על אנורקסיה, בולימיה וההבדלים ביניהן

אנורקסיה ובולימיה הן שתיהן הפרעות אכילה.

אנשים המתמודדים עם אנורקסיה או בולימיה יכולים לסבול מתסמינים דומים, כמו דימוי גוף מעוות.

עם זאת, הם מאופיינות בהתנהגויות שונות הקשורות למזון ולמשקל.

לדוגמא, אנשים הסובלים מאנורקסיה מפחיתים קשות את צריכת המזון שלהם כדי לרדת במשקל.

אנשים הסובלים מבולימיה אוכלים כמות מוגזמת של אוכל בפרק זמן קצר, ואז מקיאים או משתמשים בשיטות אחרות כדי למנוע עלייה במשקל.

למרות שהפרעות אכילה אינן ספציפיות לגיל או למין, יותר נשים מושפעות מהן מאשר גברים.

המשיכו לקרוא בכדי ללמוד עוד כיצד אנורקסיה ובולימיה מתפתחות, כיצד הן מאובחנות, מה הן אפשרויות הטיפול הזמינות ועוד.

 

מהם הסימנים השכיחים של אנורקסיה או בולימיה?

הפרעות אכילה בדרך כלל מאופיינות בעיסוק אינטנסיבי באוכל.

אנשים רבים הסובלים מהפרעת אכילה מביעים גם אי שביעות רצון מדימוי הגוף שלהם.

תסמינים אחרים הם לעתים קרובות ספציפיים למצב הפרט.

 

תסמינים אופייניים לאנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה נובעת לעתים קרובות מדימוי גוף מעוות, שעלול לנבוע מטראומה רגשית, דיכאון או חרדה.

אנשים מסוימים עשויים לראות בדיאטה קיצונית או ירידה במשקל דרך להחזיר את השליטה בחייהם.

ישנם תסמינים רגשיים, התנהגותיים ופיזיים רבים ושונים שיכולים לאותת על אנורקסיה.

התסמינים הגופניים יכולים להיות חמורים ומסכני חיים. הם כוללים:

• ירידה קשה במשקל
• נדודי שינה
• התייבשות
• עצירות
• חולשה ועייפות
• סחרחורת והתעלפות
• שיער דליל ושביר
• גוון כחלחל באצבעות
• עור יבש וצהבהב
• חוסר יכולת לסבול קור
• אמנוריאה, או היעדר וסת
• שיער פלומתי בגוף, בזרועות ובפנים
• הפרעות קצב, או דופק לא סדיר

 

אנשים הסובלים מאנורקסיה עשויים להציג שינויים התנהגותיים מסוימים לפני שמורגשים סימפטומים גופניים. זה כולל:

• דילוג על ארוחות
• משקרים לגבי כמות האוכל שהם אכלו
• אוכלים רק מזון "בטוח" – בדרך כלל דל קלוריות
• אימוץ הרגלי אכילה חריגים, כמו מיון אוכל בצלחת או חיתוך מזון לחתיכות קטנטנות
• אומרים דברים רעים על גופם
• מנסים להסתיר את גופם בבגדים רחבים
• הימנעות ממצבים שעלולים להיות כרוכים באכילה מול אנשים אחרים, מה שעלול לגרום גם לנסיגה חברתית
• הימנעות ממצבים ומקומות בהם גופם יתגלה, כמו חוף הים
• פעילות גופנית קיצונית, כמו אימונים גופניים מופרזים או אינטנסיביים מדי

 

תסמינים רגשיים של אנורקסיה עשויים להתגבר ככל שההפרעה מתקדמת. הם כוללים:

• דימוי עצמי ירוד ודימוי גוף שלילי
• עצבנות, סערת רגשות או שינויים אחרים במצב הרוח
• בידוד חברתי
• דיכאון
• חרדה

 

תסמינים אופייניים לבולימיה נרבוזה

מישהו עם בולימיה עשוי לפתח קשר לא בריא למזון לאורך זמן.

הם עלולים להיקלע למחזורים הרסניים של התקפי זלילה ואז להיכנס לפאניקה בגלל הקלוריות שהם צרכו.

זה עשוי להוביל להתנהגויות קיצוניות למניעת עלייה במשקל.

