סובל מלחץ דם גבוה? זה מה שהרופא ממליץ לעשות

יתר לחץ דם, הידוע בכינויו לחץ דם גבוה, מהווה סיכון בריאותי משמעותי, שמוביל לרוב למצבים קריטיים כמו מחלות לב, שבץ ואי ספיקת כליות. מעקב וניטור של לחץ דם גבוה הוא היבט קריטי בטיפול רפואי מונע. מדריך מקיף זה מתעמק בצד הקליני של יתר לחץ דם, ומציע אסטרטגיות מעמיקות לבקרה וניהול של המחלה.

 

מהו יתר לחץ דם ומה סוגיו?

לחץ דם מתקבל כאשר הלב מבצע כיווץ ודוחף את הדם לכלי הדם בכל הגוף. לחץ הדם מורכב משני פרמטרים – לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי. בזמן הסיסטולה הלב מתכווץ ונוצר לחץ גבוה יותר על כלי הדם ובזמן הדיאסטולה הלב מתרחב והלחץ בכלי הדם הינו נמוך יותר. גם כאשר הלב בשיא הדיאסטולה שלו (בשיא ההתרחבות) הוא לא יורד לאפס מילימטר כספית כיוון שתמיד זורם דם בכלי הדם שלנו.

הבנת יתר לחץ דם מתחילה בסיווג. ניתן לזהות שני סוגים של יתר לחץ דם.

• יתר לחץ דם ראשוני: ידוע גם בשם יתר לחץ דם חיוני. סוג זה מתפתח בהדרגה לאורך שנים רבות ללא סיבה ספציפית הניתנת לזיהוי. גורמים שונים כמו נטייה גנטית, שינויים הקשורים לגיל, ובחירה של אורח חיים ספציפי ממלאים תפקיד מכריע כאשר מדובר בסוג זה.
• יתר לחץ דם משני: מצב זה נוצר עקב מחלות שונות כמו:
  • דום נשימה חסימתי בשינה.
  • מחלות כליות.
  • גידולים בבלוטת יותרת הכליה
  • מומי לב מולדים.

לעתים, לחץ דם גבוה מופיע בצורה פתאומית עקב לחץ, בהלה או מצבים של fight or flight.

מה נחשב לחץ דם תקין ומה נחשב גבוה

לחץ דם תקין היום מוגדר כ- 120 מ"מ כספית במהלך התכווצות הלב – סיסטולה. ובזמן הדיאסטולה – התרחבות הלב – 80 מ"מ כספית. לרוב לחץ הדם נכתב כך: 120/80 וניתן להגיד את זה בצורה ורבלית כך: "120 על 80".

לחץ דם גבוה נקבע החל מערכים של 140/90, דבר זה נקבע לאחר מעקב שעשו על מטופלים שעם הזמן בלחץ דם זה פיתחו מחלות או שסיכוי לפיתוח מחלות היה גבוה יותר ממטופלים עם לחץ דם תקין.

כיום, לחץ דם גבוה נצפה אצל 20-40% מהמבוגרים ולאחר גיל 60 המחלה נפוצה אצל מעל 60% מהמבוגרים ולצערנו המחלה הינה כרונית ומלווה אנשים עד יומם האחרון.

 

איך ניתן לשלוט בלחץ הדם שלנו בצורה טבעית?

שינויים חשובים אך פשוטים באורח החיים שלנו מהווים את הבסיס לניהול תקין של יתר לחץ דם:

• שיפור התזונה: יש לשים דגש רב על תזונה בריאה ללב, כמו דיאטת DASH המתמקדת באכילת פירות, ירקות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן. מומלץ להפחית את הנתרן התזונתי לפחות מ-1500 מ"ג ביום (שימו לב לתוויות על אריזות האוכל), יחד עם הגבלת צריכת אלכוהול.
• אימון גופני: פעילות גופנית סדירה, הכוללת לפחות 30 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית עד חמש פעמים בשבוע היא חיונית לשמירת יתר לחץ דם תקין. גם תרגילי אימון כוח עשויים להועיל.
• איזון המשקל: השגת משקל גוף תקין היא חיונית, תוך התמקדות בהפחתת קו המותניים, שכן השמנת יתר באזור הבטן היא גורם סיכון משמעותי להתפתחות יתר לחץ דם.
• הפסקת הרגלים מגונים: הפסקת עישון ומינון צריכת האלכוהול הם קריטיים. כיום, ידוע  שטבק ואלכוהול מעלים את לחץ הדם כאשר משתמשים בהם צריכה מופרזת.
• שינה טובה: מחקרים בתחום מצאו כי חוסר בשינה טובה גורם לעלייה בלחץ הדם. שאפו ל-7 שעות של שינה איכותית בכל לילה.

אם זה מגיע לזה – איך מנהלים את התרופות?

כאשר השינויים באורח החיים אינם מספקים את התוצאות הדרושות בגלל סיבה זו או אחרת, יש צורך בטיפול תרופתי להפחתת יתר לחץ דם. לרוב מתחילים טיפול תרופתי בלחץ דם של  160/100  אם לא הושג שיפור.

סיבה נוספת לתת טיפול תרופתי היא היסטוריית המטופל – אם אנחנו רואים שלמטופל יש היסטוריה של מחלות לב במשפחה נעדיף להעבירו לטיפול תרופתי יותר מוקדם מאשר עם מטופל ללא היסטוריה כזו.

היום טיפול תרופתי ניתן ע"י מומחה ליתר לחץ דם או ע"י רופא משפחה ובצורה של טיפול משולב של שני חומרים שונים אך בכדור אחד לדוגמא:

• דופלקס.
• טריטייס קומפ.
• אוקסר פלוס.

 

מעקב שגרתי והתייעצויות רפואיות

ככלל, בכדי להימנע מסיבוכים מיותרים וממצבים מסכני חיים, לסובלים מיתר לחץ דם מומלץ לבצע ניטורים ומעקבים באופן שוטף.

• ניטור לחץ דם ביתי: מעקב קבוע בבית באמצעות מכשירים ביתיים לבדיקת לחץ דם יסייע בעת הצורך ובמקרים של חוסר וודאות.
• בדיקות בריאות סדירות: ביקורים שגרתיים אצל מומחה ליתר לחץ דם או אצל רופא משפחה לצורך ניטור לחץ הדם, התאמת תרופות ובדיקת ומניעת סיבוכים הקשורים ליתר לחץ דם תספק שגרה וביטחון למטופל.

 

לחץ דם גבוה עקב לחץ

מתח וחרדה קשורים באופן הדוק למצב כרוני כמו יתר לחץ דם. אסטרטגיות המסייעות להפחתת לחץ נפשי, מתח וחרדה כוללות:

• תרגול מיינדפולנס
• יוגה או תרגילי הרפיה אחרים.
• כמו כן, השתתפות כחלק מקבוצת תמיכה לחולי יתר לחץ דם תסייע בהורדת הסטרס והפחד מפני המחלה.

 

לסיכום

מעקב אחר יתר לחץ דם הוא תהליך מתמשך שמתרחב מעבר לטיפול תרופתי וכולל שינויים מקיפים באורח החיים, ניטור קבוע, ואף תמיכה פסיכולוגית. דבר זה דורש שיתוף פעולה בין החולה לבין מומחה ליתר לחץ דם או רופא המשפחה לטווח הארוך לצד משמעת המטופל ע"י הקפדה על ההנחיות.