השינה לחוויה מעניינת ואף מיוחדת עבורכם.
אנשים רבים מדווחים כי הם הגיעו למצב בו הם מצליחים לשלוט בהזיות הללו ולהגיע למצב שנקרא "חלומות צלולים", שבו יש להם יכולת לנהל את החלום ולבחור מה בדיוק יופיע בו.
כאשר מדובר בחלום צלול, אתה מסוגל לזהות את המחשבות והרגשות שלך בזמן שהחלום מתרחש.
לפעמים אתה יכול לשלוט בחלום הצלול ברמה שמאפשרת לך לשנות את הדמויות המופיעות בו, הסביבה או סיפור העלילה שלו.
חלום נשלט מסוג זה עשוי להפחית את הסיוטים והחרדות שאתם סובלים מהן.
במהלך חלום צלול אתה יכול להבין שהסיוט שלך אינו אמיתי.
זה גם מאפשר לך לשלוט בחלום, ובעצם להפוך את הסיוט לתרחיש נייטרלי או נעים יותר.
לסיכום, המפתח להפיכת שיתוק השינה שלכם מחוויה מענה לחוויה מהנה – הוא פשוט להיות מודעים לסיטואציה ולהחליט לזרום איתה במקום להילחץ ממנה.
שיתוק שינה – איך לעזור לעצמך לצאת מזה
במידה ונקלעתם למצב של שיתוק שינה, אפשרות אחת שעומדת לרשותכם, היא פשוט להירגע ולנסות להירדם שוב.
האפשרות השניה הינה לנסות להעיר את גופכם – על ידי התנגדות פעילה לשיתוק ונסיונות לדבר או להניע את הגפיים שלכם כדי להשיב את השליטה המוטורית לגופכם.
עם זאת, חשוב להכיר בכך שכל תנועה שתנסו לעשות כאשר אתם נתונים במצב של שיתוק שינה, לא באמת מפעילה את השרירים שלכם אלא רק את המוח ולכן הנסיונות הללו להזיז את עצמכם לא באמת מסייעים לכם לצאת
ממצב השיתוק. בכל מקרה, במידה ולא נרדמתם מחדש וחזרתם לשלב החלומות, גם אם לא תנסו להלחם בשיתוק השינה, הגוף כבר יתעורר מעצמו כעבור פרק זמן קצוב והשליטה המוטורית תחזור אליכם.
שיטה נוספת להתעורר משיתוק שינה היא לנסות ולעצור את הנשימה לזמן קצר, על מנת להעיר את הגוף.
במהלך המקרה, סביר ותחוו מספר תסמינים כמו: הרגשת פחד והזיות. מידע נוסף על תסמינים אלה ותסמינים נוספים, במאמר הבא.
אנשים בעלי הפרעות חרדה או הסובלים מנדודי שינה, נמצאים בסיכון גבוה יותר מהשאר. באתר שלנו, מפורט על קבוצות נוספות הנמצאות בסיכון גבוה.
השפעות גנטיות ומחלות גופניות יכולות להיות חלק מהגורמים לשיתוק שינה. על גורמים נוספים, המשיכו לקרוא.
בעזרת שינויים פשוטים יחסית בחיים שלכם, אפשר למזער ואפילו למנוע את הסימפטומים. הפחתת הלחץ ופעילות גופנית קבועה הן חלק משינויים אלה. מידע נוסף על הימנעות משיתוק שינה, במאמר הבא.