ישנם שני סוגים שונים של בולימיה. ניסיונות הטיהור לאחר התקפי האכילה, משמשים להבדלה ביניהם:

בולימיה נרבוזה עם התנהגויות היטהרותיות (purging type) – אדם עם סוג בולימיה זה יגרום לעצמו להקיא באופן קבוע לאחר אכילה מוגזמת.

אנשים אלו עשויים גם לעשות שימוש לרעה בחומרים משתנים, משלשלים או חוקנים.

בולימיה נרבוזה ללא התנהגויות היטהרותיות (non purging type) – במקום לבצע פעולות טיהור, אדם הסובל מסוג זה של בולימיה, עשוי לצום או

להתאמן באופן קיצוני כדי למנוע עלייה במשקל לאחר התקף זלילה.

אנשים רבים עם בולימיה יחוו חרדה מכיוון שהתנהגות האכילה שלהם יוצאת משליטה.

כמו באנורקסיה, ישנם תסמינים רגשיים, התנהגותיים ופיזיים רבים ושונים שיכולים לאותת על בולימיה.

התסמינים הגופניים של בולימיה יכולים להיות חמורים ומסכני חיים. הם כוללים:

1. משקל שעולה ויורד באופן דרמטי
2. שפתיים סדוקות או מתקלפות בגלל התייבשות
3. נפיחות בפנים וכלי דם מפוצצים בעיניים
4. פצעים או חתכים על פרקי האצבעות שמשמשות להקאה
5. רגישות בשיניים, ככל הנראה כתוצאה משחיקת אמייל השיניים בגלל חומציות הקיא
6. בלוטות לימפה נפוחות

 

מישהו עם בולימיה עשוי להציג שינויים התנהגותיים מסוימים לפני שמורגשים סימפטומים גופניים. זה כולל:

1. דאגה בלתי פוסקת למשקל או למראה החיצוני שלו
2. אכילה עד כדי אי נוחות
3. ריצה לשירותים מיד לאחר האוכל
4. התעמלות מופרזת, במיוחד אחרי ארוחה גדולה
5. הגבלת קלוריות או הימנעות ממזונות מסוימים
6. המנעות מאכילה מול אחרים

 

התסמינים הרגשיים של בולימיה עשויים להתגבר ככל שההפרעה מתקדמת. הם כוללים:

1. דימוי עצמי ירוד ודימוי גוף שלילי
2. עצבנות, תסיסה או שינויים אחרים במצב הרוח
3. בידוד חברתי
4. דיכאון
5. חרדה

 

מה גורם להפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולימיה?

לא ברור מה גורם להתפתחות של אנורקסיה או בולימיה.

מומחים רבים מתחום הרפואה,

מאמינים שזה יכול להיות בגלל שילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים מורכבים.

 

אלו כוללים

 

גנטיקה

על פי מחקר משנת 2011 יתכן שסביר יותר שתפתח הפרעות אכילה אם יש לך בן משפחה שיש לו הפרעת אכילה.

זה יכול להיות בגלל נטייה גנטית לתכונות הקשורות להפרעות אכילה, כמו פרפקציוניזם.

יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם באמת יש קשר גנטי.

 

רווחה רגשית

אנשים שחוו טראומה או סובלים ממצבים של בריאות נפשית לקויה, כמו חרדה או דיכאון, עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה.

רגשות הקשורים בלחץ ודימוי עצמי נמוך עשויים לתרום גם להתנהגויות אלה.

 

לחצים חברתיים

האידיאל המערבי הנוכחי של דימוי גוף, ערך עצמי והצלחה המותנים כולם ברזון, יכול להנציח את הרצון להשיג סוג גוף כזה.

מסרים אלו לצד "שמנופוביה" – אפליה סטריאוטיפית אשר מופנית כלפי אנשים עם משקל עודף, מועברים בקביעות על ידי התקשורת, הניו מדיה

ואנשים בחברה המערבית.

 

כיצד מאבחנים הפרעות אכילה?

אם הרופא שלך חושד שיש לך הפרעת אכילה, הוא או היא יבצעו מספר בדיקות שיעזרו באבחון.

בדיקות אלו יכולות גם להעריך כל סיבוך הקשור להפרעת האכילה.

השלב הראשון באבחון יהיה בדיקה גופנית.

הרופא שלך ישקלל את נתוניך האישיים (גובה, מין, גיל, משקל, רמת פעילות) כדי לקבוע את מדד מסת הגוף שלך (BMI).

סביר להניח שהם יסתכלו על ההיסטוריה הרפואית שלך כדי לראות כיצד המשקל שלך השתנה לאורך זמן.

הרופא שלך כנראה ישאל על הרגלי האכילה והפעילות הגופנית שלך.

יתכן שהם יבקשו מכם למלא שאלון לבריאות הנפש.

בשלב זה, סביר להניח שהרופא שלך יזמין בדיקות מעבדה. זה יכול לעזור לשלול גורמים אחרים לירידה במשקל.

זה נועד גם לפקח על בריאותך הכללית כדי לוודא שלא התרחשו סיבוכים כתוצאה מהפרעת אכילה אפשרית.

אם הבדיקות לא מראות סיבות רפואיות אחרות לתסמינים שלך, הרופא שלך עשוי להפנות אותך למטפל לטיפול נפשי.

הם עשויים גם להפנות אותך לתזונאית שתעזור לך לחזור לתזונה תקינה.

אם התרחשו סיבוכים קשים, הרופא שלך עשוי להמליץ ​​לך להגיע לטיפול אשפוז במקום.

זה יאפשר לרופא או לאיש מקצוע אחר מתחום הרפואה לפקח על התקדמותך.

הם יכולים גם לחפש אחר סימנים לסיבוכים נוספים. 

בשני המקרים, הרופא המטפל שלך עשוי להגיע לאבחנה של הפרעת אכילה ספציפית לאחר שדיבר על מערכת היחסים שלך עם אוכל ומשקל.

 

קריטריונים לאבחון של אנורקסיה או בולימיה

ישנם קריטריונים שונים בהם משתמש ה – DSM-5 לאבחון אנורקסיה או בולימיה.

 

הקריטריונים הנדרשים כדי לאבחן אנורקסיה היא:

1. הגבלה קיצונית על צריכת מזון לטובת שמירה על משקל מתחת למשקל הממוצע לגילך, לגובה ולמבנה הגוף שלך
2. פחד עז לעלות במשקל או להשמין
3. חיבור המשקל שלך לתחושת הערך העצמית שלך או לתפיסות מעוותות אחרות לגבי דימוי גוף

 

הקריטריונים הנדרשים כדי לאבחן בולימיה היא:

1. פרקים חוזרים ונשנים של התקפי זלילה
2. התנהגויות פיצוי בלתי הולמות, חוזרות ונשנות – כמו פעילות גופנית מוגזמת, הקאות כפויות, צום או שימוש לרעה במשלשלים – כדי למנוע עלייה במשקל
3. התנהגויות הטיהור המפצות, מתרחשות בממוצע לפחות פעם בשבוע, במשך לפחות שלושה חודשים
4. חיבור המשקל שלך לתחושת הערך העצמי שלך או לתפיסות מעוותות אחרות לגבי דימוי גוף

 

אילו אפשרויות טיפול זמינות עבור אנשים הסובלים מבולימיה או אנורקסיה?

אין תרופה מהירה להפרעת אכילה.

אך ישנם מספר טיפולים זמינים לטיפול באנורקסיה ובולימיה כאחד.

הרופא שלך עשוי להמליץ ​​על שילוב של טיפולי פסיכותרפיה (טיפול בשיחות), תרופות מרשם ושיקום תזונתי, לטיפול בשני המצבים.

 

המטרה הכוללת של הטיפול היא:

• לטפל בסיבה הבסיסית למצב
• לשפר את מערכת היחסים שלך עם אוכל
• לשנות התנהגויות לא בריאות

 

טיפול תרופתי להפרעות אכילה

מחקרים בנושא הפרעות אכילה הוכיחו כי תרופות הראו יעילות מועטה לטיפול באנורקסיה.

 

עם זאת, מבין מעט הניסויים שנערכו, קיימות עדויות המציעות כי:

1. אולנזאפין (זיפרקסה) עשוי לעורר תיאבון ולעודד אכילה.
   
2. מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין (SSRI , כמו פלואוקסטין (פרוזאק) וסרטרלין (זולופט), יכולים לסייע בטיפול בדיכאון וב – OCD, שיכולים להיות תופעת לוואי של או אפילו לגרום להפרעת האכילה.

 

נראה כי אפשרויות הטיפול התרופתי לבולימיה מעט מבטיחות יותר.

ממחקרים בנושא עולה כי מספר תרופות עשויות להיות יעילות בטיפול בהפרעה זו, ביניהן:

תרופות מסוג SSRI כמו פלואוקסטין (פרוזאק) יכולות לעזור בטיפול בדיכאון, חרדה או OCD, ולהפחית את אפיזודות הטיהור של אנשים הסובלים מבולימיה.

1. מעכבי מונואמין אוקסידאז כמו בוספירון יכולים לסייע בהפחתת חרדות ולהפחתת מחזורי הטיהור.
2. תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות יכולות גם הן לסייע בהפחתת מחזורי הטיהור והזלילה.
3. תרופות למניעת בחילות והקאות כמו אונדאנסטרון יכולות לעזור להפחית את ההקאות הבולימיות.

 

סוגי טיפולי פסיכותרפיה שמסייעים למתמודדים עם אנורקסיה ובולימיה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) משתמש בשילוב של טיפולי שיחות וטכניקות של שינוי התנהגותי.

זה עשוי להיות כרוך בטיפול בטראומה בעבר, מה שעלול היה לגרום לצורך בשליטה או בהערכה עצמית נמוכה.

CBT יכול להיות כרוך גם בזיהוי המניעים שלך לירידה קיצונית במשקל ובחינתם מחדש.

המטפל שלך יעזור לך גם לפתח דרכים מעשיות ובריאות להתמודד עם הטריגרים שלך.

טיפול משפחתי עשוי להיות מומלץ למתבגרים וילדים.

זה נועד לשפר את התקשורת בינך לבין הוריך, כמו גם ללמד את הוריך כיצד לתמוך בך בצורה הטובה ביותר בהחלמתך.

המטפל או הרופא שלך עשויים גם להמליץ ​​על קבוצות תמיכה.

בקבוצות אלו תוכלו לדבר עם אחרים שחוו הפרעות אכילה.

זה יכול לספק לך קהילה של אנשים שמבינים את החוויה שלך ויכולים להעניק לך תמיכה רגשית ותובנות מועילות.

 

מהם הסיבוכים האפשריים של אנורקסיה ובולימיה?

אם לא מטופלות בזמן, אנורקסיה ובולימיה עלולות להוביל לסיבוכים מסכני חיים:

 

סיבוכים של אנורקסיה

עם הזמן אנורקסיה יכולה לגרום לסיבוכים כמו:

• אנמיה
• מחסור בויטמינים או חוסר איזון אלקטרוליטים
• הפרעות בקצב הלב
• אובדן מסת עצם
• אי ספיקת כליות
• אי ספיקת לב

 

מקרים חמורים של אנורקסיה עלולים להסתיים במוות.

זה אפשרי גם אם האדם לא הגיע למצב של תת משקל.

זה יכול לנבוע מהפרעות קצב או מחוסר איזון של אלקטרוליטים.

 

בולימיה

לאורך זמן בולימיה יכולה לגרום לסיבוכים שלהלן:

1. עששת
2. ושט דלקתית או פגומה
3. בלוטות מודלקות ליד הלחיים
4. כיבים
5. דלקת בלבלב
6. הפרעות קצב
7. אי ספיקת כליות
8. אי ספיקת לב

 

גם במקרים חמורים של בולימיה זה עשוי להסתיים במוות.

הדבר אפשרי גם אם אינכם סובלים מעודף משקל.

זה יכול לנבוע מהפרעות קצב או כשל מערכות.

 

האם ניתן להחלים מאנורקסיה או בולימיה?

ניתן לטפל בהפרעות אכילה באמצעות שילוב של שינויים התנהגותיים, טיפול ותרופות.

ההתאוששות מהפרעת אכילה היא תהליך ממושך.

מכיוון שהפרעות אכילה סובבות סביב אוכל – שאי אפשר להימנע ממנו – ההחלמה יכולה להיות קשה וההישנות של ההפרעה אפשרית.

לכן המטפל שלך עשוי להמליץ ​​על פגישות "תחזוקה" אחת למספר חודשים.

פגישות אלו יכולות לעזור להפחית את הסיכון לחזרתן של הפרעות האכילה, ולעזור לכם להמשיך ולעקוב אחר תוכנית הטיפול שלכם.

הם גם מאפשרים למטפל או לרופא שלך להתאים את הטיפול למצבכם לפי הצורך.

 

איך לתמוך באדם אהוב הנאבק עם בולימיה או אנורקסיה?

לחברים ובני משפחה זה יכול להיות קשה לגשת למישהו שהם אוהבים עם הפרעת אכילה.

יתכן שהם לא יודעים מה לומר, או מפחדים להרחיק את האדם הסובל מההפרעה.

עם זאת, אם אתה שם לב שמישהו שאתה אוהב מראה סימנים להפרעת אכילה, חשוב לדבר איתו.

לפעמים אנשים עם הפרעות אכילה חוששים או אינם מסוגלים לבקש עזרה, לכן עליכם להושיט להם יד.

 

כשאתה ניגש לאדם אהוב שיתכן וסובל מהפרעת אכילה, עליך:

1. לגשת אליו בפרטיות במקום בו אתה יכול לשוחח עמו בחופשיות ובאופן גלוי ללא הסחות דעת.
2. לבחור זמן בו אף אחד מכם לא לחוץ או ממהר.
3. לבוא ממקום אוהב במקום ממקום מאשים.
4. להסביר מדוע אתם מודאגים, מבלי לשפוט או לבקר. 
5. לשתף אותו בכך שאתם אוהבים אותו ורוצים בטובתו.
6. להכין את עצמכם להכחשה, מגננה או התנגדות. יש אנשים שעלולים להתעצבן ולהשתלח בכם. אם זה המקרה, נסו להישאר רגועים וממוקדים.
7. להיות סבלניים, ולהשאיר "דלת פתוחה" – הודיעו לו שאם הוא לא רוצה עזרה עכשיו, תהיו שם אם משהו ישתנה.
8. להיכנס לשיחה עם מוכנות להציע כמה פתרונות, אך מבלי ללחוץ מדי. פתרונות מעשיים הם רלוונטיים רק אם האדם שמולכם מוכן לקבל עזרה.
9. לעודד אותו לקבל עזרה. הציעו לעזור לו למצוא מטפל או ללכת יחד לרופא אם הם מפחדים. ביקור רופא הוא קריטי בכדי לעזור למישהו עם הפרעת אכילה להתקדם ולוודא שהוא מקבל את הטיפול שהוא זקוק לו.
10. להתמקד ברגשותיו במקום בהיבטים הגופניים של הבעיה.

 

ישנם גם כמה דברים שכדאי להימנע מלעשות:

1. אל תגיבו על המראה של אדם עם הפרעת אכילה, במיוחד לא כשמדובר במשקל.
2. אל תביישו מישהו על ההפרעה הפוטנציאלית שלו. כדי להימנע מכך, השתמשו בהצהרות כמו "אני דואג לך" במקום הצהרות כמו: "אתה פוגע בעצמך ללא סיבה".
   
3. אל תקבעו עובדות עבור האדם שמולכם. אמירת דברים כמו "אתה מדהים, אתה לא צריך לרדת במשקל", לא יעשו דבר כדי לטפל בבעיה.
   
4. אל תנסו להכריח מישהו לקבל טיפול. אולטימטומים ולחץ נוסף לא עובדים. אלא אם כן אתה הורה של קטינה, אתה לא יכול לגרום למישהו להיכנס לטיפול. התעקשות רק תגרום לאדם הסובל לנתק את הקשר ותרחיק ממנו את התמיכה שהוא כה זקוק לה.

 

למי פונים אם יש לי חבר שסובל מהפרעת אכילה?

אם אתה קטין ויש לך חבר שלדעתך סובל מהפרעת אכילה, אתה יכול לפנות להוריו כדי להביע את דאגתך.

לפעמים חברים יכולים להבחין בדברים שההורים לא רואים, או לראות התנהגויות שילדים ובני נוער מסתירים מהוריהם.

ייתכן שההורים יוכלו להעניק לחברך את העזרה הדרושה לו או לה.